אורונקים
האַוּרוּנְקִים (בלטינית: Aurunci) היו שבט איטלי שחי בדרום איטליה מסביבות האלף הראשון לפני הספירה. בסופו של דבר הם הובסו על ידי רומא והוכנסו לרפובליקה הרומית במהלך המחצית השנייה של המאה ה-4 לפני הספירה.[1]
זהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אַורונקים הוא השם שניתן על ידי סופרים רומיים לגזע או לאומה עתיקה באיטליה. נראה כי "Aurunci" היה הכינוי שהרומאים נתנו לאנשים שנקראו "Ausones" על ידי היוונים. צורה אחת עשויה להיגזר מהאחרת על ידי rhotacism (השחתה של הצליל "s" ב"r")[2] (Ausoni > Auroni > Auronici > Aurunci).
זהותם של השניים מוצהרת באופן מובהק על ידי סרוויוס,[3] ומשתמעת בבירור על ידי דיו קסיוס,[4] שם הוא אומר ששמה של אַוסוניה הוחל כהלכה רק על ארץ האורונקים, בין הוולסקי לבין הקמפאני. באופן דומה, פסטוס הופך את הגיבור המיתולוגי אַוּסון למייסד העיר אַוּרוניאה.[5][6] סרוויוס מכנה את האורונקים כאחת האומות העתיקות ביותר באיטליה.[7] נראה שהם היו הרבה יותר חזקים והתפשטו בתקופה מוקדמת מכפי שאנו מוצאים אותם לאחר מכן, אך לא נראה שהשם הופעל אי פעם על ידי הרומאים במובן המעורפל והמורחב שבו השתמשו ב"אַוזונס" על ידי היוונים.
בתקופה מאוחרת יותר, במאה הרביעית לפני הספירה, קיבלו שני השמות של האורונקים והאַוזונס משמעות מובהקת, והיו מיושמים על שתי אומות קטנות, ככל הנראה רק תת-חלוקות של אותו גזע גדול, שתיהן שוכנות על גבולות לאטיום וקמפניה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האירוע הראשון שבו הם מופיעים בהיסטוריה הרומית מציגה אותם כאומה מלחמתית וחזקה שהרחיבה את כיבושיה עד לגבולות לאטיום.
טיטוס ליוויוס מספר שבשנים 503 ו-502 לפני הספירה, הערים הלטיניות קורה ופומטיה התקוממו וחברו עם האורונקים. השכנים החזקים הללו תמכו בהם בצבא גדול נגד הרפובליקה הרומית שזה עתה נולדה. עם זאת, רומא בסופו של דבר ניצחה.[8][9] כמה שנים לאחר מכן, בשנת 495 לפני הספירה, בערך בזמן התקפה של הוולסקי על רומא, נטלו האורונקים נשק נגד רומא לתמיכה ביריביהם והתקדמו עם צבאם עד לאריקיה, שם הובסו על ידי הקונסול הרומי סטרוקטוס (אנ').[10]
מעת זו, שמם של האורונקים לא מופיע שוב עד 344 לפני הספירה, כאשר ניכר כי ליוויוס מדבר רק על האנשים שאכלסו את הר רוקה מונפינה, שהובסו והצטמצמו עד לכניעה ללא קושי.[11] כמה שנים לאחר מכן (337 לפנה"ס), הם נאלצו בהתקפות שכניהם, לפנות לרומא בבקשת סיוע ובינתיים נטשו את מעוזם על ההר והתבססו בעירם החדשה סואֶסה.[12]
לא נמצא אזכור של שמם במלחמות הרומיות הבאות בחלק זה של איטליה. בשנת 313 לפני הספירה, הוקמה מושבה רומית בסואסה.[13] קיומם הלאומי היה חייב להיות מאותה עת והלאה בסיומו. הטריטוריה שלהם נכללה לאחר מכן בקמפניה.[14] ה-Ausones ממערב הליריס, המשתרעים משם עד להרי הוולסקי; האורונקים, לעומת זאת, מוגבלים לקבוצה המנותקת של הרי געש הנקראים כיום מונטה סנטה קרוצ'ה, או Rocca Monfina, בגדה השמאלית של הליריס, יחד עם הגבעות המשתפלות משם לכיוון הים. המעוז העתיק או המטרופולין העתיק שלהם, Aurunca היה ממוקם ליד פסגת ההר, בעוד שסואֶסה, שלאחר מכן הם הפכו לבירתם, הייתה על המדרון הדרום מערבי שלה, ופקדה את המישורים הפוריים משם לים.
הרי אַורונקי והעיירה המודרנית סֶואסָה אַורונקה נושאים את שמם של האורונקים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Carl Waldman; Catherine Mason (2006). Encyclopedia of European Peoples. Infobase Publishing. pp. 41–. ISBN 978-1-4381-2918-1.
- ^ This phenomenon was noted by the Romans themselves:
"In multis verbis, in quo antiqui dicebant s, postea dicunt r... foedesum foederum, plusima plurima, meliosem meliorem, asenam arenam."
— Marcus Terentius Varro De lingua Latina, VII, 26. - ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Servius ad Aen. vii. 727.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Cassius Dio Fr. 2.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Festus, s. v. Ausonia
- ^ Bunbury 1854, p. 343
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Servius ad Aen. vii. 206.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Livy, ii. 16, 17.
- ^ Liv. 2.16.8.2 http://latin.packhum.org/loc/914/1/76/1446-1453
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Livy, ii. 26; Dionys vi. 32.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Livy vii. 28.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Livy, viii. 15.
- ^ Bunbury 1854, p. 343 cites Livy, ix. 28.
- ^ William Smith (1869). Dictionary of Greek and Roman Geography. James Walton. pp. 343–.