אהרן שולוב
 | |
| לידה | 5 בנובמבר 1907 |
|---|---|
| פטירה | 21 בפברואר 1997 (בגיל 89) |
| ענף מדעי | אנטומולוגיה |
| מקום מגורים | אוקראינה, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| פרסים והוקרה |
על שמו הוקם מכון שולוב למדע (1985) יקיר ירושלים (1987) |
| תרומות עיקריות | |
| הקמת גן החיות התנ"כי, טוקסיקולוגיה | |
  | |
אהרן שוּלוֹב (5 בנובמבר 1907 – 21 בפברואר 1997) היה זואולוג ואנטומולוג ישראלי, הוגה, מייסד ומנהל גן החיות התנ"כי בירושלים, פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולוב נולד ביליזבטגרד שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), בנם של חוה לבית דוסקובסקי ושלמה, בעל משק חקלאי. הוא היה ראש הארגון המחוזי של תנועת הנוער "השומר הצעיר" וחבר ועד הארגון הנוער הציוני הסוציאליסטי. בשל כך נאסר בגיל 18 והוגלה לסיביר בגין פעילותו הציונית.
ב-15 בנובמבר 1926 עלה לארץ ישראל דרך נמל יפו, והצטרף להגנה. שולוב היה אחד מתלמידיה הראשונים של האוניברסיטה העברית בירושלים; הוא למד בה עד 1932, ואז נסע ללמוד באוניברסיטאות פדובה ונאפולי. ב-1935 קיבל בה תואר דוקטור למדעים באנטומולוגיה, והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. הוא ארגן בירושלים "קלוב תעופה", והיה ממייסדי "האגודה להפצת ידיעת הטבע".
בשנת 1947 התמנה למרצה, ב-1953 למרצה בכיר, ב-1960 לפרופסור חבר ובשנת 1970 לפרופסור מן המניין.[1] ב-1976 פרש כפרופסור אמריטוס.[2] בין השנים 1951–1976 עמד בראש המחלקה לאנטומולוגיה, ונחשב למומחה בינלאומי לחיות ארסיות ולטוקסיקולוגיה. במסגרת זו עסק בחקר העכבישנים ותרם, בעומדו בראש המעבדה לחקר חרקים וחיות ארס, תרומה לפיתוח נסיוב לעקרב הצהוב.[3][4]
במסגרת המחלקה לזואולוגיה הקים שולוב בשנת 1940 גן חיות קטן במרכז ירושלים. גן החיות נדד ממקום למקום, עקב היותו מטרד של רעש וריחות, עד שב-1947 עבר להר הצופים המבודד, הרחק משכונות מגורים, שם היה אמור לשכון דרך קבע. ניתוקו של הר הצופים מירושלים ופגעי המלחמה הביאו לפינויו סמוך לשכונת רוממה ב-1950. שולוב המשיך ללוות את הגן ולנהל אותו במשך עשרות שנים. הוא העניק לגן את הייחוד התנ"כי, בהעמידו שלטים שבהם צוטטו פסוקים מהתנ"ך המזכירים את חיות הגן.
הרחוב המוביל לגן החיות, שעבר מאז למשכנו החדש בשכונת מלחה, נקרא על שמו של שולוב. כן קרויה על שמו "קרן אהרון שולוב לחקר חיות בשביה", המממנת מלגות מחקר לנושאים הקשורים לגן החיות.
בשנת 1985 הוקם ברחובות מכון שולוב למדע (Shulov Institute for Science), שבמסגרתו חוקרים כיצד ניתן להפיק מארס הנחש תרופות להקלת סבל וכאב.
ב-1987 זכה שולוב בתואר יקיר ירושלים.[5]
משנת 1930 היה שולוב נשוי ליוכבד לבית פרסמן, בתו של מיכאל פרסמן ואחותו של אורי מיכאלי, ממייסדי תחום התעופה בארץ ישראל.[6] אשתו הייתה מעסקניות ארגון אמהות עובדות והוועד למען החייל.[6] בני הזוג היו הורים לשניים: מיכאל וד"ר שלומית שולוב ברקן.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עכבישים בארץ, אביב: אגוד המורים לטבע על ידי הסתדרות המורים העברית
- אנטומולוגיה כללית: מורפולוגיה, אנטומיה, סיסטמטיקה ופיזיולוגיה של החרקים: רשימות לפי הרצאותיו של א’ שולוב, כפי שנתנו בשנת תשי"ז-1957 (הדפסה מחודשת); ערך: דוד רוזן, ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"א. (מהדורה בתוספת תיקונים (תשכ"ד): תיקנו: ליאה ציבידאלי, אליעזר קמון, תשכ"ד)
- וגר זאב עם כבש: 40 שנות גן החיות התנ"כי בירושלים; ערך והתקין לדפוס: אברהם שלוין, ירושלים: גן החיות התנ"כי, תשמ"א 1981.
- אהרן שולוב, נפתלי פרימור, צחי אברהם, מדריך חיות ארס בישראל; צילם: נפתלי פרימור, ירושלים: אקדמון; זמורה-ביתן מוציאים לאור, תשמ"ז 1987
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת המאמרים של אהרן שולוב באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר אהרן שולוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3113
- יונתן אמיר, ד"ר שולוב והחיות התנ"כיות, מעריב, 13 בנובמבר 1955
- א. ח. אלחנני, שיחות ירושלים: גן החיות התנכי, דבר, טור 2, 21 בינואר 1957
- שלומית שולוב ברקן, מאה שנה להולדתו של מייסד גן החיות התנ"כי בירושלים – פרופ' אהרון שולוב 1907–2007, פרופיל (עיתון גן החיות התנ"כי) 95 (מרץ 2008) (גרסה נוספת)
אהרן בן שלמה שולוב (1907-1997), דף שער בספרייה הלאומית
- מפרי עטו
- העקרב, דבר, 24 בספטמבר 1937
- על העקרבוט, דבר, 17 באוקטובר 1937
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem: Department of Information and Public Affairs, 1972, p. 440.
- ^ 'Shulov, Aharon,' Men of Achievement 1979, p. 635
- ^ זריקת דם עקרבים הצילה ממוות ילד שנעקץ על ידי עקרב, דבר, 22 באוגוסט 1955; פותח נסיוב חיסון נגד עקיצת עקרב, דבר, 17 ביוני 1959
- ^ נילי פרידלנדר, האלמנה השחורה ואהבת העקרבים, מעריב, 7 ביוני 1985
- ^ יקירי העיר בשנים עברו. אתר עיריית ירושלים
- ^ 1 2 מיכאל בן שמואל פרסמן, דבר, 19 באוגוסט 1945 (נקרולוג).
| בקרת זהויות |
|
|---|