אה בינג
 | |
| אה בינג, בצילום היחיד שלו, משנות ה-1930 בתעודת הזהות שלו בימי הכיבוש היפאני | |
| לידה |
17 באוגוסט 1893 וושי, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1950 (בגיל 57) וושי, הרפובליקה העממית של סין |
| שם לידה |
華彥鈞 |
| מוקד פעילות |
הרפובליקה העממית של סין |
| שפה מועדפת |
מנדרינית תקנית |
| כלי נגינה |
ארהו, פיפה |
  | |
אה בינג או אבינג המכונה "העיוור"[1](בסינית מנדרינית תקנית: 阿炳, 17 באוגוסט 1893 וושי – 4 בדצמבר 1950) נולד הואה יאן-ג'ון (华彦钧) היה מוזיקאי סיני, אמן רחוב שחי בוושי, נגן ארהו ופיפה ומלחין. מיצירותיו, אותן לא כתב, רק שש הוקלטו בשנת 1950 לפני מותו, כשהידועה בהן היא "ארצ'ואן יינגיואה". ("הירח משתקף במעין השני")
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו ולימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אה בינג נולד בשנת 1893 בעיר וושי, ממערב לשאנגחאי, אז באימפריה סינית. אמו, שהתאלמנה מבעלה הראשון, נישאה לכהן דת ומוזיקאי אאויסטי ידוע בשם הואה צ'יינג-הא. משפחתה של אימו התנגדה להחלטתה והיא נפלה לדיכאון ונפטרה שנה אחרי לידת בנה, אה בינג. בגיל 8 הילד הלך לחיות עם אביו במקדש לייזון הטאואיסטי[1]. שם קיבל את השם הואה יאן-ג'ון והתחיל ללמוד בבית ספר.
אביו, שניגן בכלי נגינה רבים הנהוגים במוזיקה הדתית הטאואיסטית, לימד אותו מוזיקה. בהמשך למד אצל מורים נוספים. בגיל 10 למד לנגן בטי צה, כלי נשיפה מבמבוק הדומה לחליל ובגיל 12 למד לנגן בכלי מיתר הקרוי ארהו. השיעורים והתרגולים היו יחסית קשים בשביל אה בינג. למשל, היו מאלצים אותו לתלות משקולות בקצה החליל כדי שיגביר את נשיפתו. את הופעותיו הראשונות החל אה בינג מגיל 17 כשהופיע בטקסים דתיים לחתונות ולוויות, שבהם הצטיין בכישורי נגינתו, בזמרה ובמשחק. הוא עשה זאת במסגרת הרכב למוזיקה טאואיסטית מסוג "צ'וי גו" שכלל כלי נשיפה והקשה. יש אומרים, שמתוך קנאה בכישרונו היוצא דופן, סולק אה בינג לבסוף מההרכב[1]. בעקבות זאת עבר לנגן ברחובות העיר.
המשך פעילותו המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במות אביו בשנת 1914 ירש יחד עם בן דודו את האחראיות על אחזקת המקדש. אולם הוא התמכר לסם אופיום ולא ניהל טוב את המקום. בעקבות זאת הידרדר לעוני ובגיל 34, חלה בעגבת ואיבד כמעט לחלוטין את ראייתו. מאז הפך לחסר בית וחי ברחוב. הוא התפרנס כאמן רחוב מנגינה בארהו ובפיפה[2] וקרא לעצמו "אה בינג העיוור". מאוחר יותר בשנת 1939 התחתן עם אלמנה בשם דונג קווידי. לאחר נישואיו, נהג לנגן בכל יום אחרי הצהריים בגן הציבורי והיה מסיים את היום על ידי נגינה בארהו תוך כדי הליכה לביתו.
אה בינג התפרסם לא רק הודות לכישרון נגינתו, אלא גם הודות לקטעי המוזיקה שהלחין, ביניהם בהשראת האקטואליה, למשל אירועי מלחמת סין-יפן השנייה. התקדמות הכוחות היפנים בסין וכיבוש העיר וושי אילצו את אה בינג להימלט לשנגחאי, בעוד אשתו שבה לכפר הולדתה. אה בינג הופיע בתקופה זו במופעי "קונצ'ו", צורה של אופרה סינית מסורתית. בשנת 1939 חזר עם זאת, לוושי וחידש את הופעותיו כנגן רחוב. שלטונות הכיבוש היפנים לא אהבו את חופש הביטוי שגילה באמנותו וב-1945 אסרו עליו לבצע בפומבי יצירות הקשורות לאקטואליה. בשנת 1947 הוא חלה במחלה בכבד ונאלץ להפסיק לנגן ולהלחין. בשנים האחרונות לחייו עסק בתיקון כלי מיתר מסורתיים מסוג הוצ'ין.
בקיץ 1950, בימי תחילת המשטר הקומוניסטי בסין, לבקשת שני מורים מהקונסרבטוריון המרכזי למוזיקה, יאן איין ליו וקאו אן-הא, הסכים אה בינג לחזור לנגן לצורך הקלטות. אחרי שלושה ימי חזרות, הקליט פעמיים - שלושה קטעים בנגינת ארהו ושלושה אחרים בנגינת פיפה, שהולחנו על ידו. למרת רוחו, הוא לא הצליח להקליט דווקט את יצירתו החביבה עליו ביותר "מיי הואה סאנונג", בגלל חוסר מקום ברצועות ההקלטה. אה בינג תכנן אז יחד עם המורים לבצע הקלטה נוספת בעוד חדשים אחדים ולקבל משרת מורה בקונסרבטוריון. התוכנית לא יצאה לפועל עקב החמרת מצבו הבריאותי ומותו בדצמבר אותה השנה. אשתו נפטרה שלושה חודשים אחריו.
אה בינג נקבר בבית הקברות של המקדש הטאואיסטי שבו שהה בנעוריו.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אה בינג הלחין מאות קטעים מוזיקליים (אולי 600), ביניהם המפורסם ביותר הוא "ארצ'ואן יינגיואה" שנשאר תקן זהב לכלי נגינה ארהו. על אף ההקלטות הבודדות שהוזכרו ומחסור במידע על שאר לחניו שלא העלה על תווים, נחשב אה בינג לאחד המוזיקאים הגדולים של סין במאה ה-20.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קברו ליעד לביקורי תיירות.
- ביתו, שנהרס בשיטפונות בשנת 1991, שוחזר בשנת 1993 והפך מוזיאון לזכרו ולכבוד המוזיקה שלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אה בינג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אה בינג, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה, באתר על התרבות הסינית
- ביוגרפיה באתר Philmultic MO מאמר על הכלי ארהו, Montreal
- על ארהו ונגני ארהו, באתר משרד התיירות הסיני בסידני, 2010
- על המוזיקה הקלאסית הסינית, Dr. Yuan-Yuan Lee, Director, Concert & Lecture Division, Chinese Music Society of North America,
- ארצ'ואן יינגיואה
- ארצ'ואן יינגיואה, בביצוע ג'ו וויי, בליווי תזמורת, באתר יוטיוב
גלים גדולים שוטפים את החול - בביצועו המקורי של אה בינג בכלי המיתר פיפה, 1950, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
