אוגוסטוס ג'ון
_(NPG_x13487).jpg) | |
| לידה |
4 בינואר 1878 טנביי, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1961 (בגיל 83) פורדינגברידג', הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה (1894, 1898) |
| תקופת הפעילות |
1900–1961 (כ־61 שנים) |
| זרם באמנות |
פוסט-אימפרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
Frederick Brown, הנרי טונקס |
| יצירות ידועות |
Madame Suggia, Man met pijp |
| פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Amaryllis Fleming, Romilly John, Gwyneth Johnstone, Robin John, Vivien White, Edwin John, Poppet Pol, Caspar John, Henry John |
  | |
אוגוסטוס אדווין ג'ון (באנגלית: Augustus Edwin John; 4 בינואר 1878 – 31 באוקטובר 1961) היה צייר וולשי. הוא היה אחיה של הציירת גוון ג'ון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון, יליד טנבי, מחוז פמברוקשייר בויילס, היה הבן הצעיר מארבעה ילדים. אביו היה אדווין ויליאם ג'ון, עורך דין וולשי; אמו, אוגוסטה סמית' מסאסקס, אמו נפטרה צעירה כשהוא היה בן שש, אך לא לפני שהטמיעה את האהבה לציור באוגוסטוס וגם באחותו הגדולה גוון.[1]
בגיל שבע עשרה הוא למד בבית הספר לאמנות טנבי, ואז עזב את ויילס ועבר ללונדון, שבה למד בבית הספר סלייד לאמנות, חלק מיוניברסיטי קולג' בלונדון. הוא הפך לתלמיד מצטיין של המורה לציור הנרי טונקס, ועוד לפני סיום לימודיו נחשב למוכשר ביותר. אחותו, גוון, הייתה איתו בסלייד והפכה לאמנית חשובה בפני עצמה.
בשנת 1897 נפגע ג'ון בראשו פגיעה קשה. נראה כי ההחלמה הארוכה שבאה בעקבותיה עוררה את רוחו ההרפתקנית והשפיעה על צמיחתו האמנותית. בשנת 1898 זכה בפרס סלייד ויצא ללמוד אחר כך באופן עצמאי בפריז.
בשנת 1901 התחתן עם הציירת אידה נטלשיפ (Ida Nettleship), שנפטרה בשנת 1907, בגיל 30. הנישואים הביאו אותו לקבל תפקיד הוראה בלימודי אמנות באוניברסיטת ליברפול. לאחר מותה, ובמשך כשנתיים צייר ג'ון עם תלמידו ג'יימס דיקסון אינס, בצפון ויילס.
פרובאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיור שערך בשנת 1910 התאהב ג'ון בעיירה מרטיגוס בחבל פרובאנס (נמצאת באמצע הדרך בין ארל למרסיי). ג'ון כתב כי פרובאנס "הייתה שנים מטרת חלומותיי" והעיירה מרטיגוס הייתה העיירה שאליה חש את החיבה הגדולה ביותר. הקשר עם פרובאנס נמשך עד שנת 1928, אז הרגיש ג'ון שהעיירה איבדה את קסמה הפשוט, והוא מכר את ביתו שם.
לאורך כל חייו התעניין במיוחד בבני רומא (ה"צוענים"), וחיפש אותם במסעותיו התכופים ברחבי בריטניה ואירופה. ב-1937 לנשיא האגודה לתרבות הצוענים ומילא תפקיד זה עד מותו בשנת 1961.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא נקשר לכוחות הקנדיים כאמן מלחמה ועשה מספר דיוקנאות של חיל הרגלים הקנדי. התוצאה הסופית הייתה ציור קיר עצום עבור לורד ביברברוק (אנ'). זוהי היצירה הגדולה ביותר שלו. עם זאת, כמו רבים מהציורים המונומנטליים שלו, הציור מעולם לא הושלם. כאמן מלחמה, הותר לו לשמור על הזקן ולכן הוא והמלך ג'ורג' החמישי היו הקצינים היחידים בכוחות בעלות הברית שהיו בעלי זקן, מלבד אלה שהותר להם להיות לא מגולחים מסיבות רפואיות. אחרי חודשיים בצרפת הוא נשלח הביתה בבושת פנים לאחר שהשתתף בקטטה.
.jpeg)
הלורד ביברברוק, שהתערבותו הצילה את ג'ון מבית משפט, שלח אותו בחזרה לצרפת, שם הכין שרטוטים לתמונת זיכרון המלחמה הנזכרת למעלה. בשנת 2011 חשפו סופית הדוכס והדוכסית מקיימברידג' את ציור הקיר הלא גמור הזה במוזיאון המלחמה הקנדי באוטווה - באורך עשרה מטר.[2]
דיוקנאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהתפרסם בתחילת המאה בזכות רישומיו ותחריטיו, עיקר עבודתו המאוחרת של ג'ון כללה דיוקנאות. הוא היה ידוע בהבנת האישיות של הדמויות שצייר והוא לא ייפה אותם בציור.
בשנות העשרים של המאה העשרים היה ג'ון צייר הדיוקנאות המוביל של בריטניה. הוא צייר רבים מבני זמנו המכובדים, ביניהם לורנס איש ערב, תומאס הרדי, ויליאם בטלר ייטס, דילן תומאס, ברנרד שו ועוד.[3]
נאמר כי לאחר המלחמה פחתו כוחותיו ככל שהטכניקה שלו הפכה ליותר שרטוטית. מבקר אחד טען כי "הברק הציורי של עבודתו המוקדמת הידרדר לפלסטיות וראוותנות. המחצית השנייה של הקריירה הארוכה שלו הוסיפה מעט להישגיו." עם זאת, מעת לעת חזרה אליו ההשראה, כמו שקרה בטיול בג'מייקה בשנת 1937. העבודות שבוצעו בג'מייקה בין מרץ למאי 1937 העידו על חידוש כוחותיו.[4]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, בתחילת 1901 התחתן עם אשתו הראשונה, אידה נטלשיפ (1877–1907); לזוג נולדו חמישה ילדים. לאחר מותה בשנת 1907, פילגשו דורותי "דורליה" מקניל, אייקון בוהמי, הפכה לבת זוגו והם חיו יחד רוב הזמן משנת 1904 עד מותו ונולדו להם שני ילדים. עם זאת מעולם לא נישאו.[5] אחד מבניו (מאשתו הראשונה) היה האדמירל הבריטי הבולט סר קספר ג'ון (אנ'), שהיה ראש המטה הימי הבריטי. בתו ויויאן ג'ון (1915–1994) הייתה ציירת ראויה לציון.
מיחסיו עם נשים רבות נוספות במהלך חייו, נולדו לו עוד ילדים רבים, כמאה לפי השמועות.
באחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך חייו כתב ג'ון שני כרכים של אוטוביוגרפיה.[6] בגיל מבוגר, למרות שג'ון חדל להיות דמות מרגשת באמנות הבריטית, הוא היה עדיין נערץ מאוד, כפי שאפשר היה לראות בתערוכה של עבודותיו שהועלתה על ידי האקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1954.
הוא המשיך לעבוד עד מותו בשנת 1961. הוא מת בעיירה פורדינגברידג' במחוז המפשייר, והוא בן 83.
הוא הצטרף ל"תנועת השלום" בשנות החמישים, והיה חבר מייסד. ב־17 בספטמבר 1961, קצת יותר מחודש לפני מותו, הוא הצטרף ל"הפגנת הנשק האנטי-גרעיני" של הוועד בכיכר טרפלגר, לונדון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
אישה מחייכת -
האספן האמריקני ג'וזף ויידנר (אנ') -
האמן אמברוז מקאבוי -
המרקיזה לואיזה קאסטי (אנ') -
הארכאלוג דייוויד הוגארת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוגוסטוס ג'ון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוגוסטוס ג'ון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אוגוסטוס ג'ון, באתר Discogs (באנגלית)- כתבי אוגוסטוס ג'ון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ BBC - Wales - Arts - Augustus John, www.bbc.co.uk
- ^ Duke and Duchess of Cambridge will unveil the Canadians Opposite Lens, the latest Canadian War Museum acquisition
- ^ Easton, Malcolm, and Holroyd, Michael: The Art of Augustus John, David R. Godine, 1975.
- ^ The Two Jamaican Girls, by Augustus John (1878–1961), www.liverpoolmuseums.org.uk
- ^ Obituary: Vivien John, The Independent, 1994-05-27 (באנגלית)
- ^ Augustus John, Chiaroscuro - Fragments of Autobiography, Readers Union / Jonathan Cape, London, 1954.