אולימפיאדת השחמט 1956
מראה
תאריך התחלה | 31 באוגוסט 1956 |
---|---|
תאריך סיום | 25 בספטמבר 1956 |
עיר | מוסקבה |
אתר | Red Army Central Theatre |
שופט ראשי | Igor Bondarevsky (ברית המועצות), Ari Ilmakunnas (פינלנד) |
קבוצות משתתפות | 34 |
מס' משתתפים | 197 (מהם 20 רבי אמנים ו-35 אמנים בינלאומיים) |
מס' משחקים | 1220 |
שיטה | 4 בתים ו-3 גמרים |
→ 1954
1958 ←
| |
אולימפיאדת השחמט ה-12 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט. היא התקיימה במוסקבה, שבברית המועצות, בין 31 באוגוסט ל-25 בספטמבר 1956.
תוצאות הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | מדינה | שחקנים | נקודות |
---|---|---|---|
1 | ברית המועצות | מיכאל בוטביניק, וסילי סמיסלוב, פאול קרס, דוד ברונשטיין, מארק טיימנוב, יפים גלר | 31 |
2 | יוגוסלביה | סבטוזר גליגוריץ',אלכסנדר מטנוביץ', בוריסלב איבקוב, ניקולה קרקלאיץ',בריסלב מיליץ', בוז'ידר דורסביץ' | 26.5 |
3 | הונגריה | לאסלו סאבו, גדעון ברצה, פאל בנקו, גאורגי שילדי, מיקלוש בלו, לאיוש פורטיש | 26.5 |
4 | ארגנטינה | מיגל ניידורף, חוליו בולבוצ'אן, אוסקר פנו, הרמן פילניק, ראול סנגווטי, ברנרדו וקסלר | 23 |
5 | גרמניה | וולפגנג אונציקר, לותר שמיד, קלאוס דרגה, גרהרד פייפר, ולטר ניפהאוס, רודולף טשנר | 22 |
6 | בולגריה | ניקולה פדבסקי, ניקולאי מינב, אטנס קולרוב, גאורג טרינגוב, אלכסנדר צבטקוב, זדקבקו מילב | 22 |
7 | צ'כוסלובקיה | מירוסלב פיליף, לודק פאכמן, יאן שף, יוסף רג'פיר, לדיסלב אלסטר, יארוסלב יאז'יק | 20.5 |
8 | אנגליה | הארי גולומבק, יונתן פנרוס, רוברט וייד, סטיוארט מילנר-בארי, פטר קלרק, אלן פיליפס | 20 |
9 | שווייץ | מקסימיליאן בלאו, אדבין בנד, אדגר וולטרף דיטר קלר, הנס יונר | 19 |
10 | דנמרק | בנט לארסן, קריסטיאן פאולסן, איגיל פדרסן, אגה אינגרסלב, אקסל נילסן, יאנס אנאבולסן | 19 |
11 | רומניה | 19 | |
12 | ישראל | 15.5 |
מדליות אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהב | כסף | ארד | |
---|---|---|---|
הלוח הראשון | בנט לארסן (דנמרק) עם תוצאה 14 מ-18 (77.8%) | מיכאל בוטביניק (ברית המועצות) עם תוצאה 9.5 מ-13 (73.1%) | פרוריק אולופסן (איסלנד) עם תוצאה 13 מ-18 (72.2%)(גמר ב') |
הלוח השני | אנדראס דוקשטיין (אוסטריה) עם תוצאה 13 מ-17 (76.5%) (גמר ב') | אלכסנדר מטנוביץ' (יוגוסלביה) עם תוצאה 11.5 מ-16 (71.9%) גדעון ברצה (הונגריה) עם תוצאה 11.5 מ-16 (71.9%) |
|
הלוח השלישי | פאול קרס (ברית המועצות) עם תוצאה 9.5 מ-12 (79.2%) | בוריסלב איבקוב (יוגוסלביה) עם תוצאה 12 מ-16 (75%) | בלדור מולר (איסלנד) עם תוצאה 11 מ-16 (68.8%)(גמר ב') |
הלוח הרביעי | דוד ברונשטיין (ברית המועצות) עם תוצאה 11 מ-13 (84.6%) | רודולפו קרדוסו (הפיליפינים) עם תוצאה 13 מ-17 (76.5%) (גמר ג') | גאורגי טריגוב (בולגריה) עם תוצאה 9 מ-12 (75%) |
לוח עתודה ראשון | ראול סנגווטי (ארגנטינה) עם תוצאה 9 מ-11 (81.8%) | פטר קלרק (אנגליה) עם תוצאה 9.5 מ-12 (79.2%) | מארק טיימנוב (ברית המועצות) עם תוצאה 8.5 מ-11 (77.3%) |
לוח עתודה שני | יפים גלר (ברית המועצות) עם תוצאה 7.5 מ-10 (75%) | לנר לינקוויסט (שוודיה) עם תוצאה 7 מ-10 (75%) (גמר ב') | זדרבקו מילב (בולגריה) עם תוצאה 9 מ-13 (69.2%) |
נבחרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדה זו השתתפה נבחרת ישראל שכללה את:
- משה צ'רניאק 4+,5=,6-
- יוסף פורת 2+,8=,5-
- יצחק אלוני 8+,4=,5-
- מנחם אורן 2+,4=2-
- שלמה סמילטינר 3+,2=,3-
- יוסף דובקין 2+,2=,5-
הנבחרת סיימה במקום 12.
להלן התוצאות הקבוצתיות:
- מוקדמות
- גמר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- מידע על התחרות, באתר אולימפבייס (באנגלית)
אולימפיאדות השחמט | ||
---|---|---|
לא רשמיות | 1924 • 1926 • 1936 | |
רשמיות | 1927 • 1928 • 1930 • 1931 • 1933 • 1935 • 1937 • 1939 • 1950 • 1952 • 1954 • 1956 • 1958 • 1960 • 1962 • 1964 • 1966 • 1968 • 1970 • 1972 • 1974 • 1976 • 1978 • 1980 • 1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992 • 1994 • 1996 • 1998 • 2000 • 2002 • 2004 • 2006 • 2008 • 2010 • 2012 • 2014 • 2016 • 2018 • 2022 • 2024 | |
מקוונות | 2020 • 2021 |