אהרן שפירא
 | |
| לידה |
29 במרץ 1960 (בן 64) קראון הייטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| רבותיו |
יקותיאל יהודה הלברשטאם |
  | |
הרב אהרן שפירא (נולד בא' בניסן תש"כ, 29 במרץ 1960) הוא רבה האשכנזי של שכונת פרדס כץ בבני ברק, ושליח חב"ד לשכונה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשכונת קראון הייטס בברוקלין, ניו יורק לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, נכד בן אחר בן למגלה עמוקות.
בילדותו התחנך בתלמוד תורה של חסידות בעלז במקום. בישיבה קטנה למד בישיבת צאנז ביוניון סיטי, שם נעשה לחסידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא בירושלים; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל חלקת יהושע מביאלא.
בסיוון תש"ם נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מנתניה, ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר בקריית צאנז בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.
במשך השנים הפך לחסיד של הרבי מלובביץ' ומוציא כל שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.
לאחר מכן התגורר תקופה בירושלים, ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת פרדס כץ בבני ברק. בשנת תשמ"ו מונה לרב בית הכנסת המרכזי.
בשנת תשנ"ד הוכתר לאב"ד מהימנא.
בשנת תשס"ב, לאחר פטירתו של הרב משה בלוי, מונה לרב שכונת פרדס כץ.
הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת פירוש רש"י לתורה. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור.
לרב שפירא, בן ו-4 בנות.
- חתנו רבי אברהם אנגלרד מדאברא, בן הרב מדאברא
- חתנו רבי יהושע גרינצווייג, בן הרב משה טוביה גרינצווייג[1]
- חתנו רבי משה יהודה נחמיה הלברשטאם, רב ביהמ"ד שערי ירושלים סטרפאקוב, בן האדמו"ר מסטראפקוב.
- בנו רבי שניאור זלמן שפירא, חתן האדמו"ר רבי שמעון סופר מערלוי צפת.
- חתנו רבי ברוך הלוי פריזנט[2], בן האדמו"ר רבי שאול יהודה פריזנט מצאנז זוועהיל[3]
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה "ימי זיכרון" לתולדות גדולי החסידות - י"ב כרכים תשמ"ט-תשס"ב
- סדרת 'אבני אש' (דרשות וחידושים)
- 'חומת אש' נישואין, יו"ל לרגל נישואי חתנו רבי משה יהודה נחמיה הלברשטאם, רב ביהמ"ד שערי ירושלים סטרפאקוב, ב"ב תשס"ג.
- זמירות 'אור אש' לשבת, בצירוף חידושים מזקינו הרב אורי לנדמן אבד"ק פאדאלוי, יו"ל לרגל נישואי חתנו רבי ברוך הלוי פריזנט, ב"ב תשס"ח.
- אבני אש: נישואין
- ספר אבני אש: בענייני אדר, פורים והמסתעף: מכיל החלקים: חודש אדר, ארבע פרשיות וענייני קליפת עמלך ומחייתו, תענית אסתר ומזמור 'אילת השחר', מגילת אסתר, ימי הפורים ומצוות היום, משתה היין, מסכת מגילה, הלכות פורים. פרדס כץ: פרדס התורה והחסד, ה'תשפ"ב.
- סדרת 'אור יצהר' (מכתב יד של הרב אורי לנדמן אבד"ק פאדאלוי) בהוצאת מכון שם עולם
- 'אור יצהר' על מגילת איכה, ב"ב תשנ"ה.
- 'אור יצהר' הגדה של פסח, ב"ב תשנ"ז.
- 'אור יצהר', על חנוכה, ב"ב תשנ"ז.
- 'אור יצהר', על מגילת אסתר, ב"ב תשנ"ו.
- 'אור יצהר', ימים נוראים, ב"ב תשנ"ח.
- 'אור יצהר', על מסכת ברכות, ב"ב תשס"ה.
- 'אור יצהר', על ענייני נישואין פ"כ תשס"ו.
- סדרת "ספר הגור" (מכתב יד מלפני 500 שנה של הרב נפתלי הירץ טריוויש, דיין בפרנקפורט),
- 'הגור' חומש בראשית פ"כ תשע"א.
- 'הגור' חומש שמות, פ"כ תשע"ה.
- 'הגור' חומש ויקרא, פ"כ תשע"א.
- 'הגור' חומש במדבר, פ"כ תשע"ו.
- 'הגור' על מגילות רות ואיכה, פ"כ תשע"א.
- 'הגור' חומש דברים, פ"כ תשע"ז.
- סדרת 'ימי זיכרון' לפי חצרות חסידים
הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותיי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי החסידות, מהבעש"ט ועד רבני זמננו. בספרים מרוכזים ימי הסתלקותם של כל צדיק וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.
בחודש טבת שנת תשס"ד השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "הרבי מליובאוויטש עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. האדמו"ר מבוהוש החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"[4].
- 'ימי זיכרון - צדיקי בית רוזין', ב"ב תש"ס.
- 'ימי זיכרון - צדיקי נאדווארנא', ב"ב תשע"ה.
- 'ימי זיכרון - צדיקי בית צאנז'. על מכבש הדפוס.
- 'ימי זיכרון - צדיקי בית קאסוב-וויזניץ'.
- 'ימי זיכרון', בית ה'חתם סופר'. בשלבי עריכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שבנה גשר, עיתון בקהילה, מתוך col
- גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש
אהרן בן יצחק אייזיק שפירא (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גבאו של הרב אהרן רוקח מבעלז
- ^ שליח חב"ד באזור התעשייה בני ברק
- ^ חתן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג
- ^ חב"ד | שיחת השבוע 888 | כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו, באתר www.chabad.org.il
| בקרת זהויות |
|
|---|