אולגה נויווירת

אולגה נויווירת
**Olga Neuwirth**
לידה	4 באוגוסט 1968 (בת 56); גראץ, אוסטריה
מוקד פעילות	אוסטריה
מקום לימודים	האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה
סוגה	סרט דרמה
שפה מועדפת	גרמנית
חברת תקליטים	Kairos
פרסים והוקרה	פרס וינה למוזיקה (2005); פרס רוברט שומאן לשירה ומוזיקה (2021); פרס ארנסט פון סימנס (2022); פרס וולף לאמנויות (2021); פרס ארנסט פון סימנס (1999); Austrian Decoration for Science and Art First Class ;
	www.olganeuwirth.com
	פרופיל ב-IMDb

אולגה נויווירת (בגרמנית: Olga Neuwirth; נולדה ב-4 באוגוסט 1968) היא מלחינה אוסטרית, כלת פרס וולף למוזיקה לשנת 2021.

ביוגרפיה

נויווירת, ילידת גראץ, החלה למוד נגינה בחצוצרה בגל שבע. בהמשך למדה הלחנה באקדמיה למוזיקה ואומנויות הביצוע של וינה, אצל אריך אורבנר, במקביל ללימודים במכון האלקטרואקוסטי. את התיזה שלה כתבה על המוזיקה לסרט של אלן רנה "אהבה עד מוות" (אנ'). משנת 86–1985 למדה מוזיקה ואמנות בקונסרבטוריון למוזיקה בסן פרנסיסקו אצל אלינור ארמה. משנת הלימודים 94–1993 למדה אצל טריסטן מארי ועבודתה עם "אירקאם" הניבה יצירות כמו "...!risonanze?..." לויולה ד'אמורה. בשלב מוקדם יותר בקריירה שלה הזדמן לנויווירת לפגוש את המלחין האיטלקי לואיג'י נונו, שהיה שותף להשקפותיה הפוליטיות הרדיקליות - לדבריה, לפגישה זו הייתה השפעה משמעותית על חייה.

יצירות קאמריות רבות של נויווירת יצאו בחברת ההקלטות קאירוס. נויווירת ואלפרידה ילינק חברו יחדיו ליצירת אופרה על פי סרטו של דייוויד לינץ' "כביש אבוד", Lost Highway שמשולבים בה חומרי שמע וחזות, לצד אלקטרוניקה אחרת. הצגת הבכורה העולמית הייתה בגראץ ב-2003, בנגינת ה"קלאנגפורום וינה" וביצוע אלקטרוניקה של IEM. הצגת הבכורה של האופרה בארצות הברית הייתה בקולג' אוברלין. הופעות נוספות היו בתיאטרון מילר של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בהפקת קונסרבטוריון אוברלין וההרכב למוזיקה בת זמננו של אוברלין. ההקלטה של חברת קאירוס קיבלה את פרס "דיאפזון הזהב".

בשנת 2021 הוענק לה פרס וולף למוזיקה.^[1]