אוקסידאז
אוקסידאז (בלועזית: Oxidase) הוא אנזים המזרז תגובה של חמצון-חיזור, במיוחד כזו שכוללת חמצן מולקולרי (O2) כאקספטור (מקבל) האלקטרונים. בתגובות שבהן מעורבת תרומה של אטום מימן, חמצן מחוזר למים (H2O) או למי חמצן (H2O2). חלק מתגובות חמצון, כמו אלו שמעורב בהן מונואמין אוקסידאז או קסנטין אוקסידאז, בדרך כלל אינן כוללות חמצן מולקולרי חופשי.[1][2]
האוקסידאזות הן תת-סוג של האוקסדורדוקטאזות.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמה חשובה היא ציטוכרום סי אוקסידאז (Cytochrome c oxidase), אנזים המפתח המאפשר לגוף להפעיל חמצן ביצירת אנרגיה והרכיב הסופי בשרשרת העברת האלקטרונים. דוגמאות נוספות הן:
- גלוקוז אוקסידאז
- מונואמין אוקסידאז
- ציטוכרום P450 אוקסידאז
- NADPH oxidase
- קסנטין אוקסידאז
- L-gulonolactone oxidase
- laccase
- ליזיל אוקסידאז
- פוליפנול אוקסידאז
- Sulfhydryl oxidase. אנזים זה מחמצן קבוצות תיול.
בדיקת אוקסידאז
[עריכת קוד מקור | עריכה]במיקרוביולוגיה, מבחן האוקסידאז משמש כמאפיין פנוטיפי לזיהוי זני חיידקים ; הוא קובע האם חיידק נתון מייצר ציטוכרום אוקסידאזות (ולכן משתמש בחמצן עם שרשרת העברת אלקטרונים).
בדיקת אוקסידאז משמשת כדי לקבוע האם חיידק הוא אווירני או אל אווירני.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Eric J. Toone (2006). Advances in Enzymology and Related Areas of Molecular Biology, Protein Evolution (Volume 75 ed.). Wiley-Interscience. ISBN 978-0471205036.
- ^ Nicholas C. Price; Lewis Stevens (1999). Fundamentals of Enzymology: The Cell and Molecular Biology of Catalytic Proteins (Third ed.). USA: Oxford University Press. ISBN 978-0198502296.
