אופוריון מכלקיס

פרסקו עתיק בפומפיי המתאר כנראה את אופוריון

השער של הביוגרפיה של אופוריון, שנכתבה על ידי אאוגוסט מיינקה בלטינית תחת הכותרת: De Euphorionis Chalcidensis vita et scriptis (חייו ויצירותיו של אאופוריון מכלקיס), 1823

אוּפוֹרְיוֹן מִכַלְקִיס (ביוונית: Εὐφορίων ὁ Χαλκιδεύς) היה משורר ומדקדק יווני מהמאה ה-3 לפנה"ס.

אופוריון נולד בכלקיס שבאוויה במהלך האולימפיאדה ה-126 (276–272 לפנה"ס). הוא בילה את מרבית חייו באתונה, שם צבר הון רב. לאחר שלמד פילוסופיה עם לקידס מקירנה ועם פריטניס, היה לתלמידו ולארומנוס של המשורר ארכבולוס. בשנת 221 לערך הוזמן על ידי אנטיוכוס השלישי לחצרו בסוריה. הוא סייע בהקמתה של ספריית אנטיוכיה המלכותית, שם שימש ספרן עד מותו. הוא כתב אפוסים מיתולוגיים, קינות ערגה, מכתמים ושיר סאטירי אחד.

מיוחסות לו גם יצירות פרוזה על העת העתיקה ועל היסטוריה. בדומה לליקופרון, הוא השתמש בביטויים ארכאיים ומיושנים, והאופי המלומד של הרמזיו הפך את שפתו למעורפלת מאוד. קינותיו זכו להערכה רבה מצד הרומאים, והופיעו להן חיקויים מאת קורנליוס גאלוס וגם על ידי הקיסר טיבריוס.

חלקים מיצירותיו, שפורסמו בספרו של אאוגוסט מיינקה, De Euphorionis Chalcidensis vita et scriptis (חייו ויצירותיו של אופוריון מכלקיס), היו הראשונים בסדרה של מהדורות מן העת החדשה של כתביו של אופוריון. שורות נוספות אותרו בפפירוסים מאוקסירינכוס וממקומות אחרים.