אוסורנו (עיר)
| |||
 | |||
| מדינה |
 צ'ילה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 לוס לאגוס | ||
| פרובינציה | אוסרנו | ||
| תאריך ייסוד | 27 במרץ 1558 | ||
| שטח | 951.3 קמ"ר | ||
| גובה | 39 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 161,460 (2017) | ||
| ‑ צפיפות | 169.72 נפש לקמ"ר (2017) | ||
| קואורדינטות | 40°34′00″S 73°09′00″W / 40.566666666667°S 73.15°W | ||
| אזור זמן | UTC -4 | ||
| https://www.municipalidadosorno.cl/ | |||
.svg)
אוסורנו (בספרדית: Osorno, במפודונג: Chauracavi) היא עיר וקומונה בדרום צ'ילה ובירת פרובינציית אוסורנו שבמחוז לוס לאגוס.
אוסורנו משתרעת על פני שטח של 951.3 קמ"ר וע"פ מפקד האוכלוסין לשנת 2017 היא מונה 161,460 [1]תושבים.
היא מקושרת לשאר חלקי המדינה על ידי כביש 5 דרום, והיא ממוקמת כ־918 ק"מ דרומית לסנטיאגו הבירה, וכ־232 ק"מ מערבית לעיר הארגנטינאית בארילוצ'ה - אליה היא מקושרת על ידי כביש 215 הבינלאומי. ומיקומה הייחודי הופך אותה לשער הגישה היבשתי למחוזות אייסן ומגיאנסנס.
כמו כן אוסרנו ממוקמת בדיוק בין שתי בירות אזוריות ואלדיביה - בירת מחוז לוס ריוס שנמצאת מאה ועשרה קילומטרים צפונה ממנה ופוארטו מונט בירת מחוז לוס לאגוס שממוקמת מאה ועשרה קילומטרים דרומית אליה. בנוסף עקב מיקומה במפגש הנהרות דאמאס וראווה משמשת אוסורנו כמרכז השירות החקלאי של צפון המחוז.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר אוסורנו בנויה על טרסות שנוצרו בתקופות גאולוגיות מאוחרות - ברביעון, לפני 130,000 שנים, כשהאזור כולו התכסה בטפרה כתוצאה מהתפרצויות געשיות בתוך הרי האנדים.[2] המצע של אוסורנו עשוי בהתאם משילובים שונים של אפר וולקני, בגודלי לפילי, חול וחצץ עם שכבות כבול מזדמנות. כמו כן בתחומי העיר ניתן למצוא את האתר הפליאונטולוגי והארכאולוגי "פילאוקו באחו".
אוסורנו העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור העיר תוכננה לקום בשנת 1553, תחת ממשלת פדרו דה ואלדיביה ושותפו לכיבוש, הגנרל דון פרנסיסקו דה וילאגרה; בשם "סנטה מרינה דה גאטה", במקום בו שכן כפר ילידי בשם צ'אוראקאבי ("Chauracavi"). עם זאת, מותו של ואלדיביה מנע את מימושה של תוכנית זו לפני שהספיקה להתממש.
כחמש שנים לאחר מכן ב־27 במרץ 1558 התוכנית יצאה לפועל על ידי המושל גרסיה חורטדו דה מנדוזה, והעיר הוקמה באותו המקום בשם החדש וייה דה סן מתאו דה אוסורנו, לכבוד סבו של מנדוסה, הרוזן של אוסרנו. העיר נהרסה על ידי האוכלוסייה הילידית באוקטובר 1602 מה שאילץ את הספרדים ובני בריתם הילידים לנדוד דרומה לארכיפלג הצ'ילאני, שם עדיין נשמר השלטון הספרדי. בעלי ברית ילידים שהלכו אחרי הספרדים בעת עזיבתם זכו למעמד של אינדיוס ריונוס והיו חופשיים מחובת הקמת מיליציה.[3] ובהמשך האינדיוס ריונוס התיישבו בעיקר במושבות באזור קלבוקו ואבאטו. פרננדו דה אלוואראדו, גולה מאוסורנו, הוביל את ההתנגדות הספרדית בצ'ילה נגד הפולשים ההולנדים בשנת 1643.[4]
אוסורנו החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־22 בנובמבר 1792 השתלט תומאס דה פיגוארואה על הריסות אוסורנו. ובהוראת הגנרל אמברוסיו או'היגינס, נבנתה אוסורנו מחדש על ידי חואן מאקנה, והוכרזה כמאוכלסת מחדש בשנת 1796. ואו'היגניס זכה בתואר המרקיז של אוסורנו.
.jpg)
באמצע המאה 19 החלה ממשלת צ'ילה להזמין מתיישבים גרמנים לאזור כדי לקדם צמיחה כלכלית, המתיישבים החדשים מצאו כי האקלים והגאוגרפיה של אוסורנו דומים מאוד לשלהם. ובעזרתם, הפכה אוסורנו לביתם של חוות הבקר הלאומיות של צ'ילה, מה שהקפיץ את הכלכלה האזורית באופן משמעותי. אוסורנו של ימינו שימרה את הארכיטקטורה והמערך האורבני מהמאה ה-19 המיוצג על ידי שישה בתים ציוריים שהוגדרו כמונומנטים לאומיים.[5]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאוסורנו אקלים ימי (ע"פ שיטת קפן).[6] החורפים קרירים אך מתונים וממוצע הטמפרטורת ביולי הוא 7.6 מעלות צלזיוס. מרבית המשקעים יורדים בחורף, כאשר מאי עד יולי הם החודשים הרטובים ביותר, עם ממוצע של כ־180-210 מ"מ גשם ואחוזי לחות של 85%. שלגים באוסרנו הם מחזה נדיר. הקיצים יבשים יותר עם ממוצע של 17.8 מעלות צלזיוס ורמת משקעים נמוכה של 49 מ"מ גשם בינואר. בשנים מסוימות, יכולים להיות ימים רבים ללא גשם. למשל, בקיץ 1992 בו נרשמו 1.1 מ"מ בממוצע בחודש ינואר, ולעומת זאת, בשנים האחרונות נרשמו מספר ימים רטובים ברציפות. הטמפרטורות יכולות לעלות ולהגיע עד ל-25 מעלות צלזיוס בתקופה שבין דצמבר למרץ.[7] ממוצע המשקעים השנתי עומד על 1,318 מ"מ שמתפרסים על 173 ימי גשם. טמפרטורת השיא שנמדדה הייתה 36.5 מעלות צלזיוס בפברואר 2019 והטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה הייתה 8 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ביולי 1954.
| אקלים באוסורנו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 37.5 | 36.8 | 33.9 | 29 | 21.6 | 25.3 | 20.2 | 25.7 | 24.4 | 26.9 | 29 | 36 | 37.5 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 22 | 22 | 19.8 | 16.2 | 13.1 | 10.7 | 10.3 | 11.6 | 13.7 | 15.9 | 18 | 20.4 | 16.1 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 10.6 | 9.6 | 8.4 | 6.9 | 6.4 | 4.4 | 4.2 | 4.3 | 5.2 | 6.8 | 8.4 | 10.3 | 7.1 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | 0.2 | -0.8 | -3.1 | -5.2 | -7.6 | -9.8 | -13 | -10.4 | -7.4 | -3 | -1.6 | -0.2 | -13 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 48.9 | 51.3 | 63.3 | 111.3 | 195.9 | 213.5 | 189.9 | 152.4 | 102.1 | 81.8 | 58.8 | 58.5 | 1,327.7 |
| מקור: https://web.archive.org/web/20160303180012/http://164.77.222.61/climatologia/publicaciones/Estadistica_ClimatologicaII.pdf | |||||||||||||
העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר אוסורנו שוכנת ממול להר הגעש אוסורנו, הר געש פעיל אך מינורי. והתופעה הגאוגרפית הבולטת ביותר בעיר הוא נהר הראווה החוצה את העיר מצפון לדרום ומחלק אותה לשניים. נהר הדאמאס שמעט קטן יותר מהראווה גם כן עובר בתוך העיר כשהוא רץ מזרחה לפני שהוא פונה דרומה ומעניק לעיר כמה גבולות טבעיים. הפלאזה דה ארמאס שמסמלת את לב העיר ממוקמת סמוך לחזית הנהר בצד המזרחי, והיא כוללת פארק גדול עם רחוב אחד הכולל מזרקות, ספסלים ושדרות עם עצים. בצד המזרחי של הפארק נמצאת קתדרלת סן מתאו שהיא אחד מציוני הדרך המרכזיים בעיר, ובולטת במיוחד בזכות הארכיטקטורה המודרנית שלה. לאורך הצד הדרומי נמצאת שדרת חואן מאקנה, שהוא הרחוב המרכזי בעיר. נקודות עניין נוספות הן הקמפוס הראשי של אוניברסידד דה לוס לאגוס ואצטדיון אוסורנו רודיאו. הקזינו שנפתח לאחרונה "פלאזה סול דה לוס לגוס" הוא אטרקציה פופולרית חדשה לתיירים ולמקומיים כאחד.
אוסורנו מארחת מספר חגיגות שנתיות. "פסטיבל דה לה קרנה אי לה לצ'ה" (פסטיבל הבשר וחלב) הוא פסטיבל מוזיקה המתקיים מדי שנה בסוף חודש ינואר, ובו מופעים של שלל זמרים ולהקות פופ לאומיות. "פסטיבל דל פולקלור קמפסינו" (פסטיבל קאנטרי פולק) נערך מדי שנה באמצע ינואר, ומציג הופעות של אמנים מקומיים.
חגיגה נוספת היא "פרייה גנדרה סאגו-פיסור" (יריד הבקר של סאגו-פיסור) המתקיים מדי שנה בתחילת נובמבר, אותו מארחת החווה הגדולה ביותר באזור כדי לחגוג את מצב הפעילות החקלאית האזורית. כמו כן ב-18 בספטמבר מדי שנה, נערכים מופעי זיקוקים ברחבי העיר לציון יום העצמאות הצ'ילאני.
מבחינת אטרקציות תיירותיות הפארק הלאומי פויאווה הוא האטרקציה המרכזית, והוא כולל בעיקר אגמים יערות ואזורי משחק. כמו כן כיוון שמדובר באזור געשי ישנם מעיינות חמים טבעיים ובסמוך לפארק הלאומי ניתן למצוא גם ספא טבעי.
מחוז לוס לאגוס נקרא על שם האגמים הרבים באזור, לרבים מהם חופים ידידותיים לתיירים ועם זאת מבודדים; הקרובים ביותר לאוסורנו הם פויאווה ורופנקו.[8] כמו כן פחות ממאה קילומטרים מאוסורנו ניתן למצוא את אתר הסקי אנטילנקה.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדורגל וכדורסל הם ענפי ספורט פופולריים בעיר. קבוצת הכדורגל הבכירה בעיר היא פרובינסיאל אוסורנו המשחקת בליגה הרביעית ומארחת את משחקי הבית שלה באצטדיון רובן מרקוס פרלטה המכיל כ-10,000 מקומות ישיבה.
קבוצת הכדורסל הבכירה של אוסורנו נקראת אוסורנו באסקטבול והיא משחקת בליגה הבכירה, משחקי הבית שלהם מתקיימים באולם ה"גימנסיו מריה גאלארדו", המכיל כ־4,500 מקומות.
רודיאו הוא גם כן ספורט פופולרי באוסורנו (ובכל אזור המרכז-דרום של צ'ילה), אצטדיון הרודיאו של אוסורנו "המדיה לונה דה אוסורנו", נחשב לאחד הטובים במדינה.
איגרוף גם נחשב לפופולרי בעיר, ואוסורנו אף שלחה את הנציג של צ'ילה לאולימפיאדת מיכן 1972, מרטין ורגאס.
בנוסף, השטח ההררי המקיף את אוסורנו משמש לסקי וסנובורד, ענפי ספורט פופולרים גם כן.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסורנו הוא מרכז חקלאי חשוב, והחקלאות מהווה את עיקר הפעילות הכלכלית של מחוז אוסורנו. חיטה ושיבולת-שועל צומחים בשפע, אך האדמה מתאימה גם לגידול סוסים ובקר.
קרבתה של אוסורנו למעבר קרדינל אנטוניו זאמורה הופכת אותה למקום מפתח בכלכלה הלאומית. מעבר ההרים מחבר בין אוסורנו לעיר הארגנטינאית בארילוצ'ה, והוא אחד העורקים הראשיים הקושרים את אזוריהם הדרומיים של שתי המדינות. המעבר חשוב במיוחד בשל העובדה שהוא חוצה את הרי האנדים בגובה נמוך מאוד, ומאפשר לו להישאר פתוח גם כאשר מעברים אחרים חסומים בשלג.
למרות כל זאת, בעשורים האחרונים חווה אוסורנו קיפאון כלכלי, החקלאות בלבד לא איפשרה לה לעמוד בקצב הכלכלה הצ'יליאנית שצמחה במהירות; ולאוסורנו חסרים מגזרי תעשייה ושירותים. במאמץ להתגבר על כך, העיר יצרה קשרים בינלאומיים עם כמה חברות הולנדיות, לאחר שהתגלה כי האקלים המקומי הוא אידיאלי לגידול צבעונים. בנוסף, נכנסה אוסורנו לשוק הבשר הבינלאומי. ומלבד הצעת בשר באיכות גבוהה, היותו של האזור מבודד מעניק לו הגנה מהתפרצות מחלות כגון הפרה משוגעת ומחלת הפה והטלפיים.
בנוסף האדמה באוסורנו מתאימה לגידול סלק, סויה ותירס, גידולים שהפופולריות שלהם הולכת ומתעצמת עם עליית הפופולריות של הדלקים הביולוגיים כמו אתנול הנגזר מתירס. ממשלת צ'ילה הכריזה כי לא תחיל את אותם מיסים תלולים על דלקים חקלאיים כמו על מוצרי נפט, ועל כן תושבי אוסרנו מקווים להפוך שוב למרכז חקלאי כלכלי.
.jpg)
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מונגשת על ידי שדה התעופה קאנאל באחו קרלוס הוט סיברט, המציע טיסות לסנטיאגו שאורכות כשעתיים.
מטרמינל האוטובוסים רודוביאריו יוצאים אוטובוסים מדי יום לבירה סנטיאגו וכן לערים הצ'ילאניות ואלדיביה, פוארטו מונט, טמוקו, ולפראיסו, קוריקו, טלקה, צ'ייאן וקונספסיון בנוסף יש גם אוטובוסים בינלאומיים לערים הארגנטינאיות בארילוצ'ה, וויז'ה לה אנגוסטרה, דרך מעבר הגבול קרדינל אנטוניו זמורה.
אדמיניסטרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כקומונה, אוסורנו היא חטיבה מנהלית ברמה השלישית בצ'ילה תחת פרובינציה (אוסורנו) ומחוז (לוס לאגוס) היא המנוהלת על ידי מועצה עירונית שבראשה אלקלדה שנבחר ישירות כל ארבע שנים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תצפית על אוסורנו -
קתדרלת סן מתאו -
יער צ'ילה -
אתר הסקי אנטילנקה -
אצטדיון רובן מרקוס פרלטה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית אוסורנו (בספרדית)- מידע ותמונות של אוסורנו(הקישור אינו פעיל)
- העיתון דיאריו אוסטרל (בספרדית)
- OsornoChile.Net מידע ותמונות של אוסורנו
- תמונות (אורכב 06.06.2007 בארכיון Wayback Machine) מבלוג הנסיעות של צ'ילה אוסורנו (אורכב 06.06.2007 בארכיון Wayback Machine) צ'ילנו
- פורטל החדשות של אוסורנו (אורכב 12.03.2007 בארכיון Wayback Machine) (בספרדית)
- אוסורנו, באתר גוגל מפות
- אוסורנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ WEB DISEMINACIÓN CENSO 2017, resultados.censo2017.cl
- ^ Pino, Mario; Martel-Cea, Alejandra; Vega, Rodrigo M.; Fritte, Daniel; Soto-Bollmann, Karin (2016). "Geología y Geomrofología del sitio Pilauco". In Pino Quivira, Mario (ed.). El Sitio Pilauco: Osorno, Patagonia Nordoccidental de Chile (בספרדית). Imprenta América. pp. 12–46.
- ^ Mansilla Almonacid, José D. (2002), "La Población de Calbuco Evolución de las Cifras. Siglos XVII-XX", Revista Austral de Ciencias Sociales (בספרדית), 6: 125–134, doi:10.4206/rev.austral.cienc.soc.2002.n6-10, אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2013
{{citation}}: (עזרה) - ^ Barros Arana, Diego. "Capítulo XI". Historia general de Chile (בספרדית). Vol. Tomo cuarto (Digital editon based on the 2nd edition of 2000 ed.). Alicante: Biblioteca Virtual Miguel de Cervantes. p. 282.
- ^ Embassy of Chile, Washington, DC. "South; Araucaria, Lakes & Volcanoes". Chile. אורכב מ-המקור ב-2015-09-26. נבדק ב-6 ביוני 2007.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Kottek, M.; J. Grieser; C. Beck; B. Rudolf; F. Rubel (2006). "World Map of the Köppen-Geiger climate classification updated" (PDF). Meteorol. Z. 15 (3): 259–263. doi:10.1127/0941-2948/2006/0130. נבדק ב-22 בדצמבר 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Average Weather For Osorno, Chile". Bay Area, California: WeatherSpark. Section: "Temperature". נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Turistel; map found here.
