אורי גולדפרב
![]() | |
לידה |
6 בנובמבר 1945 בודפשט, הרפובליקה ההונגרית השנייה |
---|---|
נהרג | 19 באוקטובר 1973 (בגיל 27) |
מקום קבורה |
פרוד ![]() |
מדינה |
ישראל, הונגריה ![]() |
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1964–1973 (כ־9 שנים) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
קצין בחטיבת הצנחנים קצין בגדוד שריון | |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() ![]() | |
עיטורים | |
![]() | |
![]() ![]() |
אורי גולדפרב (6 בנובמבר 1945 – 19 באוקטובר 1973) היה קצין שריון בדרגת רב-סרן בצה"ל, שלחם במערכה בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים ונפל בקרב. על פעולתו בימי המלחמה עוטר גולדפרב בעיטור העוז.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורי גולדפרב נולד בעיר בודפשט שבהונגריה לנשקה וצבי גולדפרב, שהיו ניצולי השואה ופעילים במחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה.
משפחתו של אורי עלתה לארץ ישראל בשנת 1947 והתיישבה בקיבוץ פרוד. למד בבית הספר היסודי בקיבוצו ובבית הספר התיכון בקיבוץ גינוסר וכן במכללת תל חי. היה חבר תנועת הנוער העובד והלומד ובהמשך הדריך גרעין נח"ל של תלמידי בית הספר החקלאי כדורי שנועד להגיע לקיבוץ פרוד.
לאחר גיוסו לצה"ל ב-1964 התנדב לשרת בחטיבת הצנחנים ולימים הוסמך לקצין. השתתף במלחמת ששת הימים. לאחר תום השירות הסדיר סיים קורס מפקדי פלוגות שריון. במהלך מלחמת ההתשה התנדב לשרת כ"נמר" ופיקד על מעוז שעל גדות תעלת סואץ.
בקיבוצו הקים גולדפרב את ענף הכותנה וריכז אותו וגם שימש כמרכז העבודה במשק. עבד במשך שנה כקצין ביטחון בחברת אל על.

במלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת יום הכיפורים שירת גולדפרב כקצין המבצעים של גדוד הטנקים 61 בחטיבה 205. חטיבתו נקראה להשתתף במתקפת הנגד של צה"ל ברמת הגולן. בכתב העיטור שניתן לו נכתב כי ב-7 באוקטובר, לאחר קרב קשה מול מגנן נגד טנקים לפני תל פארס, ארגן את חילוצם של טנקים שנותרו ללא דלק, כשהוא מהלך ברגל וחשוף להפגזות במשך כשלוש שעות. ב-10 באוקטובר ניהל את חילוץ הטנקים התקועים של חטיבתו ופינה חללים מתוך טנקים שנפגעו, גם זאת תחת אש ארטילרית כבדה. ב-18 באוקטובר נטל את הפיקוד על גדודו לאחר שמפקד הגדוד משה מלר לקה בהתייבשות. באותו יום הוטל עליו להשתתף בראש פלוגה מהגדוד בכיבוש הכפר אום בוטנה. למחרת, במהלך הקרב, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.
לאחר המלחמה הובא אורי גולדפרב לקבורה בקיבוצו פרוד. הניח הורים, אח ואחות.
בשנת 1975 עוטר גולדפרב לאחר מותו בעיטור העוז על פעולתו במהלך המלחמה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של גולדפרב הונצח על גבי אנדרטאות אחדות, לרבות אנדרטת יד לשריון, אנדרטת גדוד 61 ברמת הגולן, אנדרטה לזכר חללי חטיבה 205 בכניסה למחנה החטיבה[1], סמוך לצומת פלוגות[2], אנדרטה בקיבוצו והאנדרטה לזכר נופלי התנועה הקיבוצית ביערות מנשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עזרא ינוב, חיילים ואנשי מילואים התנדבו, מעריב, 27 בנובמבר 1969
- ^ אנדרטה לחללי חטיבה 205 - צומת פלוגות, אתר יד לשריון
- חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים
- חללי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- מעוטרי עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים
- ישראלים ילידי הונגריה
- רבי-סרנים בצה"ל
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- בוגרי המכללה האקדמית תל חי
- אישים הקבורים בקיבוצים
- גינוסר: אישים
- פרוד: אישים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים
- ישראלים שנולדו ב-1945
- ישראלים שנפטרו ב-1973