אולגה בוזננסקה

אולגה בוזננסקה
Olga Boznańska
לידה	15 באפריל 1865; קרקוב, האימפריה האוסטרית
פטירה	26 באוקטובר 1940 (בגיל 75); פריז, הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה
מקום קבורה	Champeaux cemetery of Montmorency
תחום יצירה	ציור, ציור פורטרטים
יצירות ידועות	Young woman in white, Portrait of Madame D... (recto) ; Portrait of a lady (verso), Portrait of a young lady, Girl with chrysanthemums
פרסים והוקרה	אבירה בלגיון הצרפתי; קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה; זרי דפנה אקדמיים מוזהבים; מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה ;

אולגה בוזננסקה (בפולנית: Olga Boznańska‏; 15 באפריל 1865 – 26 באוקטובר 1940) הייתה ציירת פולנית והייתה קשורה סגנונית לאימפרסיוניזם הצרפתי.

קורות חיים

היא הייתה בתם של המהנדס אדם נובינה בוזננסקי ואשתו הצרפתייה בשם אוגניה מונדאן. אביה של בוזנסקה סיים את לימודיו בפוליטכניקום הווינאי, אמה התעניינה באמנות, היא ציירה את עצמה.^[1]

אולגה בוזנסקה למדה ציור כבר מגיל צעיר. היא למדה ציור אצל אנטוני פיוטרובסקי, קז'ימייז' פוכוולסקי, ולאחר מכן בקורסי הציור של אדריאן ברניצקי. בשנת 1886 עזבה להמשך לימודיה במינכן. כאישה, היא לא התקבלה לאקדמיה לאמנויות יפות, ולכן למדה בבתי הספר הפרטיים של קרל קריכלדורף ווילהלם דורר במינכן. בשנת 1892 נפטרה אמה.

בשנת 1896 היא ויתרה על מורים ושכרה סטודיו משלה. באותה שנה הציגה את ציוריה בפריז לראשונה. באותה תקופה היא החלה להציג את עבודותיה במינכן, ורשה, ברלין ווינה. שנתיים אחר כך הגיעו ההצלחות הראשונות. היא קיבלה מדליית זהב עבור פורטרט של הצייר פאוול נאואן מהארכידוכס צ'ארלס לודוויק בווינה, וציון לשבח בלונדון עבור דיוקנה של העלמה מרי ברם. בשנת 1896, חבר השופטים של "סוסייט דה בוז-ארטס" הפריסאי קיבל את ציוריה לתערוכה. לאחר הצלחות אלה הוצעה לה קתדרת הציור במחלקת נשים בבית הספר לאמנויות יפות בקרקוב, שאותה דחתה.^[2]

בשנת 1898 עברה לפריז. באותה שנה היא הייתה חברה באגודת האומנים הפולנים "אגודת שטוקה". באותה שנה היא ארגנה את תערוכתה הראשונה בשנת 1900, בתערוכה בגלריה החדשה בלונדון, קיבלה מדליית זהב. היא קיבלה הצטיינות בתערוכה העולמית בפריז. באותה שנה נותקו מערכות היחסים הארוכות שלה עם הצייר יוזף צ'איקובסקי. בשנת 1901 הציגה לראשונה בפיטסבורג. ממשלת צרפת קנתה מציוריה ודיוקן של מיס דיגט לאוסף האמנות הממלכתי. היא הפכה לחברה ב- Société Nationale des Beaux Arts. היא לימדה באקדמיה דה לה גרנדה שאומייר.^[3]

בשנת 1906 נפטר אביה. שנה אחר כך העניק לה מכון קרנגי בפיטסבורג מדליית כסף. בשנת 1912 בתערוכה בפיטסבורג, יחד עם קלוד מונה ואוגוסט רנואר, ייצגה את צרפת. באמסטרדם היא זכתה במדליית כסף בתערוכה בינלאומית. בשנת 1914 הציע לה בית הספר לאמנויות יפות בורשה את תפקיד הפרופסור. בשנת 1923 היא ייצגה שוב את בית הספר הצרפתי בפיטסבורג בקרב אמנים כמו פייר בונארד ומוריס דניס.

תהילתה דעכה אט אט. היו לה פחות ופחות הזמנות לדיוקנאות, מקור ההכנסה העיקרי שלה היה שכר הדירה מבית דירות בקרקוב. בשנת 1932 הגיעה לקרקוב בפעם האחרונה. בשנת 1937, בתערוכה העולמית בפריס, קיבלה את הגרנד פרי. בביאנלה בוונציה בשנת 1938, היא מכרה חמישה ציורים, כולל דיוקנה של מאדאם דיגט, שנרכשה על ידי המלך האיטלקי. זו הייתה ההצלחה האחרונה שלה.

שנתיים לאחר מכן ב-1940, היא נפטרה.

אחד הרחובות בקיילצה נקרא על שמה.