לדלג לתוכן

אורמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורמיר ציוד למוליכים למחצה בע"מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם אפלייד מטיריאלס (ישראל) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית המוליכים למחצה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורמיר ציוד למוליכים למחצה בע"מ הייתה חברה ישראלית שפתחה טכנולוגיות ניקוי מתקדמות בלייזר לייצור מוליכים למחצה. אורמיר הייתה ממוקמת ביקנעם עילית, נרכשה על ידי חברת אפלייד מטיריאלס במאי 2001 ושולבה בפעילות שלה בישראל[1].

חברת אורמיר נוסדה בשנת 1992 על בסיס טכנולוגיות שפותחו ברפא"ל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, על ידי חברת ‏ RDC (Rafael Development ‏Corporation) - חברת השקעות המשותפת לרפא"ל, אלרון וחברת דסק"ש, בשיתוף קרן הון הסיכון תעוזה[2]. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת לייזר לניקוי פרוסות סיליקון מחומרים כימיים, שהוא חלק מתהליך ייצור השבבים[3]. אורמיר נקרא על שמו של עמיר סיני שנהרג בעת שירותו ביחידה מיוחדת של צה"ל ביולי 1984, במהלך מלחמת לבנון . דן סיני, אביו של אמיר, היה ממייסדי אורמיר.

אורמיר פיתחה תהליך לניקוי המצע הרגיש לאור (פוטורזיסט) המשמש להדפסת שכבות מוליכים, מוליכים למחצה ומבודדים על פיסות סיליקון בתהליך ייצור השבבים. טכנולוגיה נעזרה בלייזר לסילוק פסולת הפוטורזיסט מעל פיסת הסיליקון, בניגוד לתהליכי ניקוי קיימים הנסמכים על נוזלים בלחץ גבוה או גזים. המטרה הייתה לאפשר לחברות ייצור השבבים להפיק מספר גדול יותר של שבבים מכל פיסת סיליקון, כלומר להקטין את גודלו של השבב הנגזר ממנו. תהליך הניקיון שעוברת פיסת סיליקון בתהליך הייצור גם אמור למנוע פגמים בשבבים המיוצרים ממנה[4].

בשנת 1997, החלה החברה במכירות ראשונות של המוצר שלה לפיליפס סמיקונדקטור, סימנס ואלקטל. בסוף אותה שנה השלימה את גיוס ההון החיצוני הראשון שלה מקרנות ההון סיכון ורטקס ישראל, יוזמה, תעוזה, מופת, ג'מיני ואוורגרין, בהיקף של 6.2 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 16 מיליון דולר[5]. לאחר מכן ביצעו המשקיעים כמה השקעות גישור בהיקף של כ-3 מיליון דולר כדי לתמוך בחברה, שנקלעה לקשיים ועמדה על סף סגירה. אחת הסיבות לקשיים הייתה התחרות העזה עם שתי מתחרות גדולות בשוק, חברת אפלייד מטיריאלס וחברת KLA, המפעילות מרכזי פיתוח וייצור בישראל[4].

בפברואר 2000, השקיעה אפלייד מטיריאלס מיליון דולר באורמיר, ונכנסה אליה כשותפה אסטרטגית[6]. בנובמבר 2000 השקיעה בה אפלייד מטיריאלס 2 מיליון דולר נוספים[7], ובמאי 2001 רכשה את מלוא הבעלות[8]. אפלייד מטיריאלס שילבה את היישום של הטכנולוגיה של אורמיר במוצריה, לצורך זיהוי נקודתי של פגמים ולכלוך בתהליך ייצור פרוסות הסיליקון[9].

זמן קצר לאחר מכירת "אורמיר", אחד ממייסדי, ד"ר מנחם גנוט, הקים את חברת הננוטכנולוגיה "אפלייד ננומטריאלס", במטרה למסחר תגלית מדעית של ננו-חלקיקים דמויי כדורים וצנורות דקים, מחומרים אנאורגניים, שהתגלו במכון ויצמן[10]. החברה פיתחה חומר סיכה המבוסס על חלקיקים אלו ליישומים שונים[11].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמיר הלמר, הממונה על ההגבלים העסקיים אישר המיזוג בין אפלייד מטריאלס לבין הסטארט אפ אורמיר, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2001
  2. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  3. ^ אפלייד מטיריאלס רוכשת את הסטארט אפ אורמיר מיוקנעם, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2001
  4. ^ 1 2 עודד חרמוני, היצרנית מיקנעם ניצלה מסגירה, באתר הארץ, 31 במאי 2001
  5. ^ עמי גינזבורג, ‏אורמיר גייסה 6.2 מ' ד' לפי שווי של 16 מ' ד', באתר גלובס, 22 בדצמבר 1997
  6. ^ איי אונליין, אפלייד מטריאלס משקיעה מיליון דולר באורמיד לפי שווי 27 מ' ד', באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2000
  7. ^ ליאור כגן, תעוזה: אפלייד מטריאלס רכשה מניות אורמיר נוספות בהיקף 2 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2000
  8. ^ איי אונליין, אפלייד מטריאלס רכשה את הסטארט אפ הישראלי אורמיר תמורת 27 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2001
  9. ^ גיא גרימלנד, גלעד אלמוגי, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, מסכם עשור של פעילות בישראל, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2007
  10. ^ בעז בבאי, חברת הננוטכנולוגיה הישראלית אפלייד ננומטריאלס גייסה מיליון דולר מקרן ניוטון, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2002
  11. ^ צה"ל יבצע ניסויי שדה בחומר הסיכה המבוסס על ננו-טכנולוגיה שפיתחה ננומטריאלס הישראלית, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2004
    צורי דאר, גופים בתחום החלל מגלים עניין בחומר שפותח על ידי ננומטריאלס, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2004