לדלג לתוכן

אווה רייכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אווה רייכמן
Eva Gabriele Reichmann
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בינואר 1897
לובליניק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1998 (בגיל 101)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לכלכלה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1983)
  • פרס משה מנדלסון (1982)
  • מדליית בובר-רוזנצווייג (1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אווה גבריאלה רייכמןגרמנית: Eva Gabriele Reichmann; ‏16 בינואר 1897 - 15 בספטמבר 1998) הייתה סוציולוגית שערכה בשנת 1945 מחקר על אנטישמיות.

רייכמן נולדה בשלזיה שהייתה חלק של האימפריה הגרמנית וגדלה בבית יהודי מתבולל ביחד עם אחותה אליזבת יונגמן. בין משפחתה לרב הקהילה, ליאו בק, שררו יחסי ידידות. בשנים 1917 - 1921 למדה כלכלה. בין 1924 ל-1939 עבדה עבור האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית וכן נטלה חלק בפעילות עיתון הארגון, "CV-Zeitung" (גר'). ב-1932 נישאה להאנס רייכמן.

לאחר שבעלה נכלא לתקופה קצרה במחנה הריכוז זקסנהאוזן, היגר הזוג ב-1939 לבריטניה. רייכמן קיבלה תואר דוקטור מבית הספר לכלכלה של לונדון, לאחר שכתבה תזה בנושא "מקורותיה החברתיים של האנטישמיות הלאומית-סוציאליסטית". התזה עסקה בהתערערות מעמדה של הקהילה היהודית בגרמניה ותיארה את האנטישמיות האופיינית בנאציזם ככזו הנובעת בין היתר משנאת זרים נגד מיעוט אתני-דתי. גישה זו לחקר השואה פחות מקובלת כיום.

בשנים 1942-1943 עבדה כמתרגמת ב-BBC ובשנים 1945-1959 עבדה במחקר בספריית וינר בלונדון. רייכמן פעלה בספריית וינר תחילה כעמיתה ובהמשך כמנהלת ובמקביל כיהנה כחברת ועד במכון ליאו בק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ציפי לוין, לבטי זהות על סף החידלון, News1