אוברסטדורף
 סמל אוברסטדורף | |
 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 בוואריה |
| מחוז | אלגוי |
| בירת העיר |
Oberstdorf  |
| שטח | 229.91 קמ"ר |
| גובה | 813 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 9,753 (31 בדצמבר 2022) |
| קואורדינטות | 47°24′35″N 10°16′45″E / 47.409722222222°N 10.279166666667°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.markt-oberstdorf.de | |
  | |
אוברסטדורף (בגרמנית: Oberstdorf) היא עיר שוק במחוז אלגוי (allgäu) שבמדינת בוואריה, גרמניה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוברסטדורף היא היישוב הדרומי ביותר בגרמניה. היא ממוקמת בעמק הנהר אילר המהווה הסתעפות של נהר הדנובה, ובגובה 813 מטר מעל פני הים. לשטחה של העיר מסופחים 44 נקודות התיישבות זעירות ומבודדות בהרים ובעמקים המקיפים אותה. כ-75 אחוזים מן השטח המוניציפלי של העיר מוגדרים כשמורת טבע. הרי האלפים של חבל אלגוי הסובבים את העיר מגיעים לגובה של כ-2600 מטר וביניהם מספר רב של אגמים הררים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקבות של ציידים מן התקופה המזוליתית נמצאו בסביבות העיר עד לגבהים של 1400 מטרים בהרים. ממצאים ארכאולוגים מלמדים כי האזור היה מיושב ברציפות מתקופת האבן ועד לתקופת האימפריה הרומית. עם תהליך התפוררות האימפריה הרומית ונטישת הלימס באזור סביב שנת 260 לספירה, החלו שבטים אלמאנים שישבו מצפון לדנובה לנוע לשטחים שמכוון דרום, והתיישבות קבע שלהם בעמקים הסובבים ניכרת החל מן המאה החמישית לספירה.
השם אוברסטדורף מוזכר לראשונה במסמך של הכנסייה משנת 1141, וזכויות היתר של הכנסייה המקומית הובטחו לה בשנת 1351. זכויות שיפוט בסיסיות בעיר הוענקו בשנת 1422 לאציל מקומי ממשפחת היימנהופן (Haimenhofen). בשנת 1440 מכרה המשפחה חצי מהזכויות על שטחי העיר לבישופות של אאוגסבורג ובשנת 1477 הושלמה מכירת כלל הזכויות של המשפחה. מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העניק לאוברסטדורף זכויות של עיר שוק וסמכות שיפוט גבוהה בשנת 1495.
כאשר צבאות ברית שמלקלדן כבשו את אזור אלגוי בשנת 1546 נדרשו אנשי העיר להצטרף לקרבות לבלימתם. בתקופת מלחמת שלושים השנים, סבלו תושבי העיר כאשר נכבש האזור בידי הצבא השוודי בשנים 1632 ועד 1647. במהלך התקופה מתו מאות מתושבי העיר אשר נדבקו במחלת המוות השחור.
בשנת 1865 פרצה בעיר שריפה שכילתה שני שלישים מן הבתים לרבות בית העירייה והכנסייה. במטרה להתגבר על החובות הציבורים הגדולים שנוצרו כתוצאה מן הצורך בשיפוץ ובניה מחדש של העיר, החלה להתפתח במקום תעשיית שירותי התיירות ובעיקר תיירות הקיץ. גורמים עסקיים ופרטיים החלו להשקיע בפיתוח מתקנים ומסלולי טיול עבור הנופשים. בין היתר הוטל מס תיירות אשר סייע למימון בניית מרחצאות ומתקני ספא. בשנת 1888 נחנך קו הרכבת הראשון לעיר אשר הזניק את מספר התיירים המבקרים בעיר ובסביבתה והפך את ההכנסה מתיירות לגורם כלכלי משמעותי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חלה נסיגה כלכלית של כ-90% בהכנסות הענף כתוצאה מחוסר במזון אך עם הסרת המגבלות הכלכליות בשנת 1921 חזרה תנופת הפיתוח התיירותית. בשנת 1926 נחנכה מגלשת קפיצות הסקי ובשנת 1930 הופעל הרכבל לפסגל הר ניבלהורן הסמוך. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוקם בסמוך לעיר מחנה ריכוז שהווה שלוחה של מחנה דכאו. המחנה פעל בין השנים 1943–1945 בעיקר לצורך תחזוקה ושירות במחנה האימונים ללוחמה הררית של מפקדי האס אס.
בתקופה שלאחר המלחמה ובעשורים הבאים, המשיכה תנופת הפיתוח של ענף התיירות בעיר עם בנייה של מתקני סקי ורכבלים נוספים. במסגרת הרפורמה בשלטון המקומי של מדינת בואריה משנת 1972 אוחדו לאוברסטדורף מספר יישובים זעירים מן הסביבה. אוברסטדורף מקיימת קשרי ערים תאומות עם עיירת התיירות האלפינית מג'ב בצרפת, ועם 3 ערים בגרמניה: ליזט (List) במדינת שלזוויג הולשטיין, גרליץ במדינת סקסוניה, וזלפקנט (Selfkant) במדינת נורדריין-וסטפאליה, שהן הערים הצפונית המזרחית והמערבית ביותר במדינה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיירות הוא הענף המרכזי בכלכלת העיר. בשנת 2019 ביקרו בה כ-480 אלף תיירים אשר ביצעו כ-2.6 מיליון לינות ב-1200 מלונות ובתי הארחה. בסביבות העיר קיימים כ-200 קילומטרים של מסלולי טיול בדרגות קושי שונות. 20 מעליות סקי וכ-130 קילומטרים של מסלולי גלישה. תיירות ספורט החורף היא בעלת חשיבות גדולה בעיר המארחת תחרויות רבות של ענף זה במגוון המקצועות השונים.
מבחינה תחבורתית מקושרת העיר היטב באמצעות רכבת וכביש מהיר לשאר חלקי המדינה. מרכז העיר ההיסטורי מוגדר כמדרחוב, ומשנת 1992 סגור לתנועת כלי רכב. מן העיר יוצאים שני קווי רכבל ושלושה קווי מעליות גונדולה לפסגות ההרים המקיפים אותה.
אוברסטדורף מוגדרת כאתר בריאות אקלימי כבר משנת 1937. בעיר מוסדות בריאות רבים וטיפול רבים לרבות שני בתי חולים. את העיר משרתים 12 מתקני הפקת חשמל הידרו אלקטרי ומתקנים סולרים רבים. כ-50% מצריכת האנרגיה העירונית מסופקים באמצעות טכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת. אספקת המים העירונית מתבצעת באמצעות שאיבה מבארות מקומיות ללא כל טיפול נוסף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוברסטדורף (בגרמנית)- https://www.oberstdorf-lexikon.de/
