אורי גרשט
 | |
| לידה |
5 במרץ 1967 (בן 57) תל אביב |
|---|---|
| לאום | יהודי, ישראלי |
| תחום יצירה | צילום |
| פרסים והוקרה |
פרס ליאון קונסטנטינר (2000)  |
  | |
אורי גרשט (נולד ב-5 במרץ 1967) הוא צלם ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורי גרשט נולד בתל אביב. הציג תערוכות רבות באירופה ובארצות הברית. חי ופועל בלונדון.
אביו היה אחד מבעלי קולנוע פריז בתל אביב ומגיל צעיר ספג את נושא הצילום והקולנוע.[1] למד באוניברסיטת וסטמינסטר (אנ') בלונדון, שם קיבל תואר ראשון בצילום ווידאו (1992) ואחר כך בקולג' המלכותי לאמנות (Royal College of Art) בלונדון, שם סיים תואר שני בשנת 1995.
הוא הציג תערוכות במגוון חללים: במוזיאון הטייט בבריטניה, במוזיאון תל אביב, בגלריית הצלמים בלונדון ועוד.
גרשט בוחן את גבולות הצילום, ומאתגר את מגבלותיו הטכנולוגיות, תוך שהוא נוגע בשאלות יסוד אודות תפיסה אופטית, תפיסת הזמן והיחס בין הדימוי הצילומי למציאות. מוטיב מרכזי בעבודתו הוא השילוב בין חורבן לאסתטיקה: הרס לצד יופי ולבלוב, או הרס עוצר נשימה.
גרשט זכה בפרס ליאון קונסטנטינר של מוזיאון תל אביב לצלם ישראלי, 2000. "נושאי הצילום שלו קשורים בדרך כלל להיבטים חברתיים, למהלכי תרבות ולמאורעות היסטוריים", כתבו השופטים בנימוקיהם למתן הפרס. "הוא עורך מסעות צילום שבהם הוא מתחקה אחר מסעות מן העבר הרחוק והקרוב ומתעד בעין בוחנת ורגישה את רשמיו מאותם אתרים ונופים שבמסע המשוחזר". לעיתים מצלם גרשט במסעותיו שרידים מאזורי אסון. בעבר צילם בסרייבו תוך התמקדות בסימני החורבן שנותרו בבוסניה, ובבתי ספר בלונדון שנבנו על חורבות בניינים שנהרסו במלחמת העולם השנייה.
בין תערוכותיו הבולטות בארץ ניתן למנות את תערוכת הצילום "Blaze" בגלריה נגא בספטמבר 2004. במרכז התמונה מופיע עץ זית ישן, בעל גזע מפותל. התצלומים היו שרופים, מטושטשים, כאילו נכוו בהבזק אור מכלה.
בסרט "היער" שהציג גרשט ב-2006 עוברת המצלמה משוטטות שלווה ביער להתרחשות חדה: אחד העצים נופל ברעש גדול, ושוב חזרה למצב השוטטות. הסרט מתייחס לאקציה שהתרחשה בכפר קוסוב באוקראינה בתקופת מלחמת העולם השנייה ומצולם שם. "רציתי להפוך את היער וההר לארכיטיפים, ליצור טשטוש כללי של נוף שכולל אובדן, נוסטלגיה וגם אין-סוף זיכרונות" תיאר גרשט[2]
בספטמבר 2008 הציג בתערוכת "רסיסי זמן" בגלריה נגא 3 עבודות ווידאו, שנראו כתמונות סטילס והיו מבוססות על ציורי טבע דומם. הסצנה הופרה בפתאומיות על ידי התרחשות דרמטית בהילוך איטי: קליע המבקע רימון, אגרטל פרחים מתפוצץ לרסיסים. יצירות אלה היו העבודה הראשונה שהוצגה בפרויקט אמנות בטיימס סקוור במרץ 2012 תחת השם "1 Big Bang".
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1989-92 ב.א. בצילום, קולנוע ווידאו, אוניברסיטת ווסטמינסטר, לונדון
- 1993-95 מ.א. בצילום, הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון
- 1990 תחרות הצילום השנתית, סאות' בנק, לונדון
- 1993 תחרות משרד התחבורה הבריטי לאמנות, לונדון
- 1997 מלגת שהייה בבית ספר ויטפילד, ברנט
- 2000 פרס ליאון קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2002 יועץ לתכנון ופיתוח אדריכלי של גלריה סודף לונדון
- 2004 פרס ראשון, אונפורי הבינלאומי, טירנה, אלבניה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי גרשט, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אורי גרשט, בארכיון הבימה
- אורי גרשט באוספי מוזיאון ישראל
- אורי גרשט במרכז מידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- אורי גרשט, רסיסי זמן. גלריה נגא
- סמדר שפי, עכבר העיר אונליין, כדור מפלח רימון, זר פרחים מתפוצץ, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2008
- הילארי שיטס, הניו יורק טיימס, יופי של אלימות, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2012
- אלי ערמון-אזולאי, אורי גרשט משתתף בתערוכת צילום ראשונה בגלריה הלאומית בלונדון, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
איתן בוגנים, אורי גרשט לא מוכן לשכוח, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2013- דנה גילרמן, לפרק את ברויגל, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2014
- דבי לוזיה, אורי גרשט יורה בפרחים: "הרס הוא גם נקודת התחלה אופטימית", באתר ynet, 1 באוקטובר 2018
- אופיר חובב, אורי גרשט בוחן את הרגעים שנמצאים בקפלי הזמן, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2022
- גילי איזיקוביץ, אורי גרשט: נוצר כאן רגע מגוחך, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2023
- אילאור פורת, נעוף לחלל ונישאר באותו המקום בדיוק, על "השמיים של חאם", פנס מוסף לביקורת ספרות, ינואר 2024.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעל גוטרייך אורון, עכבר העיר אונליין, פורצי גבולות: אמנים ישראלים שהצליחו מעבר לים (פסקה אודות אורי גרשט), באתר הארץ, 21 בינואר 2011
- ^ דנה גילרמן, משאיר חותם ביער, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006