אווה שבק
לידה |
12 ביולי 1927 סגד, הונגריה |
---|---|
פטירה | 21 בדצמבר 2012 (בגיל 85) |
מדינה | הונגריה |
שפות היצירה | הונגרית |
צאצאים | יאנוש שבק |
פרסים והוקרה | פרס אטילה יוז'ף (2002) |
אווה שבק (בהונגרית: Sebők Éva; 12 ביולי 1927 - 21 בדצמבר 2012) הייתה משוררת וסופרת ילדים יהודייה-הונגרייה זוכת פרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה). הייתה מתרגמת ספרותית תרגומים מהשפות צ'כית, פולנית וסלובקית. שבק הייתה אמו של הסופר יאנוש שבק ואחותו של הפסנתרן ג'רג' שבק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אווה שבק נולדה למשפחה יהודית כבתם של וילמוש שבק (1887–1943), עורך דין, ושל קלרה קראוס (1896–1978).[1] סבה מצד אמה יוז'ף קראוס (1866–1950) היה רופא ראשי בעיר סגד.[2][3] לאחר הכיבוש הגרמני היא גורשה למחנות ריכוז (בהיותה בת 17) יחד עם אמה בגלל מוצאן היהודי.[4] היא שרדה ולאחר שחזרה הביתה עבדה כתופרת, אך מילדות כתבה שירים וסיפורי אגדות. ב-1949 זכתה בפרס קריירה על אחד מכתביה. היא התפרנסה מספרות מאז 1950. ב-1951 ביקרה בפולין עם מלגה מאגודת הסופרים ההונגרית. בין השנים 1955–1957 למדה פילולוגיה באוניברסיטת ורשה, וזכתה במלגה נוספת. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד למותה היא הייתה פעילה בעיקר כמשוררת.
כתביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוכים הבאים (שירים, בודפשט, 1951)
- פעם היה ילד (אגדה, 1962)
- סיפור על ילדי החיות (סיפור בחרוזים, בודפשט, 1963)
- ציפור שיר. אוֹ אנדרה באלינטt (שירים, בודפשט, 1968)
- מימוזה. אוֹ אדם וירץ (רומן בדיוני, בודפשט, 1970)
- בוהוי (רומן בדיוני, בודפשט, 1975)
- קובולדוש (1978, שירי ילדים)
- תערובת תה פולני (1978, תיאור מסע)
- Hiszőke (1980, שירי ילדים)
- מלון חיות (1980, ספר תמונות שירה)
- Libikoka (1982, ספר תמונות)
- ספר העטלף (1982, סיפור)
- טאפוקה (1986, אגדה)
- תערוכת טיפ-טופ (1988)
- שריטת קרח (1989, שירים)
- הקו הפנימי (1994, שירים)
- עד הכתר (1997, שירים)
- התערבות למעלה (2000, שירים)
- מילאבלה (2000)
- נודד הביתה - אגדות (2001)
- ריקוד זרזיר (2005)
- ספר כפול - Haikus and Contemplatives (2005)
- להיות ממה (2007)
- מלון בעלי חיים. שיר מאת אווה שבק ; בהתאמה לאסלו רבר; מורה, בודפשט, 2008
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריקה ספש: בסגול ושחור בסוף הגדוד - מיתוסים של אווה שבק (2003, Széphalom Könyvműhely)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס המכון ליחסי תרבות 1951
- Odznaka Tysiaclecia (מסדר ההצטיינות של המילניום) 1966 (פרס פולני)
- מדליית הצטיינות לתרבות פולנית (1970)
- פרס ZAIKS (1970, 1988)
- פרס הספרות של קרן האמנויות (1971)
- פרס הרמה של משרד התרבות (פעמיים בשנת 1979)
- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג כסף (1987)[5]
- פרס Fundusz Literatury (1987)
- צלב כבוד של הרפובליקה העממית הפולנית דרג זהב (1987)
- פרס IRAT (1995)
- הצלב הקטן של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1997)
- פרס אטילה יוז'ף (2002)[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניה במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- זולטאן פושה: נולדה למשוררת. אווה שבק pályaíve Archiválva 2015. június 23-i dátummal a Wayback Machine-ben = Napút 2008. 1. szám
- Gyermekirodalom.hu (אתר של ספרות ילדים)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ki kicsoda a mai magyar gyermekirodalomban? Írta Székelyné Sipos Klára, Botosné Koscsó Ilona. Szerk. Fogarassy Miklós. Budapest-Debrecen, OSZK Könyvtártudományi és Módszertani Központ-Csokonai, 1988. 210 [1] o., ill.; 2. jav. kiad. Debrecen, Csokonai, 1991.
- (szerk.) F. Almási Éva: Kortárs magyar írók 1945–1997. Bibliográfia és fotótár I–II., Enciklopédia Kiadó, Budapest, 2000, ISBN 963-8477-38-5.
- Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest: Magvető. 1989. ISBN 963-14-1604-6
- Magyar költőnők antológiája. Összeáll. S. Sárdi Margit, Tóth László. Budapest, Enciklopédia, 1997.
- Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
- Révai új lexikona XVI. (Rac–Sy). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2005. ISBN 963-955-626-2
- Who is Who Magyarországon. Kiegészítő kötet. 2. kiad. 2004. Zug, Hübners blaues Who is Who, 2004.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a szegedi polgári házassági akv. 647/1921. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-03.
- ^ Dombi Józsefné (2003). "Az előadói képesség gyökerei Sebők György művészetében". Parlando. 45 (1).
- ^ "Gyászhír". Viharsarok. 1950-12-08. p. 6. נבדק ב-2021-12-03.
- ^ "Sebők Éva". Holocaust Survivors and Victims Database. נבדק ב-2021-12-03.
- ^ Magyar Közlöny, 1987. augusztus 15. (35. szám)
- ^ Kulturális Közlöny, 2002. április 19. (46. évfolyam, 7. szám)