אודינת
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
לידה |
220 תדמור, סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
---|---|
פטירה |
267 (בגיל 47 בערך) פונטוס, ביתיניה ופונטוס, האימפריה הרומית |
מדינה | רומא העתיקה |
אודינת מלך תדמור (בארמית: 𐡠𐡣𐡩𐡮𐡶; ערבית: أذينة Uḏaina; בערך 220 – 267) היה מייסד שושלת של האימפריה התדמורית קצרת הימים, שמרכזה היה בתדמור שבסוריה.
אודינת בספרות התלמודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אודינת מכונה במקורות היהודיים "בן נצר". "נצור" מתועד בכתובות תדמוריות כאחד מאבות השושלת התדמורית. באיגרת רב שרירא גאון מסופר על פפא בן נצר, שליט תדמור, שהחריב את נהרדעא בשנת תק"ע למניין השטרות, שהיא שנת ד'י"ט, 258-259 לספירה. עם זאת יחיעם שורק סבור, בניגוד למקובל עד אליו בספרות המחקר, שפפא בר נצר שהחריב את נהרדעא אינו אודינת המפורסם אלא נסיך השייך לשושלת הזאת.[1]
התלמוד[2] מביא את בן נצר כדוגמה למצב ביניים בין מלך וליסטים, ובכך מיישב סתירה בין ברייתות. ההלכה קובעת שאשת איש שנבעלה אסורה לבעלה אלא אם כן היה זה אונס. ברייתא אחת טוענת שאישה שנשבתה בידי מלכות ונבעלה מותרת לבעלה ואם נשבתה בידי ליסטים אסורה לבעלה, וברייתא אחת גורסת ההפך. התלמוד מתרץ שהמקרה בו אסורה לבעלה הוא כאשר השובה הוא בן נצר, כלומר מצב ביניים בין מלכות לליסטות, מקור אחד מתייחס לזה כאל ליסטים ומקור שני מתייחס לזה כאל מלכות.
רש"י מבאר ש"בן נצר - לסטים היה ולכד עיירות ומלך עליהם ונעשה ראש לסטים" והסיבה שאישה שנשבתה לו אסורה לבעלה היא "סברה מינסב קא נסיב לה (=הוא נושא אותה לאישה) ונבעלת ברצון".
במדרש רבה[3] מופיע בן נצר כפרשנות לאחת מהקרניים של החיה הרביעית בחלום דניאל. המדרש מפרש את תפילת יעקב, "הצילני נא מיד אחי מיד עשו", כתפילה לעתיד על הצלת צאצאי יעקב מצאצאי עשו. בדברי חז"ל צאצאי עשו הם רומא העתיקה והנצרות והם הנמשל של החיה הרביעית בחלום דניאל[4]. מדברי המדרש מסיק הרמב"ן[5] שבן נצר היה בזמן האימפריה הרומית, שהיא תקופת החיה הרביעית. הרמב"ן העלה השערה שהוא נבוכדנצר אך דחאה לאור דברי המדרש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודינת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחיעם שורק, מי החריב את נהרדעא?, ציון לז, תשל"ב, עמ' 117-119
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"א, עמוד ב'
- ^ בראשית רבה עו ו
- ^ יהודה איזנברג, ישראל ואדום, באתר דעת
- ^ בפירושו לסוגיה בכתובות, היברובוקס.