אופיר לובל
 | |
| לידה |
25 במאי 1976 (בן 48) בולוניה, איטליה  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | קליפי מוזיקה |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | שלישיית פרוזאק, ארץ נהדרת |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אופיר לובל (נולד ב-25 במאי 1976) הוא במאי, שחקן, עורך ותסריטאי ישראלי. היה חלק משלישיית פרוזאק, יחד עם יובל סמו ושלומי קוריאט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופיר לובל נולד בבולוניה, להורים ישראלים - ד"ר יהודית וד"ר רון לובל, שהיו אז סטודנטים באוניברסיטת בולוניה באיטליה ובילה שם את שנות חייו הראשונות. כשחזרו לארץ התגוררה משפחה בקיבוץ יד מרדכי שם סיים את התיכון האזורי שיקמה.
לפני שירותו הצבאי התגורר לובל שנה בבוסטון, מסצ'וסטס שם למד מוזיקה במכללת ברקלי למוזיקה ואנימציה ממוחשבת במוזיאון לאומנויות גבוהות (אנ'). לאחר שירותו הצבאי יצא שוב לארצות הברית למספר חודשים להדרכת נוער במוזיקה.
לאחר חזרתו לישראל החל את לימודיו בבית הספר הגבוה למשחק "בית צבי", במסגרתו השתתף במספר הצגות וכן זכה בפרס "שחקן מצטיין" בתום שנת הלימודים הראשונה וזכה במלגת לימודים על שם שרגא פרידמן.
בשנת 2000 החל לובל להשתתף בתוכנית ההומור הטלוויזיונית "דומינו" ששודרה בערוץ 2, לצידם של קומיקאים נוספים. במקביל הפך לכתב אינטרנטי באתר האינטרנט "תפוז אנשים" במדור פנאי ובידור.
בתום לימודיו, שיחק לובל במספר הצגות במסגרת התיאטרון החברתי הישראלי לנוער ובמקביל הקים ביחד עם יובל סמו ושלומי קוריאט את שלישיית פרוזאק. בשנת 2003 זכתה השלישייה בתואר אנשי השנה בבידור שהעניק ערוץ 2. השלישייה הופיעה בכ-800 הופעות בכל רחבי הארץ, בארצות הברית, ובפני חיילים בבסיסי צה"ל השונים. בשנת 2007 לקחו חברי השלישייה פסק זמן מרצף ההופעות, ופנו לדרכים מקצועיות שונות.
בשנת 2007 החל לובל לביים ולכתוב תסריטים לפרסומות ולקליפים לזמרים שונים, בהם קליפ שביים לאמילי קרפל[1], שזכה ב-8 במרץ 2008 במקום רביעי במצעד הקליפים העולמי "World Chart Express" של MTV, קליפ נוסף שביים לשיר "נמשים" של קרפל[2] קליפ זה זכה בפרס בפסטיבל בינלאומי לסרטים קצרים[3][4], עוד קליפ שלובל ביים הוא לשיר "עד סוף אפריל" של קורין אלאל[5], קליפ ל"ורציתי שתדעי" של שירי מימון[6] וקליפ ללהקת "סינרגיה", קליפים לשירים ל"העיניים שלי" ו"מתוקה" של ליאור נרקיס[7][8] וקליפ לשיר של סאבלימניאל ודנה אינטרנשיונל[9] במקביל החל לביים תוכניות בטלוויזיה כגון "צחוק מעבודה", אמא מחליפה ו-"TLV - עושים את תל אביב". ב-2011 כתב, ערך וביים את סדרת הטלוויזיה הקומית "דובדבני וקובץ'" אשר שודרה בערוץ הצחוק הישראלי "ביפ". לאור הצלחתו, התקבל לתוכנית "ארץ נהדרת" שם הוא משמש כבמאי המערכונים הראשי. במקביל לעבודתו כבמאי טלוויזיה הוא מביים גם פרסומות וסרטים בעלי אופי קומי כמו סרטון למציאת עבודה בכיכובו של הנשיא לשעבר שמעון פרס.
ב-2015 ביים את הסרט "מה כבר יכול לקרות?!"[10]. באותה שנה ביים את קומדיית המצבים "אלישע". ב-2019 כתב וביים את הסדרה הקומית "מגן דוד דרום".
בדצמבר 2020 עלתה לשידור ברשת 13, סדרת דרמת-פשע ישראלית, "בלקספייס", אותה ביים.
בשנת 2023 ביים את הסדרה "הראש" שתעלה לערוץ קשת 12.
בשנת 2024 הוא חזר לביים את העונה השנייה של "בלקספייס".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובל מתגורר בפרדסיה, נשוי לענת ואב לבן ולשתי בנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופיר לובל, סרטונים באתר Vimeo- אופיר לובל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אופיר לובל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מערכת ynet, yBuzz - קטעי הווידאו השווים ברשת, באתר ynet, 18 בינואר 2007
- אמיר עמרמי, על קו הזינוק, באתר nana10, 10 בינואר 2007
- חגית גינזבורג, אופיר לובל, במאי דובדבני וקובץ': מגיעים מהעולם של "מבצע סבתא", באתר וואלה, 10 בנובמבר 2011
- דורון בראונשטיין, אופיר לובל: "אמנות היא המחאה של אלה שלא יודעים להניף אגרופים באוויר ולצעוק.", בבלוג חי תרבות, 12 באפריל 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמרי גרינברג, טיפה אחרת, באתר nana10, 11 בפברואר 2008
- ^ ynet, אמילי הג'ינג'ית, באתר ynet, 23 ביולי 2008
- ^ מערכת וואלה!, הקליפ "נמשים" של אמילי קרפל זוכה בפרס, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2008
- ^ אמילי קרפל זוכה, באתר nrg, 13 באוקטובר 2008
- ^ ynet, מאנטרקטיקה לגיברלטר, באתר ynet, 15 ביולי 2008
- ^ ynet, שירי מימון מציגה: אהבת נשים, באתר ynet, 1 ביולי 2008
- ^ אסף נבו, ליאור נרקיס - "מתוקה", עכשיו הקליפ, באתר מאקו, 18 במאי 2009
- ^ ליאור נרקיס "העיניים שלי", באתר וואלה, 6 באוקטובר 2009
- ^ אסף נבו, סאבלימינל ודנה אינטרנשיונל ערפדים, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2009
- ^ "כבר בגיל 11 ידעתי שתפקידי בעולם הוא להיות במאי קולנוע", באתר מאקו, 2 באוגוסט 2015