אולטראפילטרציה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אולטראפילטרציה (על פי האקדמיה ללשון העברית: סינון דקיק[1]; בראשי תיבות: UF) הוא תהליך הפרדה פיזיקלי המתבסס על ממברנה חדירה למחצה עליה מופעלים כוחות הידרוסטטיים של נוזל. הממס (בדרך כלל מים) וחומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך עוברים את הממברנה בגלל לחץ, והם נקראים תסנין (Permeate). מוצקים מרחפים ומומסים בעלי משקל מולקולרי גבוה נשארים בתמיסה ונקראים רכז (Retentate). גודל החרירים בכל ממברנה מאופיין על ידי הפרמטר Molecular Weight Cut Off (MWCO), שהוא קרוב למשקל המולקולרי אותו הממברנה תסנן: מולקולות במשקל מולקולרי נמוך מה-MWCO בדרך כלל יעברו את הממברנה, ומולקולות במשקל מולקולרי מעל ה-MWCO יישארו ברכז.
תהליך הפרדה זה משמש בתעשייה, ברפואה (המודיאליזה), במחקר, בטיהור וריכוז מקרומולקולות שהן מולקולות בעלות משקל מולקולרי של 1,000 עד 1,000,000 דלטון, ובעיקר לתמיסות חלבוניות.
בתעשיות הכימיות ובתעשיית המזון[2] והתרופות יש שימוש נרחב בשיטה זו, לטיפולים במים במתקני דיאליזה להרחקת חיידקים פתוגניים ואנדוטוקסינים, ולטיפולים במי קולחין.[3]
תכונות חשובות הנדרשות לממברנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמידות בלחצים גבוהים, אינרטיות כימית וביולוגית המתבטאת בחוסר תגובה כימית ופיזיקלית בין הממברנה לבין החומר שעובר את תהליך הסינון, ועמידות בתחום רחב של טמפרטורות והגבה-pH.
חומרי מבנה נפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פולימרים הידרופוביים: פוליפרופילן ופוליקרבונט.
- פולימרים הידרופיליים: נגזרות של תאית (צלולוז) וניילון
- חומרים קרמיים ומתכות
- עקרון הפעולה של האולטראפילטרציה דומה למספר שיטות אחרות, כגון אוסמוזה הפוכה, מיקרופילטרציה וננופילטרציה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סִנּוּן דָּקִיק במילון כימיה כללית (תשמ"ה), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Filtration processes, Tetra Pak (באנגלית)
- ^ Ultrafiltration - an overview, ScienceDirect (באנגלית)
