אולימפיאדת הפועלים הבין-לאומית

אולימפיאדות פועלים בין-לאומיות היו אירוע ספורט בינלאומי שאורגן בין השנים 1925–1937 על ידי SASI – ארגון ספורט-פועלים סוציאליסטי, שנתמך על ידי מפלגות סוציאל-דמוקרטיות והפדרציה הבינלאומית לאיגודים מקצועיים. אולימפיאדת הפועלים הייתה אירוע חלופי למשחקים האולימפיים ומטרתו הייתה פוליטית ופחות ספורטיבית ולכן האיכות והרמה היו בהתאם. המשתתפים היו חברים באגודות ספורט של מקומות עבודה והגיעו בעיקר מאירופה^[1]. אירועים דומים כיום הם משחקי העולם של CSIT^[2] (קונפדרציה בינלאומית לספורט חובבנים ועובדים).

היסטוריה

איגוד ספורט הפועלים הסוציאליסטי הבינלאומי הוקם בלוצרן, שווייץ בשנת 1920. אולימפיאדת הפועלים הבלתי רשמית הראשונה נערכה כעבור שנה בפראג, צ'כוסלובקיה. בעוד הוועד האולימפי הבינלאומי החרים את המדינות שנוצחו במלחמת העולם הראשונה (גרמניה, אוסטריה, הונגריה, בולגריה וטורקיה) מהשתתפות באולימפיאדת אנטוורפן (1920) ואת גרמניה מהשתתפות מאולימפיאדת פריז (1924), אולימפיאדת הפועלים איפשרה למדינות אלה להשתתף. שלוש עשרה מדינות מאירופה השתתפו באולימפיאדת הפועלים הראשונה ב-1921. אולימפיאדת הפועלים הרשמית הראשונה הייתה משחקי החורף בשנת 1925 בעיירה שרייברהאו הגרמנית, שכיום היא חלק מפולין בשהתתפות 4 מדינות. משחקי הקיץ הרשמיים הראשונים נערכו באותה שנה בפרנקפורט בהשתתפות 11 מדינות.^[3]

אולימפיאדת הפועלים נוצרה כמשקל נגד למשחקים האולימפיים, שנמתחה עליהם ביקורת על היותם מוגבלים למעמדות החברתיים העליונים. תנועת הספורט הבינלאומית של הפועלים לא האמינה שניתן לבטא את הרוח האולימפית האמיתית בתנועה אולימפית הנשלטת על ידי ההנהגה האריסטוקרטית. אולימפיאדת הפועלים, התנגדה להדרת נשים מתחרויות הספורט ולגזענות. המשחקים האולימפיים התבססו על תחרות בין אומות, בעוד אולימפיאדת הפועלים הדגישה את הבינלאומיות, הידידות, הסולידריות והשלום.^[3] לא נעשה שימוש בדגלים לאומיים, אלא בדגל האדום של תנועת הפועלים הבינלאומית.^[4] לספורטאים האלופים הוענקו תעודות, בניגוד למדליות שהוענקו במשחקים האולימפיים. מרבית הספורטאים המתארחים שהו בבתיהן של משפחות מקומיות.

אולימפיאדת הפועלים הבינלאומית הייתה פסטיבל שהתבסס על השתתפות המונית, שלא הגביל את ההשתתפות על רקע יכולת ספורטיבית ולכן, אולימפיאדת הפועלים שנערכה בווינה בקיץ 1931 הייתה האירוע הגדול ביותר, בהשתתפות כ-100,000 ספורטאים מ-26 מדינות מאירופה. אולימפיאדת הפועלים בווינה משכה כרבע מיליון צופים. פרטרסטדיון (כיום אצטדיון ארנסט האפל) הוקם בין השנים 1929 ל-1931 לקראת האולימפיאדה בשנת 1931^[5]. אולימפיאדת הפועלים האחרונה באנטוורפן ב-1937 הייתה אירוע משותף עם הספרטקיאדה שאורגן על ידי הספורט האדום הבינלאומי (ארגון ספורט שנתמך על ידי הקומינטרן).

ספורטאים בודדים בלבד ברמה הבינלאומית, השתתפו באירועים אלה, מרביתם מברית המועצות ומפינלנד.

ספורטאים בולטים

זוכים ב-1925

וויינו קוקינן(אנ') (פינלנד פינלנד) - פעמיים ברציפות אלוף אולימפי (אמסטרדם 1928 ולוס אנג'לס 1932) בהיאבקות יוונית-רומית במשקל עד 79 ק"ג.
איינו פורייה(אנ') (פינלנד פינלנד) - זוכה מדליית ארד אולימפית (אמסטרדם 1928) בריצת 1500 מטר.
איברי ריטקה(אנ') (פינלנד פינלנד) - שיאן עולם בריצת 25000 מטר וראשון בעולם בריצת מרתון.
ורנר זילנבינד(אנ') (גרמניה גרמניה) - מקום רביעי באולימפיאדה (ברלין 1936) ו-6 פעמים אלוף גרמניה בהיאבקות יווני-רומי במשקל עד 90 ק"ג.

זוכים ב-1937

משה קסיאניק(אנ') (ברית המועצות ברית המועצות) - מרים משקולות יהודי, זוכה מדליית ארד מאליפות עולם (1946) במשקל עד 60 ק"ג.
מיכאל קסיאניק(רו') (ברית המועצות ברית המועצות) - מתעמל יהודי (אח של משה קסיאניק), מאמן ההתעמלות של היהודי ולדימיר פורטנוי, זוכה מדליות כסף וארד אולימפיות (רומא 1960).
ניקולאי קורוליוב(אנ') (ברית המועצות ברית המועצות) - 9 פעמים אלוף ברית המועצות באיגרוף במשקל כבד.
סרפים זמנסקי(אנ') (ברית המועצות ברית המועצות) - אלוף ושיאן ברית המועצות בריצות למרחקים בינוניים וארוכים. דורג בעשרייה הראשונה בעולם, בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר.

ביקורת על אולימפיאדת הפועלים

מטרת האירוע הייתה פוליטית וקידום הסוציאליזם ולא ספורטיבית בניגוד למשחקים האולימפיים ולכן האיכות והרמה הספורטיבית היו בהתאם. עובדה היא שאין כמעט תיעוד של התחרויות, של הספורטאים המשתתפים והישגיהם.

באולימפיאדת הפועלים השתתפו ספורטאים רק ממדינות אירופה, בניגוד לרעיון של האירוע, לעומת זאת במשחקים האולימפיים השתתפו ספורטאים מכל העולם, עשירים לצד עניים. ספורטאים מאמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה וספורטאים מ"גזעים" שונים (כהי עור ואסייתים מכל הסוגים), השתתפו בתחרויות ואף זכו במדליות.

ההכרזה שאולימפיאדת הפועלים דגלה בשוויון מגדרי לעומת המשחקים האולימפיים היא בעייתית, כי בפועל היו מעט מאוד ספורטאיות ומעט מאוד תחרויות לנשים ונשים לא לקחו חלק בארגון ובניהול. בתמונות הקיימות מצולמים רק גברים. באותה העת במשחקים האולימפיים השתתפו כמה עשרות נשים בכמה ענפי ספורט. כך שמעמדן של נשים בשני האירועים היה נמוך ביותר.

נציגות היישוב הארץ-ישראלי באולימפיאדות הפועלים

באביב 1931 יצאו מהארץ שמונה רוכבי אופניים ממועדון הפועל, עברו ברכיבה באיטליה, שווייץ, צרפת - שם ביקרו בפתיחת הביתן הארצישראלי בתערוכה העולמית בפריז, המשיכו לבלגיה וגרמניה, ואל הקונגרס הציוני ה-17 בבזל ומשם אל אולימפיאדת הקיץ של הפועלים שנערכה ביולי 1931 בווינה, בה עוטרו בפרס מיוחד עבור מסעם. בדרכם הפיצו את הרוח הארצישראלית ועשו נפשות לרעיון הציוני בקרב יהודים וגויים. גם 11 חברי קבוצת האופנועים ערכו מסע בדרכם לאולימפיאדה, מארץ ישראל דרך סוריה, טורקיה, יוון, בולגריה, יוגוסלביה, איטליה, שווייץ ואוסטריה. 75 חברים נוספים של "הפועל" הגיעו בהפלגה. קבוצת הכדורגל נשלחה באיחור וללא אימון מספק, שיחקה ארבעה משחקים בשלושה ימים, מהם ניצחה בשניים והפסידה בשניים. הספורטאים נציגי היישוב הצטרפו למשלחת של כ-500 נציגים ממועדוני ספורט יהודים מפולין, ליטא, רומניה, צ'כוסלובקיה וגרמניה, וזכו לאהדה ציבורית רבה^[6]^[7].

ב-1936 קבעה האספה הכללית של הפועל כי היא מצטרפת לחרם על אולימפיאדת ברלין (1936), ומעודדת את ארגון SASI בהכנותיו לאולימפיאדת הפועלים ש"תשמש מנוף למעמד הפועלים הבינלאומי נגד נחשול הריאקציה והפאשיזם"^[8]. אולימפיאדת הקיץ של הפועלים ב-1937 נתפשה כהפגנת שלום ואחווה מול כוחות השחור והטירוף שאחזו בעולם באותה עת. מהיישוב נשלחו נבחרות אתלטיקה קלה, שחייה, איגרוף, כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדורמים, התעמלות וכדוריד^[9]. קבוצת הכדורגל הגיעה ישירות מהאונייה, בה הפליגה בתנאים עלובים, אל משחק מול נבחרת נורווגיה. הניסיונות לדחות את המשחק לא צלחו והנבחרת הארץ-ישראלית המדוכדכת נחלה הפסד בלתי נמנע. למרות התפקוד הבלתי-מספק מבחינה ספורטיבית, נתפשה המשלחת כהצלחה לאומית, בהיותה זרקור להפצת הרעיון הציוני ומטרותיו^[10].

אולימפיאדות

אולימפיאדה	תאריכים	מדינה מארחת	עיר מארחת	מספר מדינות
אולימפיאדת 1921 (לא רשמית)	25 ביוני – 29 ביוני 1921	צ'כיה צ'כיה	פראג	13
אולימפיאדת החורף 1925	31 בינואר – 2 בפברואר 1925	גרמניה גרמניה	שרייברהאו	4
אולימפיאדת קיץ 1925	24–28 ביולי 1925	גרמניה גרמניה	פרנקפורט	11
אולימפיאדת החורף 1931	5–8 בפברואר 1931	אוסטריה אוסטריה	מירצצושלאג	7
אולימפיאדת קיץ 1931^[11]	19–26 ביולי 1931	אוסטריה אוסטריה	וינה	26
אולימפיאדת החורף 1937	18–21 בפברואר 1937	צ'כיה צ'כיה	יאנסקה לאזנה	7
אולימפיאדת קיץ 1937	25 ביולי – 1 באוגוסט 1937	בלגיה בלגיה	אנטוורפן	15
אולימפיאדת קיץ 1943	בוטלה עקב מלחמת העולם השנייה	פינלנד פינלנד	הלסינקי	-

מדינות ואגודות משתתפות

הערה: הטבלה שלהלן אינה שלמה. רק המידע לגבי מדינות שהשתתפו באולימפיאדות החורף 1925 ו-1937 ובאולימפיאדת הקיץ 1925 מלא.

מדינה	אגודות ספורט	חורף 1925	קיץ 1925	חורף 1931	קיץ 1931	חורף 1937	קיץ 1937
צ'כיה צ'כיה	Czechoslovakian Workers' Gymnastic Association	×	×	×	×	×	×
פינלנד פינלנד	Finnish Workers' Sports Federation	×	×	×	×	×	×
אוסטריה אוסטריה	Arbeiterbund für Sport und Körperkultur in Österreich	×	×	×	×
גרמניה גרמניה	Arbeiter-Turn- und Sportbund	×	×	×	×
שווייץ שווייץ	Schweizerischen Arbeiter-Turn- und Sportverbandes		×	×	×	×	×
צרפת צרפת	Fédération sportive et gymnique du travail		×	?	×	×	×
פולין פולין	Polish Workers' Sport Federation		×	?	×	×	×
לטביה לטביה			×	×	×		?
בלגיה בלגיה	Arbeidersvoetbalbond		×		×		×
בלגיה בלגיה	Association Francophone du Sport Travailliste Belge		×		×		×
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	British Workers' Sports Federation		×
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	National Workers' Sports Association				×		×
העיר החופשית דנציג העיר החופשית דנציג			×		?
דנמרק דנמרק	Dansk Arbejder Idraetsforbund			?	×	×	×
הונגריה הונגריה				?	×	×	×
נורווגיה נורווגיה	Arbeidernes Idrettsforbund			?	×		×
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	הפועל				×		×
אסטוניה אסטוניה	Eesti Töölisspordi Liit				×		?
הולנד הולנד	Nederlandse Arbeiders SportBond				?		×
ברית המועצות ברית המועצות							×
הרפובליקה הספרדית השנייה							×

סוגי ספורט

אולימפיאדות קיץ

ספורט	1925	1931	1937
אתלטיקה	×	×	×
איגרוף	×	×	×
רכיבה על אופניים	×	×	×
כדורגל	×	×	×
התעמלות	×	×	×
שחייה	×	×	×
כדורמים	×	×	×
היאבקות	×	×	×
שחמט		×	×
כדוריד צ'כי		×	×
אופנועים		×	×
הרמת משקולות		×	×
קאנו		×
סיף		×
חתירה		×
כדורסל			×
פלוטה באסקי			×
טניס שולחן			×
טניס			×
משיכת חבל			×
כדורעף			×

אולימפיאדות חורף

ספורט	1925	1931	1937
סקי נורדי	×	×	×
סקי אלפיני		×	×
החלקה אמנותית		×	×
בובסלי		×
הוקי קרח		×
קרלינג באוורי		×
החלקה מהירה		×

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת הפועלים הבין-לאומית בוויקישיתוף

א.א., האולימפיאדה ו"הפועל", דבר, 18 באוגוסט 1931
ז. בז'וסטובצקי, רגעים באולימפיאדה של הפועלים, דבר, 12 באוגוסט 1937

הערות שוליים

^ A workers' Olympics?, באתר workers' liberty
^ משחקי העולם באתר CSIT
^ ¹ ² Riordan, James: ″Sport, Politics, and Communism″, p. 38–40.
^ "A workers' Olympics?". Workers' Liberty. 1 באוגוסט 2012. נבדק ב-1 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Wiener Praterstadion - Ernst-Happel-Stadion - Historische Sportstätte der Stadt Wien" (בגרמנית). City of Vienna. אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2013. נבדק ב-1 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ מסביב לא"י העובדת/חברי הפועל באנטוורפן, דבר, 26 ביוני 1931
^ האולימפיאדה ו"הפועל", דבר, 18 באוגוסט 1931
^ האסיפה הכללית בת"א אל מול פני הועידה, דבר, 6 בינואר 1936
^ רפאל פומפיאנסקי, לאולימפיאדה!, דבר, 11 ביולי 1937
^ רגעים באולימפיאדה של הפועלים, דבר, 12 באוגוסט 1937
^ האולימפיאדה השנייה של הפועלים (סיכום), באתר הארץ, 1 בספטמבר 1931

[1] A workers' Olympics?, באתר workers' liberty

[2] משחקי העולם באתר CSIT

[riordan-3] ¹ ² Riordan, James: ″Sport, Politics, and Communism″, p. 38–40.

[lib-4] "A workers' Olympics?". Workers' Liberty. 1 באוגוסט 2012. נבדק ב-1 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[5] "Wiener Praterstadion - Ernst-Happel-Stadion - Historische Sportstätte der Stadt Wien" (בגרמנית). City of Vienna. אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2013. נבדק ב-1 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[6] מסביב לא"י העובדת/חברי הפועל באנטוורפן, דבר, 26 ביוני 1931

[7] האולימפיאדה ו"הפועל", דבר, 18 באוגוסט 1931

[8] האסיפה הכללית בת"א אל מול פני הועידה, דבר, 6 בינואר 1936

[9] רפאל פומפיאנסקי, לאולימפיאדה!, דבר, 11 ביולי 1937

[10] רגעים באולימפיאדה של הפועלים, דבר, 12 באוגוסט 1937

[11] האולימפיאדה השנייה של הפועלים (סיכום), באתר הארץ, 1 בספטמבר 1931

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]