לדלג לתוכן

אולימפיאדת הנוער סינגפור (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי הקיץ האולימפיים לנוער ה-I
עיר מארחת סינגפור
מדינות משתתפות 204
ספורטאים משתתפים 3,524
תחרויות 201 ב-26 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 14 באוגוסט 2010
טקס הנעילה 26 באוגוסט 2010
נפתח רשמית על ידי הנשיא סלאפאן ראמאנאתאן
השביע את המשתתפים קרוליין צ'ו
השביע את השופטים סעיד עבדול קאדיר
הדליק את הלפיד האולימפי דארן צ'וי
האצטדיון הראשי אצטדיון המצוף
הערים שהתמודדו על האירוח רוסיהרוסיה מוסקבה
→

אולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) היא אולימפיאדת הנוער הראשונה, שתפתח בכך מסורת של משחקים אולימפיים לנוער בגילאים 14 - 18 ברוח המשחקים האולימפיים. המשחקים נפתחו רשמית ב-14 באוגוסט 2010 וננעלו ב-26 באוגוסט. האולימפיאדה היא אולימפיאדת קיץ. באולימפיאדה השתתפו 3,524 ספורטאים מ-204 מדינות שהתחרו ב-201 אירועים ב-26 ענפי ספורט שונים. משחקי הנוער האולימפיים הם בעלי תכונות ייחודיות כמו קבוצות מעורבות המורכבות מנציגים ממדינות שונות, תוכנית התרבות והחינוך (CEP), אשר לראשונה פעלו באולימפיאדת זו.

למרות שהרעיון לאולימפיאדת נוער החלה בשנת 1998, ההכנות הרשמיות למשחקי אולימפיים לנוער הוכרזו רק בכנס ה-119 של הוועד האולימפי הבינלאומי ב -6 ביולי 2007. סינגפור נבחרה כעיר המארחת לאחר שהביסה את מוסקבה ב-21 בפברואר 2008. הוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער בסינגפור (SYOGOC) הכינה 18 מתקני תחרות ו-12 מתקני אימון. המצוף במרינה ביי אירחה את טקסי הפתיחה והסיום. הכפר האולימפי לנוער מוקם באוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג. הוועדה בחרה קמע למשחקים, ליאו ומרלי, אריה אש ולביאת ים מסוג אריה-ים,[1] סמל "הרוח של הנוער", באמצעות תחרות עיצוב, ואת שיר נושא "כולם", שבוצע על ידי חמישה זמרים, שכל אחד מהם ייצג יבשת, כאשר צפון ודרום אמריקה אוחדו. אווירת המשחקים נפגמה בעקבות חוסר התאמה בין נתוני התקציב והנוכחות, שני מתאבקים שנתפסו בשימוש בסמים אסורים, ניצחון בגמר הטאקוונדו בנים עד 48 ק"ג בעקבות פרישת הלוחם האיראני, וטענות כי כדורגלנים בוליביאניים היו מעל לגיל החוקי להשתתפות במשחקים.

המכרז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונספט של המשחקים האולימפיים לנוער פותח בשנת 1998 על ידי יוהאן רוזנזוף בתגובה לחשש מפני עלייה בהשמנת יתר בקרב ילדים וירידה בהשתתפות הנוער בספורט.[2] נשיא הוועד האולימפי העולמי, ז'אק רוג הודיע רשמית על אולימפיאדת הנוער בכנס ה-119 של הוועד האולימפי בגואטמלה סיטי ב-6 ביולי 2007. סינגפור, לראשונה הגישה הצעה רשמית לארח אירוע ספורטיבי רב תחומי בסדר גודל כזה. מאפיינים חיוביים בהצעתה כללו את הקישוריות הגבוהה שלה עם מדינות העולם, גילה הצעיר כמדינה עצמאית, והמוניטין החיובי בקרבה בנוגע למצוינות והרמוניה רב-גזעית. העיר-מדינה גלגלה קמפיין הסברתי נרחב שכלל את היותה בין הראשונים להשיק את אתר האינטרנט הרשמי שלה למשחקים, הצגת לוגו למשחקים (למרות כללי הוועד האולימפי הבינלאומי האוסרים להציע לוגו) ב-16 באוקטובר 2007.[3]

אחת עשרה ערים הביעו עניין באירוח המשחקים, כאשר רק תשעה מהן הגישו לבסוף הצעה. מתוך תשע ההצעות נבחרו חמש ערים להיות מועמדות: אתונה (יוון), בנגקוק (תאילנד), מוסקבה (רוסיה), סינגפור, וטורינו (איטליה). בהמשך, הרשימה קוצרה לשני מועמדים סופיים, סינגפור ומוסקבה. ב-21 בפברואר 2008, הוכרזה סינגפור כעיר המארחת לאחר שזכתה בהצבעה שבוצעה בדואר 53-44.[4]

תוצאות המכרז לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים לנוער 2010
עיר ארץ הצבעות
סינגפור סינגפורסינגפור סינגפור 53
מוסקבה רוסיהרוסיה רוסיה 44

טרם פתיחת האולימפיאדה, עלו חששות בנוגע לשאלה האם שני מקומות חדשים שתוכננו, הכפר האולימפי לנוער ומתחם רכיבת הסוסים, יהיו מוכנים בזמן. מומחה בנייה האמין כי התוכנית בעלות 423 מיליון דולר אמריקאי עבור בניית הכפר האולימפי באוניברסיטה הלאומית של סינגפור היא ריאלית, וכי מקום הרכיבה יהיה מוכן בזמן.[5] למרות ממצאי המומחה, הכפר האולימפי לנוער נתקל בקשיים בעקבות גידול בעלויות הבנייה. בהמשך הוחלט כי מעונות הסטודנטים הקיימים באוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג ישמשו עבור הכפר האולימפי.

ארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימת ארגון המשחקים הוטלה על הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בסינגפור (SYOGOC). היא נעזרה בפאנל של יועצים שהורכב משרי הקבינט הסינגפורי ותאו סר לוק, מזכיר פרלמנטרי בכיר.[6] בנוסף, הקומה ועדה בין משרדית בראשות שר הפיתוח הקהילתי, הנוער והספורט, וניאם צ'יאנג מנג, מונה למזכירה הקבוע.[7] סינגפור גם קיבלה תמיכה בינלאומית בהכנות למשחקים. הרפובליקה העממית של סין, המארחת של אולימפיאדת הקיץ ב-2008, הביעה את רצונה לסייע לסינגפור בהכנות.[8] לורד סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת בלונדון, הודיע כי חברים מהוועדה המארגנת, כולל מאמנים ומנהלנים, מתכננים להשתתף באירוע.[9] הוועדה שריינה 4,310 חדרים ב-36 מלונות. המלון הרשמי של המשחקים היה "פירמונט סינגפור".[10]

עלויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד האולימפי בשנת 2007 העריך את עלות אולימפיאדת הנוער בסכום של כ-30 מיליון דולר אמריקני. סינגפור זכתה בשנת 2008 עם הצעת תקציב של 75.5 מיליון דולר (S מיליון דולר סינגפורי) עם תמיכה ממשלתית חזקה. התקציב הוגדל מאוחר יותר ל-284 מיליון דולר (387 מיליון דולר סינגפורי), פי שלושה מהסכום המקורי.[11] המארגנים ייחסו את הגידול בעלויות לשינויים המשמעותיים בהיקף ומתכונת המשחקים. העלויות שהוגדלו היו לטובת לוגיסטיקה, תחבורה, אבטחה, ושדרוג מתקני ספורט שונים וטכנולוגיה.

מתקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקים התקיימו בשמונה עשרה מתקנים שונים: 11 מתקנים קיימים, מתקן חדש אחד שהוקם לכבוד המשחקים ושימש למרוצי הסוסים, ושישה מתקנים זמניים שפורקו עם סיום המשחקים. בנוסף, נעשה שימוש גם בשנים עשר מתקנים נוספים לצורכי אימון. חלק מהמתקנים כמו האצטדיון המקורה של סינגפור או "המצוף" במרינה ביי הומרו זמני לארח את המשחקים, בעוד המגרש בקאלאנג שודרג על מנת שיוכל לאחר את תחרות החץ וקשת. "המצוף" במרינה ביי שהוא למעשה במה צפה, שימש כאצטדיון המרכזי עבור המשחקים והכיל 25,000 מקומות ישיבה.[12] הוא אירח את טקס הפתיחה ב-14 באוגוסט, ואת טקס הסיום שהתקיים ב-26 באוגוסט 2010.[13]

כל מתקני התחרות והאימון היו בטווח של 30 דקות מהכפר האולימפי לנוער, מרכז המדיה הראשי (MMC) ומלונות המשפחות האולימפיים (OFH). מרכז תפעול ההסעות לתחרויות (ETOC) ניהל את כל ענייני התחבורה הנוגעים לאולימפיאדת הנוער, ומתן מידע בזמן אמת לנוסעים. שירות הסעות אפשר לגורמים המורשים להגיע לכל המתקנים. בנוסף, חברי המשלחות הרשמיות היו זכאים לנסוע חינם באוטובוסים ציבוריים ובמערכת הרכבות המהירה הציבורית. בדרכים מרכזיות הוגדרו נתיבים ייעודיים על מנת לספר גישה מהירה למתקנים.[14]

הכפר האולימפי לנוער שיכן למעלה מ-5,000 ספורטאים ואנשי צוות במשך 18 ימים. החל מה-10 עד 28 באוגוסט 2010. הכפר מוקם באוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג. הכפר שמש כנקודת אירוח והכנה לקראת המשחקים, ומקום לקיים פעילויות תרבותיות וחינוכיות שתוכננו במיוחד לספורטאים.[15] ב-7 ביוני, הוכרז כי תאו סר לוק, מזכיר פרלמנטרי בכיר ויועץ להוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בסינגפור מונה לראש העיר של הכפר האולימפי לנוער. האצן הלאומי לשעבר, קאנגסבי קונאלן, והשחיין הלאומי לשעבר, ג'וצאלין יאו, מונו לסגני ראש העיר של הכפר האולימפי לנוער.[16]

תחרויות עולמיות לבחירת סמל ועיצוב המדליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה המארגנת השיקה תחרות בינלאומית לעיצוב סמל שהתקיימה בין ה-29 ביולי 2008 ועד 29 באוגוסט 2008 באתר האינטרנט הרשמי שלה.[17] על הסמל לכלול שלושת אלמנטים המייצגים: זהות של סינגפור, האידיאלים האולימפיים ורוח הנעורים.[18] כ-1,500 משתתפים ניגשו לתחרות. העיצוב הזוכה בשם "רוח נעורים"[19] נחנך ב-10 בינואר 2010. באופן דומה, הוועד האולימפי הבינלאומי השיק תחרות בין נובמבר לדצמבר 2009 על מנת לבחור את עיצוב המדליה הרשמית. לתחרות הוגשו מעל 100 הצעות מ-34 מדינות, כאשר ההצבעה האינטרנט לבחירת עשרת הטובים הסתיימה ב-22 בינואר 2010.[20]

הזוכה בתחרות עיצוב המדליה היא סצוקו פוקוזאווה מיפן. הצד הקדמי של המדליה כולל להבות וגלים, המסמלים את הרוח האולימפית ותשואות הספורטאים. הגוף של הספורטאי האולימפי בצורת האות Y מזכיר את האלה ניקה, אלת הניצחון, ומסמל את המילה נוער באנגלית (Youth) כתזכורת לסיסמה "כן, הנוער יכול", שהוא גם שם היצירה. הצד האחורי כולל את האריה הימי המסמל את סינגפור, שהוא גם אחד מסמלי המשחקים ומייצג את רוח הנעורים.[21]

מרוץ הלפיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרוץ הלפיד בצפון מזרח סינגפור ב-10 באוגוסט 2010

מרוץ הלפיד מכונה גם המסע של הלפיד האולימפי לנוער. נתיב המרוץ נחשף ב-26 בינואר 2010. הלפיד בו נעשה שימוש היה באורך 60 ס"מ וברוחב של 5-8 ס"מ ושקל 0.74 ק"ג.[22] הלהבה האולימפית הודלקה באולימפיה ביוון ב-23 ביולי 2010. הלפיד עבר במשך שלושה עשר ימים בחמש ערים ברחבי העולם, שכל אחת מהן ייצגה יבשת, וכונו "ערי החגיגה".

מרוץ הלפיד נמשך לאחר מכן במשך שישה ימים נוספים בסינגפור. בסיום המירוץ הודלקה קדרה ניידת בטיילת מרינה ביי על ידי השר, לי קואן יו, ב-13 באוגוסט 2010.

טקס פתיחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס הפתיחה של המשחקים

טקס הפתיחה של המשחקים נערך ב-14 באוגוסט באצטדיון המצוף. כ-27,000 צופים נכחו באירוע, שהתקיים על רקע קו הרקיע של העיר. המופע, שהיה הגדול ביותר שנערך אי פעם על ידי העירייה כלל למעלה מ-7,000 אמנים, בעיקר מתחת לגיל 18. במרכז הבמה ניצב הלפיד האולימפי בגובה 32 מטר שעוצבה על ידי רנדי צ'אן בצורת מגדלור. הלפיד היה מוקף בשישה מסכי LED ענקיים, שעמדו מאחורי בריכת שיקוף שהכילה 200 טון של מים.

בעקבות מופע חימום וספירה לאחור שהובלה על ידי ילדים ומתופפים צעירים, המופע החל בשעה 20:10 (זמן מקומי), כהתייחסות לשנה בה נערכו המשחקים. המופע נפתח במופע זיקוקים ולאחר קטע בשם "בברכה" (במאלזית: Selamat Datang) בהשתתפות מבצעים סינגפורים בעלי מוצע סיני, מלאזי והודי. הקטע הסתיים עם הופעה של אומנים סינגפורים בעלי מורשת אירופאית ואסיתית-סינית, המסמל את העירוב בין מסורת למודרניות בסינגפור. לאחר מכן הוקרנו ברכות מוקלטות משגרירים אולימפיים למשחקי האולימפיים לנוער: יוסיין בולט, מייקל פלפס וילנה איסינבייבה, חברי להקת 30 שניות למאדים והשחקנים ג'קי צ'אן וג'ט לי. דגל סינגפור הוכנס עם הלהקה הצבאית של דאי בעת שבוצע השיר "חמישה כוכבים בהתרוממות" וההמנון של סינגפור הושמע בעת הנפת הדל.

הלפיד האולימפי

במהלך הקטע "מקורות" שהציג את ההיסטוריה של העיר, נכנסו לאצטדיון המבצעים במכולות הובלה על מנת לתאר את בואם של המהגרים המוקדמים. הטקס המשיך עם מופע מחול שהציג שירים פופולריים החל משנת 1940 ועד העידן הנוכחי. לאחר מכן היה הוצג הקטע "מפלצת" שסיפר את סיפורו של מתאגרף צעיר שנאלץ להילחם במפלצת ענקית. בהתחלה הוא הזעיק לוחמי סילת על מנת שילחמו במפלצת אך הם נכשלו. בהמשך הוא זימן לוחמי קלרי ווו-שו. אולם הוא מצליח להתגבר על פחדיו הפנימיים ולהביס את המפלצת.[31] לאחר מכן הופיע הזמר שאה וויי וון עם השיר "על פני קו הסיום" ולאחריו השיר "משחקים באש" אשר במהלכו הוצג דרקון כסמל של אומץ, כח וחוכמה. במקטע זה, 500 בני נוער מאיגוד הסוקה גאקאי בסינגפור, שיצרו דגים רבים. הקטע הבא כלל את חברי התזמורת העולמית למשחקים בסינגפור שניגנו בכלי נגינה שונים מרחבי העולם. התזמורת הובלה על ידי דארל אנג, העמית הצעיר ביותר של התזמורת הסימפונית סינגפור. המקטע שלאחריו כונה "באד" וכלל גשם המסמל תקווה והתחדשות. סיום החלק האומנותי של טקס הפתיחה היה בביצוע השיר "סיפור חדש".

החלק השני של טקס הפתיחה נפתח בכניסה של דגלי הלאומים לבמה כאשר הם נישאים על ידי אחד מספורטאי המשלחת. בעקבות המסורת האולימפית, דגל יוון הוכנס ראשון לאצטדיון כמדינה שיזמה את המשחקים האולימפיים ודגל סינגפור הוכנס אחרון כמדינה המארחת. לאחר כניסת הדגלים הושמע שיר המשחקים ולאחריו נאמו ניאם צ'יאנג מנג, יו"ר הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בסינגפור, וז'אק רוג, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי. פתיחת המשחקים הוכרזה רשמית על ידי נשיא סינגפור, סלאפאן ראמאנאתאן. הדגל האולימפי הוכנס לאצטדיון על ידי שמונה ספורטאים אולימפיים שהעבירו אותו לשמונה ספורטאי נוער לפני שהונף עם נגינת ההמנון האולימפי ביוונית. לאחר מכן הושבע הספורטאים, השופטים והמאמנים. לבסוף, סירה בצורת עוף החול הנישאת על פני מימי המפרץ הכניסה את הלהבה האולימפית. הלפיד הועבר בין שישה ספורטאים סינגפורים כאשר גולש הרוח, דארן צ'וי הדליק את הלפיד האולימפי.

טקס הנעילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הנעילה של המשחקים נערך ב-26 באוגוסט במרינה ביי. הטקס החל בשעה שמונה בערב לפי הזמן המקומי עם בני נוער, מעודדות והקמעות של המשחקים, ליאו ומרלי, רוקדים לצלילי השירים "תהילה" ו"להילחם למען האהבה הזאת". כניסתם של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, ז'אק רוג, וראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג, לוותה בשירת ההמנון הלאומי של סינגפור על ידי מקהלה בהובלתו של נתאניה אונג בת ה-12 והקהל.[23] המקטע הבא בטקס בשם "נתיב הלהבה", 5 זמרים צעירים ביצעו שיר קיצבי בעוד תלמידים הלבושים בתחפושת המדמה את "רוח הנעורים", סמל המשחקים, ביצעו תצוגה המונית. בסיום המקטע, הספורטאים שהתחרו באולימפיאדה והדגלים המייצגים את כל המדינות המתחרות עשו את דרך על גבי הפלטפורמה הצפה, לאחריו הוקרן וידאו קליפ קצר המציג את עיקרי המשחקים בליווי הזמרת אילאנה-אן לאצ'יקה פרננדז ושלישיית נגנים בשיר "סיפור חדש".

לאחר ההופעה החל מקטע הפרוטוקול של הטקס. מחווה נעשתה ל-20,000 המתנדבים שהשתתפו במשחקים כאשר השחיין הסינגפורי, ריינר נג, הודה למתנדבים ושמונה ספורטאים נוספים העניקו זר פרחים לשמונה נציגי המתנדבים.[23] לאחר מכן נאמו נג שר מיאנג, יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער בסינגפור, וז'אק רוג, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי. רוג הכריז באופן רשמי על סגירת המשחקים בהתאם למסורת. הדגל האולימפי הונמך בליווי ההמנון האולימפי. לאחר מכן, הועבר הדגל האולימפי מתאו סר לוק, כראש העיר של סינגפור, דרך ז'אק רוג לג'י ג'יאניה, ראש העיר של ננג'ינג, סין, המארחת של אולימפיאדת הנוער ב-2014. לאחר מכן נוגן ההמנון הלאומי של סין יחד עם הנפת דגלה של סין בליווי הקראנת מצגת וידאו קצרה המציגה את ננג'ינג.[24] הלהבה האולימפית כובתה בסיום הטקס לצלילי פלוגלהורן.[23] והטקס הסתיים בקונצרט הכלל שירים ומופעים של אמנים מקומיים.

המשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל 205 הוועדות האולימפיות הלאומיות היו מיוצגות במשחקים, למעט כווית, שהושעתה בינואר 2010, בשל התערבות ממשלתית לכאורה.[25] עם זאת, שלושה ספורטאים כוויתים התחרו תחת הדגל האולימפי.[26] מאפיין ייחודי של המשחקים היה קיום תחרויות של קבוצות מעורבות מספורטאים ממדינות שונות. במהלך המשחקים התקיימו 7 תחרויות שהורכבו אך ורק מנבחרות מעורבות.[27]

ענפי הספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי הנוער האולימפיים ב-2010 נערכו 201 תחרויות ב-26 ענפי ספורט שונים המחולקים ל-29 דסיפלינות שונות בהשתתפות 3,524 ספורטאים בני 14 עד 18.[28][29]

לוח זמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
● טקס הפתיחה ● תחרות ● גמרים ● טקס הנעילה
אוגוסט 12
ה' 		13
ו' 		14
ש' 		15
א' 		16
ב' 		17
ג' 		18
ד' 		19
ה' 		20
ו' 		21
ש' 		22
א' 		23
ב' 		24
ג' 		25
ד' 		26
ה' 		גמרים
טקסים ● ●
ספורט בריכה קפיצה למים 1 1 1 1 4
שחייה 3 8 4 7 3 9 34
קשתות ● 1 1 1 3
אתלטיקה ● ● ● 12 12 12 36
בדמינטון ● ● ● ● 2 2
כדורסל ● ● ● ● ● ● ● 2 2
איגרוף ● ● ● ● 11 11
קאנו/קיאק ● 3 ● 3 6
אופניים ● ● ● 1 1
רכיבה ● 1 ● 1 2
סיף 2 2 2 1 7
הוקי שדה ● ● ● ● ● ● ● ● 1 1 2
כדורגל ● ● ● ● ● ● ● ● ● 1 1 2
התעמלות מכשירים ● ● 1 1 5 5 12
אומנותית ● 2 2
טרמפולינה 2 2
כדוריד ● ● ● ● ● 2 2
ג'ודו 3 3 2 1 9
קרב חמש מודרני 1 1 1 3
חתירה ● ● ● 4 4
שיט ● ● ● ● ● ● 4 4
קליעה 1 1 1 1 4
טניס שולחן ● ● 2 ● ● 1 3
טאקוונדו 2 2 2 2 2 10
טניס ● ● ● ● ● 1 3 4
טריאתלון 1 1 1 3
כדורעף אולמות ● ● ● ● ● 2 2
הרמת משקולות 2 2 3 3 1 11
היאבקות 5 4 5 14
סה"כ גמרים ביום 15 19 16 18 11 14 26 27 20 6 26 3 201


טבלת המדליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010)

הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בסינגפור (SYOGOC) לא קימה רישום של טבלת מדליות רשמית.[30] באולימפיאדה הוענקו סך הכל 623 מדליות ב-201 אירועים. ב-15 באוקטובר 2010 הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי כי תוצאות בדיקת הסמים של המתאגרף, נורבק חאקולוב, מאוזבקיסטן, שזכה במדליית כסף חזרו חיוביות. לאור התוצאות הוא נפסל מהתחרות ונלקחה ממנו מדליית הכסף.[31] המדליות של הקבוצות המעורבות שהורכבו מספורטאים ממדינות לאום שונות רשומות בטבלה כמדליות שהוענקו ל"נבחרת לאומים מעורבת" ואינה מדורגת בטבלה.

מקרא
  מדינה מארחת (סינגפור)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סך הכול
1 סין במשחקים האולימפיים לנוער סין 30 16 5 51
2 רוסיה במשחקים האולימפיים לנוער רוסיה 18 14 11 43
3 קוריאה הדרומית במשחקים האולימפיים לנוער קוריאה הדרומית 11 4 4 19
4 אוקראינה במשחקים האולימפיים לנוער אוקראינה 9 9 15 33
- הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי נבחרת לאומים מעורבת 9 8 11 28
5 קובה במשחקים האולימפיים לנוער קובה 9 3 2 14
6 אוסטרליה במשחקים האולימפיים לנוער אוסטרליה 8 13 8 29
7 יפן במשחקים האולימפיים לנוער יפן 8 5 3 16
8 הונגריה במשחקים האולימפיים לנוער הונגריה 6 4 5 15
9 צרפת במשחקים האולימפיים לנוער צרפת 6 2 7 15
10 איטליה במשחקים האולימפיים לנוער איטליה 5 9 5 19
15 ישראל במשחקים האולימפיים לנוער ישראל 3 2 0 5
62 סינגפור במשחקים האולימפיים לנוער סינגפור 0 2 4 6


תוכנית התרבות והחינוך (CEP)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד האולימפי הבינלאומי הגדיר חזון למשחקי הנוער האולימפיים, להיות אירוע המהווה איזון בין ספורט, תרבות וחינוך. מטרת תוכנית התרבות והחינוך היא לחנך ולהשפיע על הספורטאים המשתתפים במשחקים לפתח ספורטיביות אמיתית ולחיות לפי הערכים האולימפיים של מצוינות, כבוד וידידות, תוך כדי שהם נהנים בעת ובעונה אחת. על מנת לקדם את תוכנית התרבות והחינוך בקרב הספורטאים המשתתפים, התוכנית שילבה הופעות חיות, מיצבים אומנותיים ופסטיבלים שעסקו ברוח האולימפיאית וגיוון תרבותי. התוכנית כללה מגוון רחב של פעילויות: סדנאות מעשיות, פעילויות חיצוניות, פרויקטים קהילתיים ודוכנים תצוגה, כולם מבוססים על חמישה נושאים:[32]

  • אולימפיזם (Olympism) - מקורות, פילוסופיה, מבנה והתפתחותה של האולימפיאדה המודרנית.
  • פיתוח מיומנויות - ההיבטים השונים של קריירת אתלטית מקצועית, כגון פיתוח אישי, אפשרויות קריירה וניהול של מעברים בחיים.
  • רווחה ואורח חיים בריא - תזונה בריאה, מתחים וסיכונים בספורט כמו שימוש בסמים.
  • אחריות חברתית - האחריות של אזרחי העולם על ידי שימור הסביבה וקידום יחסי פיתוח קהילה עולמית.
  • התבטאות - יצירת קשרים ולמידה הדדית בין הספורטאים באמצעות מדיה דיגיטלית ופסטיבלי ערב בכפר האולימפי לנוער.

המשלחת הישראלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010)

ישראל שלחה משלחת המונה 15 ספורטאים שהתחרו ב-8 ענפי ספורט שונים. נושאת דגל ישראל בטקס הפתיחה הייתה גולשת הרוח, נעמי כהן.
לוחם הטאקוונדו, גילי חיימוביץ', הקופץ לגבוה, דמיטרי קרויטר, וגולש הרוח, מעיין רפיח, זכו במדליית זהב. השחיין, יעקב טומרקין, זכה בשתי מדליות כסף. כמו כן, הטריאתלטית, פאני בייסרון, והג'ודוקא, רותם שור, זכו במדליית זהב וארד, בהתאמה, כחלק מהנבחרות המאוחדות המורכבות מספורטאים ממדינות שונות.

בעיות ומחלוקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרישת הלוחם האיראני בגמר הטאקוונדו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוגוסט 2010, הודיעו בכירים איראנים כי מחמד סלימאני פורש מגמר הטאקוונדו בנים עד 48 ק"ג בעקבות פציעה בקרסול. בתחרות הגמר סלימאני היה עתיד להתמודד מול הלוחם הישראלי, גילי חיימוביץ'. הבכירים האיראנים הודיעו כי סלימאני נפצע לראשונה בקרסולו באליפות העולם לנוער שהתקיימה במקסיקו בתחילת השנה. הפציעה, לטענתם, התפרצה מחדש במהלך חצי הגמר נגד הלוחם האמריקאי, גרגורי אנגליש. סלימאני נשלח לבית החולים שם עבר צילום רנטגן וקרסולו גובס. חיימוביץ' זכה במדליית הזהב כברירת מחדל. בטקס הענקת המדליות שהתקיים במרכז הקונגרסים סונטק, סלימאני נעדר.

סלימאני צוטט מאוחר יותר בראיון שהוא "מאוד עצוב" שהוא החמיץ את הקרב מכיוון שהוא "בטוח [שהוא] היה מקבל את מדליית הזהב".[33] ראש המשלחת הישראלית, דניאל אורן, טען כי הפרישה נבעה ממניעים פוליטיים. הוא אמר "זה לא הפעם הראשונה שזה קרה באולימפיאדה. אבל, זה פעם ראשונה קורה בתחרות על מדליה. למען הכנות, ברגע שהנער שלנו העפיל לגמר, ידענו שזה הולך לקרות. דיברתי עם הנער שלנו לאחר הגמר והוא, כמובן, היה מאוכזב שלא ניתנה לו האפשרות לזכות במדליית הזהב באמצעות קרב. אני חש יותר צער כלפי הנער האיראני. הוא בטח התאמן קשות על מנת להגיע לשלב בו הוא נמצא והוא לא קיבל הזדמנות להילחם. אנחנו עוסקים כאן בספורט, ספורט נוער, למעשה, חבל שפוליטיקה עורבה כאן".[34]

עם זאת, דובר בוועד האולימפי הבינלאומי, מארק אדמס, אמר: "ככל שזה נוגע לחששות מצד הוועד האולימפי הבינלאומי, לא הייתה כאן כוונה מרשעת. העובדות הידועות לנו הוא כי הספורטאי נפצע בקרסולו ונשלח לבית החולים לצילום רנטגן. הבדיקות גילו שהוא לא סובל משום שבר, והוא בסדר עכשיו. אז אלא אם קיים מידע עובדתי נוסף, אזי [המחלוקת] היא יותר בגדר ספקולציה".[33] ב-17 באוגוסט חזר על האמירות הללו גם נשיא הוועד האולימפי, ז'אק רוג.[35] אולם, בעבר, הצהירה איראן מכיוון שהממשלה הנוכחית שלה אינה מכירה בישראל כמדינה, מדיניותה היא לסגת מלהתחרות נגד נציגים ישראלים.[36]

חשדות כי חלק מכדורגלני בוליביה היו מעל הגיל החוקי להשתתפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטורו גרסיה, יו"ר איגוד המאמנים של סנטה קרוס בבוליביה, אמר לעיתון הבוליביאני "La Razón" כי בידיו הוכחות לכך שלפחות חמישה שחקנים מקבוצת הכדורגל (בנים) הבוליביאנית היו מעל מגבלת הגיל החוקית להשתתפות במשחקים, שהייתה גיל 15. בוליביה ניצחה בגמר טורניר הכדורגל (בנים) את האיטי 5-0 וזכתה במדליית הזהב ב-25 באוגוסט 2010. סגן שר הספורט הבוליביאני, מיגל אנחל רימבה, הורתה לחקור את הטענה.

מאמן מונטנגרו, סאבא קובאצ'ביץ', שקבוצתו הודחה על ידי בוליביה בחצי הגמר, אמר כי מונטנגרו תבקש מפיפ"א לבדוק את העניין. עם זאת, פיפ"א הודיעה שהיא לא תבחן את הנושא מכיוון שתלונות הנוגעות לזכאות של שחקנים להשתתף בטורניר היה נדרש להגיש בכתב למטה פיפ"א בכפר הנוער האולימפי בסינגפור לא יאוחר מחמישה ימים לפני המשחק הראשון בטורניר, כלומר ב-8 באוגוסט. בנוסף, פיפ"א מסרה כי צוותה נפגש באופן אישי עם כל אחד מהכדורגלנים בנפרד בכפר הנוער האולימפי ובדק את דרכוניהם למול תאריכי הלידה שסופקו על ידי הוועדים האולימפיים הלאומיים שלהם.[37]

שימוש בסמים אסורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מתאבקים נפסלו ב-15 באוקטובר 2010 לאחר שתוצאות בדיקת שימוש בסמים אסורים שבוצעה לשניים חזרה חיובית. הבדיקה מצאה כי השניים עשו שימוש בתרופה פורוסמיד. השניים הם ג'וני פילי, מתאבק בסגנון חופשי עד 63 ק"ג מאקוודור, שזכה במקום החמישי ונורבק חאקולוב, מתאבק בסגנון רומי-יווני עד 50 ק"ג מאוזבקיסטן, שזכה במדליית כסף במשחקים. בעקבות תוצאות הבדיקה השניים נפסלו והוועד האולימפי הבינלאומי ביטל את זכייתו של חאקולוב במדליה. אולם לא התקבלה החלטה האם לקדם את זוכה מדליית הארד, שאדיבק סולאימאנוב מקירגיזסטן, למקום השני וכן הלאה. בנוסף, נאסר על פילי להשתתף בתחרויות במשך שנתיים על ידי הוועד האולימפי האקוודורי.[38]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Mascots", SYOGOC, ‏19 February 2010
  2. ^ "Olympischer Frieden", Frankfurter Allgemeine Zeitung, ‏27 December 2010
  3. ^ Patwant Singh, "Singapore's Youth Olympic Games Committee launches logo, website", Channel NewsAsia, ‏16 October 2007
  4. ^ הוועד האולימפי הבינלאומי, "Singapore to host the 1st Summer Youth Olympic Games in 2010", ‏21 February 2008
  5. ^ "Youth Olympic Games Evaluation Report Has Focus on Short Timeframe", Gamesbids.com, ‏21 January 2008
  6. ^ "YOG organisers hoping for US$38m sponsorship deals", Channel NewsAsia, 2 April 2008
  7. ^ "Singapore sets up organising committee for first Youth Olympics", Channel NewsAsia, 24 March 2008
  8. ^ Hasnita Majid, "Minister Yeo says S'pore–China relations more multi-faceted", Channel NewsAsia, 28 February 2008.
  9. ^ Valerie Tan, "London Olympics team expected to be in S'pore for Youth Olympic Games", Channel NewsAsia. 28 February 2008.
  10. ^ "Fairmont Singapore is the Official Hotel to Host Singapore 2010", SYOGOC, ‏26 June 2009
  11. ^ Sharanjit Leyl, "Youth Olympic games gamble for Singapore", BBC News, ‏15 August 2010
  12. ^ "The Float@Marina Bay", SYOGOC, ‏5 April 2010
  13. ^ "Catch the Excitement of Singapore 2010 Youth Olympic Games Sale of Opening Ceremony Tickets", Around The Rings, ‏30 July 2010
  14. ^ "Singapore 2010 Youth Olympic Games: Traffic measures and access plans for Games activities", SYOGOC, ‏23 July 2010
  15. ^ "Youth Olympic Village", SYOGOC, ‏11 February 2010
  16. ^ "Preparations for Youth Olympic Village on Track", Around The Rings, ‏11 June 2010
  17. ^ "SINGAPORE 2010 LOGO DESIGN COMPETITION Calling all budding designers - design the logo for First Youth Olympic Games", SYOGOC, ‏29 July 2009
  18. ^ Chan Eu Imm, "Logo design competition kicks off for 2010 Youth Olympic Games", Channel NewsAsia, 21 August 2010.
  19. ^ "Emblem, tagline & story", SYOGOC, ‏12 October 2009
  20. ^ "Vote for the First YOG Medal Design", SYOGOC, ‏7 January 2010
  21. ^ "FIRST YOUTH OLYMPIC GAMES MEDALS UNVEILED!", IOC, ‏3 August 2010
  22. ^ "Youth Olympic Flame", SYOGOC, ‏8 August 2010
  23. ^ 1 2 3 "Memories relived and volunteers get a standing ovation", SYOGOC, ‏19 August 2010
  24. ^ "Thank you, goodbye and see you at Nanjing 2014", SYOGOC, ‏30 August 2010
  25. ^ AP, "Political interference alleged", ESPN, ‏5 January 2010
  26. ^ "Lausanne NewsDesk - Kuwait and Youth Olympics; Olympic Day Events", Around The Rings, ‏23 June 2010
  27. ^ IOC, "Factsheet: Youth Olympic Games: Update – July 2009", ‏July 2009
  28. ^ "Youth Olympic Games: Facts & Figures", SYOGOC, ‏20 May 2010
  29. ^ "SPORTS PROGRAMME – ATHLETES QUOTAS AND AGE GROUP", IOC, ‏12 September 2009
  30. ^ Osman, Shamir, "Out of the way mate, we want to be top of the pile", Today, ‏14 August 2010
  31. ^ "IOC catches 2 wrestlers doping at Youth Olympics", AP, ‏15 October 2010
  32. ^ "Introduction to CEP", SYOGOC, ‏14 August 2010
  33. ^ 1 2 Tan Yo-Hinn, "Soleimani was confident of gold", Today, ‏17 August 2010
  34. ^ Wang Meng Meng, "Israel cry foul over pullout: They say Iran TKD boy not hurt but withdrew on political grounds", The Straits Times, 17 August 2010
  35. ^ "Rogge bristles at Israeli claim of Iranian withdrawal EmailShare", Universal Sports, ‏17 August 2010
  36. ^ "Israel Wins Tae Kwon Do Gold After Iranian Athlete Withdraws", ניו יורק טיימס, ‏16 August 2010
  37. ^ Shamir Osman, "No FIFA investigation yet over Bolivia's alleged use of overage players", Today, ‏8 September 2010
  38. ^ הוועד האולימפי הבינלאומי, "IOC catches 2 wrestlers doping at Youth Olympics", AP, ‏15 October 2010


המשחקים האולימפיים לנוער
ענפי ספורט • מדליות • הלפיד • הדגל
משחקי הקיץ סינגפור (2010) • נאנג'ינג (2014) • בואנוס איירס (2018) • דקר (2026)
משחקי החורף אינסברוק (2012) • לילהאמר (2016) • לוזאן (2020) • קאנגוואן (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אולימפיאדת_הנוער_סינגפור_(2010)&oldid=39907680"