אה"מ ברוק (1914)
 | |
| אה"מ ברוק | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
מובילות שייטת  |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי הצי הצ'יליאני |
| סדרה | פאקנור |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
J. Samuel White |
| הושקה | 25 במאי 1914 |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1914 – 1933 (כ־18 שנים) |
| אחריתה | נגרטה |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם הראשונה |
| מידות | |
| אורך | 101 מטר |
| רוחב | 9.91 מטר |
| שוקע | 3.4 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 32 קשרים |
| גודל הצוות | 197–205 קצינים ומלחים |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
6 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
  | |
אה"מ ברוק הייתה משחתת מסדרת פאקנור של הצי המלכותי, שנבנתה בתחילה עבור הצי הצ'יליאני בתור משחתת מסדרת אלמירנטה לינץ', אלמירנטה גוניי. פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוביל לכך שהיא נרכשה על ידי האדמירליות באוגוסט 1914 זמן קצר לאחר השקתה, ושמה שונה לאה"מ ברוק. כל אוניות הסדרה נכחו בקרב יוטלנד ב-31 במאי עד 1 ביוני 1916, שם ברוק, שיצאה משליטה לאחר פגיעות של אוניות גרמניות, התנגשה עם המשחתת מסדרת אקוסטה אה"מ ספארוהוק, שאבדה כתוצאה מההתנגשות. ברוק השתתפה בכמה קרבות, ונמכרה מחדש לצ'ילה לאחר סיום המלחמה.
בנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחתת נבנתה כאלמירנטה גוניי על ידי J. Samuel White, East Cowes, היא הושקה ב-25 במאי 1914, והושלמה באוגוסט 1914.
היסטוריית שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרב יוטלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ברוק" הייתה חלק משייטת המשחתות הרביעית בפיקודו של קפטן צ'ארלס וינטור על סיפון אה"מ טיפררי. במהלך הלילה של 31 במאי הוצבה השייטת מאחורי (צפונית) הצי הגדול כדי להגן מפני התקפה גרמנית ופנתה דרומה עם שמירה על עמדתה יחד עם הצי. בסביבות השעה 23:15 איש הטורפדו קוקס על סיפון אה"מ גרלנד, האונייה הרביעית בשורה החזקה של 12 אוניות, ראה שלוש אוניות מתקרבות. אלה דווחו לקפטן וינטור, שלא היה מסוגל לקבוע אם האוניות הן בריטיות או גרמניות ולכן אותת לאוניות המתקרבות. הוא נענה מיד בברד אש בטווח של כ-600 מטרים מהסיירות הקלות הגרמניות המתקרבות, SMS שטוטגרט, SMS המבורג, SMS רוסטוק ו-SMS אלבינג. קצת מאחוריהם, אוניות המערכה SMS וסטפאלן ו-SMS נסאו גם פתחו באש עם החימוש המשני שלהם. האוניות היו חלק מצי הים הפתוח הגרמני, שעבר מאחורי הצי הבריטי.
האוניות הבריטיות המובילות, אה"מ טיפררי, אה"מ ספיטפייר, אה"מ ספארוהוק, אה"מ גרלנד, אה"מ קונטסט וברוק ירו כולם טורפדות לעבר האוניות הגרמניות לפני שהתרחקו מהאש. הבלבול באשר לזהות האוניות היריבות נמשך למרות פרוץ הירי, כך שהקברניט של ברוק הורה לא לירות טרפדות עד שיוכל לזהות בוודאות את האוניות כגרמניות. זה הוא עשה כאשר זרקור מאחת האוניות הגרמניות לכד את אחת מחברותיה מספיק זמן כדי שהיא תזוהה. אף אחת מהמשחתות מאחור לא חשה מספיק ביטחון כדי לפתוח באש. בהתאם להוראות הקבע לשימור מלאי הטורפדות, כל אונייה ירתה רק טורפדו אחד או שניים, שאחד מהם פגע באלבינג, אך בחושך לא היה ידוע איזו אונייה ירתה אותה. האוניות הגרמניות פנו כדי להתחמק מהטורפדות, ובבלבול אלבינג נפגעה על ידי אוניית המערכה SMS פוזן. טיפררי הוצתה במהלך הקרב וטבעה בסביבות השעה 02:00 למחרת בבוקר. אלבינג ננטשה בשל מצבה וטבעה באופן דומה בסביבות השעה 03:40. ספיטפייר נמנעה בקושי מנגיחה על ידי אוניית המערכה נסאו, קרעה חור בצד אוניית המערכה כששתי האוניות התנגשו זו לצד זו, אך אז נאלצו לפרוש מהקרב וצלעה הביתה לאנגליה.
שאר הספינות של שייטת המשחתות הרביעית התגבשו כעתת תחת קומנדר וולטר אלן על גבי ברוק, שהייתה מנהיגת מחצית השייטת, במטרה להמשיך את המתקפה נגד אוניות גרמניות בקרבת מקום. ברוק נלכדה בזרקורים שהגיעו מאוניית המערכה הגרמנית SMS וסטפאלן. היא ניסתה לירות טורפדו, אך הטווח היה קצר מאוד, בערך 150 יארד (140 מטרים), והאונייה הגרמנית פתחה באש ראשונה. ההשפעה הייתה הרסנית, כך שתוך מספר דקות נהרגו 50 אנשי צוות ועוד 30 נפצעו, מה שהשבית את התותחים ומנע כל פעילות יעילה על הסיפון. ההגאי נהרג ליד ההגה, וכשהוא מת גופו סובב את ההגה וגרם לאונייה לפנות שמאלה לעבר ספארוהוק.
תת-לוטננט פרסי ווד ראה את ברוק מתקרבת אליהם במהירות של 28 קשרים (52 קמ"ש), ישירות לגשר של ספארוהוק. הוא צעק אזהרות לצוות בסיפון הקדמה להתפנות, ואז הופל מהפגיעה. הוא התעורר ומצא את עצמו שוכב על הסיפון של ברוק. ווד דיווח לקומנדר אלן, שאמר לו לחזור לאונייה שלו ולעשות שם הכנות להעלות על הסיפון את הצוות של ברוק. שני אנשי צוות נוספים מספארוהוק הושלכו גם הם לברוק בהתנגשות. כשחזר לספארוהוק, נאמר לווד על ידי הקפטן שלו, לוטננט קומנדר סידני הופקינס, שהוא בדיוק שלח בדיוק את אותה הודעה לברוק. כ-20 אנשי צוות מספארוהוק התפנו לברוק, בעוד שחמישה עשר מאנשי הצוות של ברוק עברו לספארוהוק.
בשלב זה משחתת שלישית, אה"מ קונטסט התנגשה בספארוהוק, במרחק של 6 רגל (1.8 מטרים) מירכתיה. קונטסט לא נפגעה יחסית ויכלה להמשיך לאחר ההתנגשות. ברוק וספארוהוק נשארו תקועות יחד במשך כחצי שעה לפני שניתן היה להפריד אותם וברוק יצאה לדרך ולקחה איתה 30 מהצוות של ספארוהוק. ברוק נותרה מסוגלת לתמרן, למרות שאיבדה את החרטום שלה. בסביבות השעה 01:30 שוב נתקלה הספינה במשחתות גרמניות שירו כשישה פגזים לתוך ברוק, שהצליחה להחזיר ירייה אחת לפני שהאוניות ניתקו מגע. האונייה המשיכה באיטיות לכיוון בריטניה, אך בשעה 06:00 ב-2 ביוני גילתה שהיא לא יכולה עוד לשוט בים הפתוח עם החרטום הפגוע שלה ונאלצה לפנות חזרה לכיוון הלגולנד. הים שכך והאונייה הצליחה לצאת לכיוון טיין, והגיעה כיומיים וחצי לאחר הקרב.
קרב מצר דובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20–21 באפריל 1917, ברוק – יחד עם משחתת גדולה נוספת, אה"מ סוויפט – השתתפה בקרב מצר דובר נגד שייטת של שש ספינות טורפדו גרמניות מזיברוחה שתקפו את מחסום דובר. בפעולה מבולבלת, ברוק נגחה ב-SMS G42, ושתי האוניות ננעלו יחד. במשך זמן מה התנהלו קרבות פנים אל פנים בין הצוותים, כשהמלחים הגרמנים עלו על האונייה הבריטית, לפני שברוק השתחררה ו-G42 טבעה. ברוק שניזוקה קשות, נאלצה להיגרר לדובר, נפגעיה היו 21 הרוגים ו-36 פצועים. מפקדה, אדוארד אוונס, קיבל את עיטור אות השירות המצוין והוכתר בעיתונות הבריטית כ"אוונס מברוק".[1] בשיפוץ במרץ 1918, תותחי ה-4 אינץ' הקדמיים זה לצד זה הוחלפו בתותח יחיד בקוטר 4.7 אינץ'.[2] מאוחר יותר באותה שנה, יחד עם אה"מ מורסום, ברוק תקפה צוללת חשודה שהייתה למעשה הצוללת הבריטית אה"מ E33 ולמרבה המזל נמלטה ללא נזק.
שירות בצ'ילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אה"מ ברוק נמכרה מחדש לצ'ילה במאי 1920, ונכנסה לשירות בשם "אלמירנטה אוריבה", שם הייתה פעילה עד 1933.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Smith, Gordon. "World War 1 at Sea - Naval Battles in outline - DOVER, German destroyer attack on the Straits of Dover - 21 Apr 1917". naval-history.net. נבדק ב-22 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Friedman 2009, Chapter 7: War, 1914-1918