לדלג לתוכן

אורחות צדיקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורחות צדיקים
ארחות צדיקים
מידע כללי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תיקון המידות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1400 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורחות צדיקים הוא אחד מספרי המוסר החשובים ביהדות, הגם כי זהות מחברו אינה ידועה. לפי השערות שונות וכתבי יד, הספר חובר בסביבות שנת ה'ר' (1440). הספר מעמיד במרכזו את העבודה על תיקון המידות, דהיינו על תכונות האדם והנהגותיו, כבסיס לחיי תורה ומצוות. יש בספר פרקים עבור למעלה מ-20 מידות, וכן על הנהגות בסיסיות כגון לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.

בהקדמתו מסביר המחבר במשל את נחיצותו של הספר גם לתלמידי חכמים: כמו שאם יהיה בחבית יין משובח חור קטן, כל היין יישפך דרך אותו חור, כך גם תלמיד חכם שאין בו מידות טובות, כל תורתו תאבד.

המבנה הרעיוני של הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, המבוסס במתכונתו על "ספר תיקון מידות הנפש" של ר' שלמה אבן-גבירול, מחלק כמוהו את המידות בצורה של ניגודים, כשלכל מידה מוקדש פרק נפרד. הגאווה לעומת הענווה, הבושה לעומת העזות, האהבה לעומת השנאה, הרחמים לעומת האכזריות וכו'. בכל פרק כזה המחבר מביא את המידה המדוברת באסוציאציות חיוביות ושליליות. אף במידת האכזריות יש צד טוב (כשאדם מסרב לתת לבנו דבר מה שיזיק לו, הרי זה סוג מסוים של אכזריות, אך חיובית) וגם באהבה יש צד רע (אוהב כסף יותר מדי, שהוא עלול לקום ולגזול). בכך, אחד המסרים הכוללניים הבולטים בספר הוא, שאין תכונה שהיא חיובית או שלילית לגמרי אלא על האדם לאזן את חלקי האישיות שלו ולתת לכל חלק את מקומו הרצוי.

הספר משלב את דבריו במובאות רבות מ"מבחר הפנינים", מובאות רבות מהרמב"ם, ותקציר של קטעים או פרקים רבים מ"חובות הלבבות" (כך למשל "שער חשבון הנפש", המבוסס כולו על זה שבספר חובות הלבבות) ומ"שערי תשובה" (שגם הוא עצמו כנראה השתמש בשער התשובה של חובות הלבבות כבסיס לספרו).תבנית:דרושה מקור

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]