אולפני FAME
אולפני FAME (ראשי תיבות של: Florence Alabama Music Enterprises וכן המילה "תהילה") היו אולפני הקלטות בעיירה מאסל שולס שבצפון מדינת אלבמה. מייסד האולפנים והרוח החיה בהם היה המפיק ריק הול. באולפנים, שהתקיימו משנות החמישים ועד 2018, הקליטו יוצרים רבים, בהם וילסון פיקט, אוטיס רדינג, פרסי סלדג', פול אנקה, אריתה פרנקלין, אטה ג'יימס, בובי ג'נטרי, סולומון ברק, להקת האחים אולמן, האבנים המתגלגלות, בוב דילן, סיימון וגרפונקל, דייר סטרייטס, רוד סטיוארט, סטיבי ריי וון, לנרד סקינרד, ג'יי ג'יי קייל ורבים מאמני אטלנטיק רקורדס. שתי קבוצות של נגני אולפן קבועים של האולפנים, חטיבת כלי נשיפה (Muscle Shoals Horns) וחטיבת קצב ( Muscle Shoals Rhythm Section שנקראו גם The Swampers[1]), השתתפו בהקלטת מאות שירים ויצרו צליל ייחודי ומזוהה בתחומי הקאנטרי, בלוז, פ'אנק, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת הנשמה והרוק הדרומי שנקרא Muscle Shoals Sound. ב-2013 ראה אור הסרט התעודי Muscle Shoals המגולל את סיפור האולפנים.[2] מבנה האולפנים נכלל ב-2016 במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.
תולדות האולפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולפן ההקלטות נוסד ב-1959 בעיר פלורנס באלבמה על ידי ריק הול ושני שותפים, בילי שריל וטום סטאפורד. בראשית שנות השישים עזב הול והקים את האולפן במבנה מחסן טבק נטוש. באמצע שנות השישים הפך האולפן הנידח למרכז הפקה של להיטי מוזיקת נשמה. מפיקים כג'רי וקסלר ופלטון ג'רוויס הביאו את אמניהם להקליט במקום, שבו עבדו בהרמוניה אפרו-אמריקאים ולבנים בתקופה שבה שלטה עדיין מדניות ההפרדה הגזעית (סגרגציה).
ב-1969 פרשו חלק מנגני האולפן של FAME והקימו את Muscle Shoals Sound Studio ב-Jackson Highway 3614 (לכן מופיע המספר 3614 על הקלטותיהם), בעידודו של ג'רי וקסלר שהעביר אליהם את אמניו. אולפנים אלה נסגרו ב-1979 לא לפני שהפיקו כמה להיטי ענק, בהם Brown Sugar של האבנים התגלגלות, Kodachrome ו-Loves Me Like a Rock של פול סיימון, התקליט Atlantic Crossing של רוד סטיוארט ועוד.
בשנות השבעים הגיע הול להסכם לפיו תפיץ חברת קפיטול רקורדס את קליטי FAME. בין האמנים שהחתים באותה תקופה נמנים טרי גיבס, רוני מילסאפ, ג'רי ריד, להקת האוסמונדס, בובי ג'נטרי ופול אנקה, שסימנו מעבר למוזיקת קאנטרי.
להיטים נודעים שהוקלטו ב-FAME
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם השיר | מבצע |
|---|---|---|
| 1964 | Steal Away | ג'ימי יוז |
| 1966 | Mustang Sally | וילסון פיקט |
| 1966 | When a Man Loves a Woman | פרסי סלדג' |
| 1967 | (I Never Loved a Man (the Way I Love You | אריתה פרנקלין |
| 1967 | Respect | אריתה פרנקלין |
| 1967 | Tell Mama | אטה ג'יימס |
| 1967 | I'd Rather Go Blind | אטה ג'יימס |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסטוריית האולפנים
- FAME Studios: From Revolutionizing ‘60s Soul to Reimagining Nashville Country
- Producer Rick Hall, ‘Father of Muscle Shoals Music,’ Dead at 85, רולינג סטון, 2 בינואר 2018
- The musical secrets of FAME Studios legend Rick Hall
- Remembering Rick Hall and the Musical Alchemy of FAME Studios
- Muscle Shoals: The Greatest Recording Studio in the World, תונית ב-BBC
- גיל מטוס, סט לזכרו של המפיק המיתולוגי ריק הול
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם מופיע בשיר Sweet Home Alabama בשורה "Now Muscle Shoals has got the Swampers"
- ^
"Muscle Shoals", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
