הסופרנוס

הסופרנוס
The Sopranos

סוגה	דרמה המשכית
יוצרים	דייוויד צ'ייס
בימוי	טים וון פטון
שחקנים	ג'יימס גנדולפיני לוריין בראקו אידי פאלקו מייקל אימפריולי דומיניק קיינסה סטיבן ואן זאנדט טוני סיריקו רוברט אילר ג'יימי-לין סיגלר
פרסים	TCA Award for Outstanding New Program, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, TCA Award for Individual Achievement in Drama, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצוין לאנסמבל שחקנים בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצוין לאנסמבל שחקנים בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה, TCA Award for Individual Achievement in Drama, פרס גלובוס הזהב לסדרה הדרמה הטובה ביותר, פרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה, TCA Award for Individual Achievement in Drama, פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר – סדרות דרמה, פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר – סדרות דרמה, פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, Writers Guild of America Award for Television: Dramatic Series, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה, פרס פיבודי, פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצוין לאנסמבל שחקנים בסדרת דרמה, פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, Costume Designers Guild Award for Best Costume Design – Contemporary TV Series, פרס גילדת הבמאים האמריקאים לבימוי סדרת דרמה, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, TCA Award for Program of the Year, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, TCA Award for Program of the Year, פרס גילדת הבמאים האמריקאים לבימוי סדרת דרמה, TCA Award for Outstanding Achievement in Drama, TCA Award for Outstanding Achievement in Drama, פרס אמי לבימוי הטוב ביותר בסדרת דרמה, TCA Award for Outstanding Achievement in Drama, TCA Award for Outstanding Achievement in Drama, TCA Award for Individual Achievement in Drama, TCA Heritage Award, פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס פיבודי, פרס פיבודי, פרס אמי לכתיבה הטובה ביותר בסדרת דרמה, Writers Guild of America Award for Television: Dramatic Series, פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצוין לאנסמבל שחקנים בסדרת דרמה
ארץ מקור
שפות	אנגלית
מספר עונות	6
מספר פרקים	86
הפקה
מפיק	Ilene Landress
חברת הפקה	HBO Entertainment
הפצה	הולו, HBO Max
טכניקת צילום	מצלמה יחידה
אורך פרק	60-45 דקות
שידור
רשת שידור	HBO
רשת שידור בישראל	ערוץ 3 (עונות 1-3) ערוץ 2 (טלעד; עונות 4–5, רשת) ערוץ 10 (עונות 1-5) יס פלוס‏ (עונה 6) yes Action yes Oh
תקופת שידור מקורית	10 בינואר 1999 – 10 ביוני 2007
קישורים חיצוניים
www.hbo.com/the-sopranos
דף התוכנית ב-IMDb

הסופרנוס (באנגלית: The Sopranos) היא סדרת דרמה המשכית אמריקאית, שנוצרה על ידי דייוויד צ'ייס והופקה עבור רשת הכבלים HBO.

"הסופרנוס" מתארת את חייו של טוני סופרנו (אותו מגלם ג'יימס גנדולפיני), בוס מאפיה איטלקי אמריקאי מניו ג'רזי, את קורות משפחתו המצומצמת וכן את חיי "משפחתו" המורחבת - ארגון הפשע בראשו הוא עומד. הסדרה בוחנת את קשייו בניסיונו המתמיד ליצור איזון בין חייו האישיים והקשר שלו עם אשתו, כרמלה (אידי פאלקו) וילדיו, לבין תפקידו בארגון. קשיים אלו מנותחים ונידונים, בין היתר, במסגרת מפגשיו הקבועים של טוני עם הפסיכיאטרית שלו - ד"ר ג'ניפר מלפי (לוריין בראקו).

בתוך מסגרת עלילתית זו, שמתאפיינת בריבוי רבדים, סמלים ומשמעויות, דנה הסדרה במגוון רחב של נושאים, כגון: מוות, דיכאון, משפחה, חינוך ילדים, דת, אלימות, מעמד חברתי, מיניות, פשע, סטריאוטיפים אתניים (בעיקר של אמריקנים ממוצא איטלקי), גזענות ומאבק בין-דורי.

פרק הפיילוט של הסדרה שודר ברשת HBO ב-10 בינואר 1999. במהלך שש עונות הסדרה שודרו 86 פרקים, עד פרק הסיום ששודר ב-10 ביוני 2007. סצנת הסיום המפורסמת והמדוברת של הסדרה, שהותירה רבות לדמיונו של הצופה, זכתה לפרשנויות רבות.

הסדרה זכתה להצלחה מסחרית גדולה ולשבחי המבקרים, ואחוזי הצפייה שלה היו הגבוהים ביותר בתולדות רשת HBO. ב-2013 דורגה "הסופרנוס" על ידי גילדת התסריטאים האמריקנית (WGA) כסדרה בעלת התסריט הטוב ביותר בכל הזמנים, והגרדיאן הבריטי הגדיר אותה כסדרה הטובה ביותר בכל הזמנים. בנוסף, זכתה הסדרה בפרסים רבים, בהם 21 פרסי אמי ו-5 פרסי גלובוס הזהב. במקביל זכתה הסדרה לכמות נכבדה של ניתוחים, מאמרים, ביקורות ופרודיות.

סקירה ועלילת הסדרה

עונה		פרקים		שודרה לראשונה (ארצות הברית)
				הפרק הראשון	הפרק האחרון
	1	13		10 בינואר 1999	4 באפריל 1999
	2	13		16 בינואר 2000	9 באפריל 2000
	3	13		4 במרץ 2001	20 במאי 2001
	4	13		15 בספטמבר 2002	8 בדצמבר 2002
	5	13		7 במרץ 2004	6 ביוני 2004
	6	21	12	12 במרץ 2006	4 ביוני 2006
			9	8 באפריל 2007	10 ביוני 2007

עונה ראשונה

לאחר התמוטטות שחווה טוני בשל התקף חרדה שעבר, הוא מתחיל בסדרת פגישות טיפוליות אצל הפסיכיאטרית ג'ניפר מלפי, שתימשך לאורך הסדרה כולה. במהלך הטיפול, נזכר טוני בפרטים רבים מימי ילדותו, הן מחוויותיו כילד שאביו הוא גנגסטר, והן מזיכרונות על אימו ליביה, ויחסיה איתו ועם שאר בני המשפחה. אימו מצטיירת בעיניו כאישה נקמנית הנוטה לפסיכופתיה. יחסיו המורכבים של טוני עם אשתו כרמלה נחשפים גם הם, על רקע תחושותיה האמביוולנטיות ביחס ל"עבודתו" של טוני. בנוסף, נפרשת מערכת היחסים של טוני עם ילדיו - בתו מדו ובנו איי.ג'יי (אנטוני ג'וניור), שמגלים סקרנות רבה ומפתחים תובנות שונות בנוגע לעיסוקיו של אביהם.

בעקבות מותו של ראש הארגון ג'קי אפריל מסרטן, הופך דודו של טוני ("ג'וניור" סופרנו), להלכה, לבוס החדש. חרף מינויו, חש ג'וניור מרמור בשל תחושותיו (המוצדקות בעיקרן) כי טוני מנהל בפועל את פעילות המשפחה, בעוד שהוא אינו מודע כלל לכל מעשיו. טוני עשה זאת בעצת המטפלת שלו, ד"ר ג'ניפר מלפי, שיעצה לו לשים את האגו שלו בצד ולא להיות הבוס הרשמי. עקב כך נוצרת מתיחות רבה בין טוני לבין דודו, שבשיאה נעשה ניסיון התנקשות בטוני, לפי הוראתו של ג'וניור ובהסכמה שבשתיקה של ליביה אימו, שסלידתה מטוני גוברת בשל רצונו להעבירה לבית אבות. בסוף העונה נעצר ג'וניור, כאשר עצתה של ד"ר מלפי בעצם הצילה את טוני מלהיעצר במקום הדוד.

עונה שנייה

בתחילת העונה, משתחרר מהכלא ריצ'י, אחיו של ג'קי אפריל, ראש הארגון שמת מסרטן. ריצ'י מנסה לחזור לעמדת השפעה בארגון, למורת רוחו של טוני שסולד מאופיו ומהתנהגותו הבלתי נשלטת. במקביל מתחיל ריצ'י לנהל מערכת יחסים רומנטית עם אחותו של טוני (ג'ניס) שחזרה לניו ג'רזי אחרי שהות ארוכה בסיאטל. חברו הקרוב של טוני ואיש הארגון, "ביג פוסי" בונפנסיירו, חוזר גם הוא לניו ג'רזי, לאחר היעדרות מסתורית ובלתי מוסברת. במהלך העונה, מתארס כריסטופר עם חברתו אדריאנה, אחרי שניצל מניסיון חיסול על ידי שון ג'יסמונטה ומתיו בבלנקה (חיילים זוטרים ומתוסכלים במשפחת הפשע) שמנסים בדרך זו להתבלט ולעשות שם לעצמם. במהלך הניסיון הכושל הורג כריסטופר את שון אך מתיו מצליח להימלט. טוני ו"ביג פוסי" מאתרים את מתיו ומחסלים אותו, ואולם עד לאירוע מזהה את טוני ומדווח על כך ל-FBI.

לאחר שנעצר בסוף העונה הקודמת, ומעמדו נחלש משמעותית עקב ניסיון החיסול של טוני, שוהה ג'וניור במעצר בית, כשהוא ממתין לתחילת משפטו. ריצ'י אפריל, שמאוכזב מיחסו המתנשא של טוני כלפיו, מנסה לשכנע את ג'וניור לחסל את טוני, שמעמיד פנים תחילה כי הוא מתעניין ברעיון אך בהמשך מודיע על כך לטוני. טוני שוקל את צעדיו באשר לדרך התגובה המתאימה. האיום מצד ריצ'י נעלם עם רציחתו על ידי ג'ניס, אחרי שזה סטר לה. ג'ניס חוזרת בעקבות האירוע לסיאטל. בסוף העונה, טוני מבין כי "ביג פוסי" חצה את הקווים והפך למודיע של ה-FBI, לאחר שנתפס על סחר בהרואין. ביחד עם סילביו ופולי, הם מעלים אותו על סירה, הורגים אותו ביריות אקדח ומשליכים אותו למים.

עונה שלישית

ברקע "היעלמותו" של ריצ'י אפריל, חוזר לעיר ראלף סיפורטו, לאחר שהות ממושכת במיאמי. סיפורטו מתחיל לנהל מערכת יחסים עם אלמנתו של ג'קי אפריל רוזלי. לאור השמועה (השקרית) לפיה ריצ'י בגד במשפחה והצטרף לתוכנית להגנת עדים, לוקח סיפורטו פיקוד על צוותו של ריצ'י והופך לאחד מאנשי הארגון המרווחים והמצליחים ביותר. עם זאת, בשל מערכת יחסים עכורה עם טוני לאור אופיו המרדני של סיפורטו, ממנה טוני את ג'יג'י ססטונה (ג'ון פיורה) לתפקיד מחליפו של ריצ'י, למורת רוחו של סיפורטו. בהמשך, מתה אמו של טוני ליביה משבץ.

בין בנו של ג'קי אפריל, ג'קי ג'וניור (ג'ייסון קרבונה) ומדו, בתו של טוני, מתפתחת מערכת יחסים רומנטית אשר נהפכת עם הזמן לזוגיות בעייתית, המערבת סמים, אלכוהול ובגידות חוזרות ונשנות מצד ג'קי ג'וניור. בתחילת הקשר, טוני פורס את חסותו על ג'קי הצעיר, אך בהמשך העונה, סבלנותו של טוני פוקעת לאור התנהלותו הבעייתית. בהשראת סיפור שמספר סיפורטו לג'קי ג'וניור אודות הדרך שבה נהפכו טוני, סילביו דנטה וג'קי אפריל לחברים רשמיים בארגון, מחליט ג'קי ג'וניור יחד עם שניים מחבריו לחקות את המעשה, על ידי ביצוע מעשה שוד בזמן משחק קלפים אותו מנהל חבר הארגון יוג'ין פונטקורבו וזאת על מנת לזכות בכבוד מטעם אנשי הארגון ובכך להפוך לחברים רשמיים בו. ניסיון השוד נכשל, וג'קי ג'וניור מצליח להימלט מהמקום (לאחר ששני חבריו מתו במהלך השוד). טוני מאפשר לסיפורטו להחליט בנוגע לעונשו של ג'קי ג'וניור. על אף העובדה כי סיפורטו משמש בפועל כאביו החורג, הוא מחליט כי יש להרוג את ג'קי ג'וניור.

בעקבות התקף זעם, הורג סיפורטו במכות אגרוף את חברתו ההרה טרייסי (אריאל קיילי) מחוץ למועדון ה"באדה בינג". בתגובה, מכה טוני נמרצות את סיפורטו, על אף העובדה כי הדבר מנוגד לחוקי המאפיה, לפיהם אין להכות חבר ארגון בנוכחות שאר החברים. היחסים בין השניים מתדרדרים, אך לאחר מותו הפתאומי של מפקד צוותו של סיפורטו ג'יג'י כתוצאה ממפרצת, נאלץ טוני למנות את סיפורטו לקאפו החדש.

במהלך המתנה לפגישתו עם דוקטור מלפי, פוגש טוני את גלוריה טרילו (אנאבלה סקיורה) , אשת מכירות של מרצדס ומתחיל לנהל עימה רומן סוער. דוקטור מלפי, נאנסת באכזריות במהלך העונה בחדר המדרגות בבנין בו היא עובדת, ג'וניור מאובחן בסרטן, אך מצבו משתפר לאחר טיפולי כימותרפיה. כמו כן, בנו של טוני איי.ג'י, ממשיך להסתבך בבית הספר, הן בשל ציוניו הנמוכים והן בשל מעשי קונדס וונדליזם בהם הוא מעורב. מנגד, פעילותו במסגרת נבחרת הפוטבול מגינה עליו מפני סילוק מבית הספר.

עונה רביעית

כריסטופר הורג את הבלש שהרג את אביו, לאחר שטוני מאתר את כתובת מגוריו. המתיחות בין המשפחות גוברת, לאחר שג'וני סאק מגלה כי ראלף סיפורטו צחק על משקלה העודף של אשתו ג'יני (דניס בורינו-קווין) . ג'וני מבקש רשות מראש המשפחה קרמיין לחסל את סיפורטו, אך זה מסרב. על אף זאת, מורה ג'וני להוציא את החיסול לדרך. לאחר שקרמיין מגלה זאת, הוא מורה לטוני לתכנן את חיסולו של ג'וני כעונש על סירוב הפקודה. לבסוף, מבטל ג'וני את תוכניתו והעניינים חוזרים לשגרה.

טוני וסיפורטו משקיעים יחדיו בסוס מרוץ בשם "Pie-O-My", אשר זוכה במרוצים רבים ומכניס לכיסם כסף רב מהימורים. עם זאת, לאחר שבנו של סיפורטו ג'סטין (דיין קרלי) נפצע קשה במהלך משחק עם אחיו בחצר ביתם, מתחיל טוני לחשוד כי סיפורטו יזם שרפה באורווה שהרגה את סוס המירוץ שלהם על מנת שיוכל להשתמש בכספי הביטוח לכיסוי הטיפול הרפואי בבנו. טוני מתעמת עם סיפורטו בנוגע לכך, אך הוא מכחיש כל מעורבות בשרפה. בין השניים מתפתח עימות אלים שבסופו חונק טוני את סיפורטו למוות.

לאחר דיון בבית המשפט בעניינו, מועד ג'וניור במדרגות ונחבל בראשו. בעצתו של טוני, מנצל ג'וניור את המצב ומעמיד פנים כי נגרם לו נזק מוחי בעקבות הנפילה ולכן אינו יכול להמשיך במשפט. בהמשך, יוג'ין פונטקורבו מאתר את אחד מהעדים במשפט ומאיים עליו כי לא יצביע להרשעתו של ג'וניור. העד המאוים פועל בדרך זאת ומביא לזיכויו של ג'וניור.

לאחר מות אשתו של בובי באקיליירי קארן בתאונת דרכים (כריסטין פדי), מתפתחת מערכת יחסים רומנטית בינו לבין ג'ניס. לאור התמכרותו של כריסטופר להרואין וחוסר תפקודו, מארגנת משפחתו וחבריו התערבות, שלאחריה נכנס כריסטופר למוסד גמילה. אשתו של כריסטופר אדריאנה מתחברת עם סוכנת FBI סמויה (לולה גלאודיני) אשר גויסה על מנת לדלות מידע על טוני וחברי הארגון דרכה. לאחר זמן מה, חושפת הסוכנת את זהותה ומכריחה את אדריאנה לשתף פעולה, שכן אם לא תואשם במספר עבירות פליליות ותרצה זמן ממושך בכלא.

יחסיהם של טוני וכרמלה עולים על שרטון, הן בשל חששותיה לגבי עתידה הכלכלי והן בשל בגידותיו החוזרות ונשנות של טוני. בעקבות כך, מתפתחת מערכת יחסים חמה (אך אפלטונית) בינה לבין שומר ראשו של טוני פיוריו. על אף משיכתו לכרמלה, פיוריו אינו מסוגל לבגוד באמונו של טוני ומחליט לחזור לאיטליה. בהמשך, טוני מסולק מהבית על ידי כרמלה, לאחר שפילגשו של טוני מתקשרת לביתו ומשוחחת עם כרמלה. בסוף העונה, מציע ג'וני סאק לטוני לפעול לחיסולו של קרמיין, אך טוני מסרב לכך.

עונה חמישית

עם תחילת העונה, מצטרפות מספר דמויות חדשות לעלילת הסדרה, עם שחרורן מהכלא וביניהם טוני בלנדטו (סטיב בושמי), בן דודו האהוב של טוני, וכן מישל "פיץ" למאנה (רוברט לוג'יה), עבריין מזדקן וחמום מוח ממשפחת הפשע של טוני וכן אנג'לו גראפה (ג'ו סנטוס) ופיל ליאוטרדו (פרנק וינסנט) ממשפחת הפשע הניו יורקית. טוני מציע לבלנדטו עבודה בארגון, אך הוא מסרב בשל רצונו לחזור למוטב לאחר שחרורו מהכלא. הוא מתחיל בלימודי עיסוי תוך כוונה לפתוח מכון משלו. בשל אופיו המרדני של "פיץ" למאנה מחליט טוני לפעול להוצאתו מהתמונה על ידי הטמנת סחורה גנובה בביתו כדי לגרום להפרת תנאי שחרורו ולהחזרתו לכלא.

לאחר מותו של קרמיין לופרטצי כתוצאה משבץ, מתחיל מאבק על ירושת התפקיד בין ג'וני סאק לבנו של קרמיין. כחלק ממאבק זה, מורה ג'וני על רציחתה של לוריין קלוזו (פטי דארבנוויל), המאהבת של קרמיין הבן וחברה במשפחת הפשע הניו יורקית.

על אף שנראה כי בלנדטו מצליח להשתקם, מוצא עבודה ואף מקבל מהבוס שלו סנגיון קים הצעה לסיוע בפתיחת מכון עיסוי משלו, הוא טורף את הקלפים לאחר שהוא מכה את קים נמרצות לאחר ויכוח קודם שהיה לו עם חברתו גוון. בהמשך, מציעים לו אנג'לו גראפה, אותו הכיר במהלך השהות בכלא וחבר נוסף במשפחה הניו יורקית לנקום את מותה של לוריין על ידי חיסול חבר אחר בארגון המקורב לג'וני סאק. טוני מסרב בהתחלה אך בהמשך מוציא את החיסול לפועל. בתגובה, מורה ג'וני סאק על חיסולו של אנג'לו. מעגל הדמים ממשיך לאחר שבלנדטו מגלה אודות חיסולו של אנג'לו חברו והורג ביריות אקדח את בילי (כריס קלדובינו) - אחיו של פיל ליאוטרדו, שנפצע אף הוא באירוע.

טוני, שנפרד מאשתו כרמלה בעונה הקודמת, מתגורר בבית אימו. כרמלה, שמתגוררת עם שני ילדיהם בבית המשפחה, מתוסכלת מהתנהגותו המרדנית והחצופה של איי.ג'י ובהמשך אף מאפשרת לו לעבור להתגורר עם טוני. במהלך העונה, היא מנהלת רומן קצר עם רוברט ווגלר (דייוויד סטראתיירן), יועץ בית הספר של איי.ג'יי, אך הוא מסתיים לאחר שווגלר חושד כי כרמלה מנהלת איתו מערכת יחסים רומנטית רק כדי שיפעל להעלאת ציוניו הבינוניים של איי.ג'יי. טוני חוזר לבית המשפחה לאחר שיחסיו עם כרמלה משתפרים ולאחר שהוא מבטיח כי יהיה נאמן לה ומסכים לממן את בנייתו של בית אותו רוצה כרמלה לשפץ.

טוני משיג לפין דטרוליו (וויל ג'נוויטץ'), החבר של מדו, עבודה באתר בנייה המנוהל על ידי חבר הארגון ויטו ספטפורה. פין, שמקדים להגיע לאתר באחד מהבקרים, רואה את ויטו מבצע בגבר מין אוראלי. ויטו, שהבחין בכך מנסה בהמשך להתיידד עם פין על מנת שלא יגלה את סודו ובכך יעמיד אותו בסכנת חיים. פין מחליט לבסוף לעזוב את מקום העבודה בשל חששו מויטו.

לאחר ש-FBI מגלה כי אדריאנה כיסתה על מקרה רצח שהתבצע במועדון ה"קרייזי הורס" שבבעלותה, היא נעצרת ונדרשת להתחיל לאסוף מידע על פעילות משפחת הפשע. אדריאנה, מסרבת להצטייד במכשיר האזנה וכמוצא אחרון מציעה כי תנסה לגרום לכריסטופר להפוך למודיע של ה-FBI גם כן. היא מתוודה בפניו כי הפכה בעל כורחה למודיעה וכי ה-FBI יספק לו ולה זהות חדשה אם יסכימו להעיד. כריסטופר בתגובה מכה את אדריאנה נמרצות ועוזב את הדירה בטענה כי עליו לחשוב. טוני מורה לסילביו לאסוף את אדריאנה, בטענה שקרית כי הם הולכים לבקר את כריסטופר, שניסה להתאבד ונמצא בבית החולים. סילביו, לוקח את אדריאנה ליער בפרברי העיר, מוציא אותה מהאוטו ונראה כיורה בה.

פיל ליאוטרדו ואדם נוסף מכים את בני פאזיו (מקס קאסלה) מארגונו של טוני כדי לחלץ ממנו את מיקומו של טוני בלנדטו. ליאוטרדו אף מאיים בחיסולו של כריסטופר אם לא יסופק לו מקום הימצאו של טוני. כדי לעצור את מעגל הדמים, מחליט טוני לעקוב בעצמו אחרי בלנדטו למקום המסתור שלו בביתו של דודם פט והורג אותו. על אף זאת, ליאוטרדו זועם על כך שלא ניתנה לו ההזדמנות לעשות זאת בעצמו. טוני הולך לבקר את ג'וני סאק בביתו שבניו יורק כאקט של פיוס. בזמן שיחתם, מגיעים סוכני FBI לביתו ועוצרים אותו, בעוד טוני מצליח להימלט.

עונה שישית

בתחילת העונה, ולאחר שמצבו הבריאותי והנפשי מתדרדר, יורה ג'וניור המבולבל בטוני, אשר מובהל לבית החולים ונכנס לתרדמת. לאחר צאתו מבית החולים, משפחת סופרנו משתתפת בחתונתה של בתו של ג'וני סאק, במהלכה מתמוטט טוני. ג'וני מקבל אישור מה-FBI לשהות בחתונת ביתו למשך שש שעות בלבד. בטרם בתו עוזבת את האולם בשלהי החתונה, תם זמן שהייתו של ג'וני באירוע והוא מובל באזיקים מהמקום על ידי סוכני ה-FBI, כשהוא ממרר בבכי מול כל האורחים ובכך מאבד מהכבוד שרכשו לו טוני וחברי הארגון שלו.

נטייתו המינית של ויטו מתגלה לאחר שנצפה במועדון גייז בניו יורק. לאחר שהשמועות מתפשטות ומגיעות לאוזניה של מדו, היא מחליטה לספר לטוני וכרמלה על האקט המיני של ויטו באתר הבנייה בהתאם לעדותו של פין, אשר נדרש לאמת את הסיפור מול טוני וצוותו. ויטו בורח לעיירה בניו המפשיר, שם הוא חי תחת זהות בדויה כסופר. במהלך שהותו, מתפתח רומן בינו לבין טבח בדיינר המקומי. בהמשך, חוזר ויטו לניו ג'רזי ויוצר קשר עם טוני, תוך שהוא מכחיש את נטייתו המינית ומעוניין לחזור ולהשתלב בעסקי הארגון באטלניק סיטי. טוני מסכים לכך אך ויטו מחוסל בסופו של דבר על ידי פיל ליאוטרדו, אשר הפך לראש המשפחה הניו יורקית לאחר מעצרו של ג'וני סאק. כתגובה, ולאחר שאחד מחברי הארגון הניו יורקי נפגש עם חברי צוותו של טוני בניו ג'רזי ומלגלג על ויטו ועל נטייתו המיני הוא מחוסל, ובכך נפתח מעגל דמים חדש בין המשפחות.

בעלילה משנית, כריסטופר וכרמיין הבן טסים ללוס אנג'לס בניסיון להחתים את השחקן בן קינגסלי (בדמות עצמו) לסרט בהפקתם בשם "Cleaver", אך הוא מסרב. בזמן שהייתו בעיר חוזר כריסטופר לצרוך סמים. במהלך נסיעתם המשותפת, מעורבים כריסטופר וטוני בתאונת דרכים קשה. טוני, שמגלה כי כריסטופר, שנפצע קשה, נהג תחת השפעת סמים ולאור ההידרדרות בהתנהגותו לאורך העונה, חונק אותו למוות. גם מצבו הנפשי של איי.ג'י מתדרדר במהלך העונה, לאחר שארוסתו עוזבת אותו והוא שוקע בדיכאון שבשיאו ניסיון התאבדות בטביעה בבריכה שבביתם. ד"ר מלפי משתכנעת כי על אף הטיפול הממושך בו, טוני לא הראה כל התקדמות ואף חוששת כי הוא נמצא בטיפול ממניעים פסיכופתים ולכן מחליטה להפסיק את הטיפול בו.

לאחר מותו של ג'וני סאק מסרטן, משתלט פיל לאוטרדו על תפקיד ראש המשפחה באופן רשמי, תוך שהוא מחסל מתנגדים פוטנציאלים לתפקיד. לאחר שטוני תוקף חבר מארגונו של פיל לאחר שזה הטריד את בתו מדו במהלך דייט ובעקבות סכסוך עסקי בין המשפחות, מחליט פיל לצאת למסע נקם כנגד בכירים בארגונו של טוני. הוא מורה על חיסולו של בובי באקיליירי שנורה למוות, סילביו נורה ונכנס לתרדמת. טוני, שבורח מהעיר לזמן מה מגלה בהמשך כי צווי מעצר הוצאו כנגד רבים בארגונו ובארגון הניו יורקי. טוני מצליח לאתר את מיקומו של פיל ומורה על התנקשותו.

סצנת הסיום של הסדרה

טוני, כרמלה ואיי.ג'י נפגשים בדיינר מקומי, כשברקע מתנגן השיר "Don't Stop Believin" של להקת "Journey" והמצלמה נעה ברחבי המסעדה. במקביל, מדו, שהתקשתה בהתחלה במציאת מקום חנייה, נראית מתקרבת לפתח המסעדה. המצלמה מתמקדת באדם שנראה קודם יושב בבר המסעדה, לבוש בג'קט עם הכיתוב: Members Only (שמו של הפרק הראשון של העונה השישית), מביט בטוני, ונכנס לחדר השירותים. מדו מתקרבת לדלת הכניסה וטוני מביט לעבר הדלת לאחר שרעש פעמון הכניסה נשמע. מייד לאחר מכן, מוחשך המסך וכעבור מספר שניות עולות כתוביות הסיום.

החלטתו של יוצר התוכנית צ'ייס לסיים את הפרק והסדרה בהחשכת המסך וביצירת חוסר ודאות לגבי גורלו של טוני עוררה הדים והעלתה ספקולציות וסימני שאלה רבים כמו גם גילויי אכזבה מצד מעריצי הסדרה, אשר שאלת גורלו של טוני המשיכה להעסיק רבים מהם זמן רב לאחר ירידתה מהמסך. כשנשאל לגבי סצנת הסיום, סיפר צ'ייס כי:

השאלה אם טוני סופרנו חי או מת אינה חשובה. אין טעם להמשיך ולחפש אחר תשובה לשאלה הזו. סצינת הסיום של 'הסופרנוס' מעלה שאלה רוחנית וככזו אין לה תשובה נכונה או לא נכונה.

— חן חדד, חי או מת: יוצר "הסופרנוס" חושף לראשונה את גורלו של טוני סופרנו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2014

בראיונות מאוחרים יותר ציין דייוויד צ'ייס כי תכנן להרוג את טוני והתחרט, לכן הסוף נשאר פתוח.

שחקנים ודמויות

  שחקן/ית ראשי/ת

  שחקן/ית משנה/אורח/ת

שחקן / שחקנית	שם הדמות	אודות הדמות	עונות						פרקים
			1	2	3	4	5	6
ג'יימס גנדולפיני	אנתוני "טוני" סופרנו	הדמות הראשית, קפטן במאפיה ולאחר מכן הבוס	‏13‏	‏13‏	‏13‏	‏13‏	‏13‏	‏21‏	86
לוריין בראקו	ד"ר ג'ניפר מלפי	רופאה פסיכיאטרית, הפסיכו-תרפיסטית של טוני	‏13‏	‏11‏	‏12‏	‏10‏	‏8‏	‏15‏	69
אידי פאלקו	כרמלה סופרנו	אשתו של טוני, עקרת בית	‏13‏	‏13‏	‏13‏	‏13‏	‏12‏	‏21‏	85
מייקל אימפריולי	כריסטופר מולטיסנטי	חייל ולאחר מכן חבר רשמי במאפיה, קרוב משפחה של טוני	‏13‏	‏12‏	‏13‏	‏11‏	‏13‏	‏18‏	80
דומיניק קיינסה	קוראדו ג'ון סופרנו ג'וניור	דודו של טוני, קפטן במאפיה ובוס אשר הכתר נלקח ממנו על ידי טוני	‏11‏	‏11‏	‏8‏	‏9‏	‏7‏	‏7‏	53
וינסנט פסטורה	סאלבטורה "ביג פוסי" בונפנסיארו	חבר רשמי במאפיה וחבר טוב של טוני	‏8‏	‏11‏	‏2‏	-	-	‏1‏	22
סטיבן ואן זאנדט	סילביו מנפורד "סיל" דנטה	חבר רשמי במאפיה, חברו ויועצו הקרוב של טוני	‏11‏	‏10‏	‏12‏	‏12‏	‏11‏	‏21‏	77
טוני סיריקו	פיטר פול "פולי וולנאטס" גלטיאירי	קפטן במאפיה, חבר של טוני מהדור של אביו	‏10‏	‏10‏	‏12‏	‏10‏	‏11‏	‏21‏	73
רוברט אילר	אנתוני ג'ון "איי.ג'יי" סופרנו ג'וניור	בנם של טוני וכרמלה	‏10‏	‏10‏	‏11‏	‏12‏	‏12‏	‏18‏	73
ג'יימי-לין סיגלר	מדו מרי-אנג'לה סופרנו	בתם של טוני וכרמלה	‏12‏	‏12‏	‏13‏	‏7‏	‏10‏	‏17‏	71
ננסי מרצ'נד	ליביה סופרנו	אמם של טוני ואחיותיו, ג'ניס וברברה	‏11‏	‏10‏	‏1‏	‏1‏	‏1‏	‏1‏	25
דראה דה-מתאו	אדריאנה לה סרבה	בת זוגו של מולטיסנטי, מארחת במסעדה ולאחר מכן מנהלת מועדון לילה	‏7‏	‏9‏	‏9‏	‏9‏	‏10‏	‏2‏	46
איידה טורטורו	ג'ניס סופרנו	אחותו הגדולה של טוני	‏1‏	‏12‏	‏8‏	‏10‏	‏6‏	‏13‏	50
דייוויד פרובל	ריצ'רד "ריצ'י" אפריל	חבר רשמי במאפיה, אסיר משוחרר, אחיו של ג'קי אפריל האב	-	‏9‏	-	-	‏1‏	-	10
פדריקו קסטלוצ'יו	פוריו ג'ונטה	חבר רשמי במאפיה, "שחקן רכש" שהביא טוני מאיטליה; בניגוד לאמריקנים, הוא מחזיק בערכי המאפיה הישנים	-	‏8‏	‏8‏	‏10‏	-	-	26
ג'ון ונטימיליה	ארתור "ארטי" בוקו ג'וניור	חבר ילדות של טוני, שף ומסעדן	‏4‏	‏4‏	‏7‏	‏6‏	‏8‏	‏7‏	36
סטיב שיריפה	רוברט "בובי בקלה" בקליארי ג'וניור	עוזרו האישי של ג'וניור וחבר רשמי במאפיה, מאוחר יותר בעלה של ג'ניס	-	‏6‏	‏8‏	‏10‏	‏10‏	‏19‏	53
רוברט פונארו	יוג'ין פונטקורבו	חבר רשמי במאפיה	-	-	‏7‏	‏8‏	‏7‏	‏2‏	24
קתרין נרדוצ'י	שרמיין בוקו	אשתו של בוקו, שותפה-מנהלת בעסקי ההסעדה	‏4‏	‏1‏	‏4‏	‏2‏	‏3‏	‏3‏	17
ג'ו פנטוליאנו	ראלף "ראלפי" ציפארטו	חבר רשמי במאפיה ולאחר מכן קפטן	-	-	‏9‏	‏11‏	‏1‏	-	21
וינס קורטולה	ג'ון "ג'וני סאק" סקרימוני	סגן בוס ואז בוס של משפחת לופרטאצ'י מניו יורק	‏1‏	‏3‏	‏6‏	‏8‏	‏9‏	‏6‏	33
סטיב בושמי	טוני בלנדטו	בן-דודו של טוני, אסיר משוחרר	-	-	-	-	‏12‏	‏1‏	13
ג'וזף ר. גנסקולי	ויטו ספטפורה	חבר רשמי במאפיה ואז קפטן	-	‏2‏	‏5‏	‏11‏	‏11‏	‏9‏	38
דן גרימלדי	פיליפ "פילי ספונס" פריסי / פסקל "פאטסי" פריסי	חבר רשמי במאפיה	-	‏2‏	‏9‏	‏9‏	‏9‏	‏18‏	47
פרנק וינסנט	פיליפ "פיל" ליאוטרדו	חבר רשמי, סגן בוס ובוס של משפחת לופרטאצ'י	-	-	-	-	‏12‏	‏19‏	31
ריי אברוזו	קרמיין "קרמיין הקטן" לופרטאזי ג'וניור	בנו של קרמיין לופרטאצ'י, הבוס של משפחת לופרטאצ'י	-	-	‏1‏	‏6‏	‏6‏	‏8‏	21
טוני קאלם	אנג'י בונפנסיארו	אשתו של בונפנסיארו, בעלת מוסך לאחר היעלמות בעלה	-	‏4‏	‏2‏	‏1‏	‏1‏	‏3‏	11
ארתור ג'יי. נסקארלה	קרלו ג'רבסי	חבר רשמי במאפיה ואז קפטן	-	-	-	‏4‏	‏7‏	‏17‏	28
שרון אנג'לה	רוזלי אפריל	אשתו של ג'קי אפריל האב, חברתה של כרמלה	‏3‏	‏3‏	‏8‏	‏8‏	‏4‏	‏11‏	37
גרג אנטונאצ'י	בוטץ' דה-קונסיני	חבר רשמי במאפיה של משפחת לופרטאצ'י ויועצו של פיל ליאוטרדו	-	-	-	-	-	‏9‏	9
מאט סרויטו	דווייט האריס	סוכן FBI	‏3‏	‏3‏	‏3‏	‏5‏	‏2‏	‏8‏	24

צוות השחקנים של "הסופרנוס"

"הסופרנוס" כוללת מספר רב של דמויות, אשר חלק נכבד מהן זוכה לפיתוח, ללא קשר ישיר בהכרח למידת חשיבותן לעלילת הסדרה. חלק מהדמויות מופיעות בעונות מסוימות בלבד, ואחרות מופיעות באופן סדיר לאורך הסדרה כולה. מרבית הדמויות נוצרו על ידי יוצר הסדרה דייוויד צ'ייס.

הדמות הראשית של הסדרה היא טוני סופרנו (ג'יימס גנדולפיני), דור שני למאפיה בניו ג'רזי, על אף שהוא מסתיר את מהות עבודתו האמיתית, ומספר כי הוא עובד בחברה לפינוי אשפה. טוני מנסה להסביר את כניסתו לחיי הפשע המאורגן תוך התייחסות לאירים המושחתים והרצחניים, לטענתו, ששלטו בניו ג'רזי, ולניסיונות של המהגרים האיטלקיים להרוויח גם הם מכל ההתרחשויות.

בתחילת הסדרה ממלא טוני הוא אחד מהקפטנים (Caporegime) במשפחת הפשע דימאו (DiMeo) מניו ג'רזי, אך בהמשך הופך לבוס המשפחה. לאורך הסדרה מתקשה טוני ליצור איזון בין חובותיו למשפחתו הקרובה - אשתו כרמלה, בתו מדו, בנו הצעיר אי.ג'יי ואמו ליביה - לבין תפקידו במשפחת הפשע. בשל דיכאון קליני ממנו סובל (בדומה לאביו ולבנו), ולאחר התעלפות שנגרמת מהתקף חרדה שעובר טוני בפרק הפיילוט של הסדרה, רופאו האישי מפנה אותו לטיפול פסיכיאטרי אצל דוקטור ג'ניפר מלפי (לוריין בראקו). על אף יחסים מתוחים בין השניים, שמובילים לעיתים לוויכוחים ולהתפרצויות זעם מצידו של טוני, מנסה מלפי להפגין רציונליות, אכפתיות ואנושיות כלפיו. לאורך הסדרה, נחשפת משיכתו המינית של טוני, חובב הנשים, למלפי, שמצידה שומרת על מקצועיות, על אף העובדה שנראה כי היא נמשכת לדומיננטיות ולכוחניות שבדמותו. על אף הפצרות מצד קרוביה, ואף על פי שיש לכך השפעה שלילית על חייה האישיים ועל מצב רוחה, ממשיכה מלפי לטפל בטוני לאורך עונות הסדרה. עלילת המשנה העוסקת בטיפול הפסיכיאטרי, שהיא מרכזית בתחילת הסדרה, הולכת ונדחקת מעט לשוליים בהמשך, אולם שומרת על כוחה בהענקת מבט צד וזווית נוספת למניעיו של טוני ולאישיותו המורכבת כאיש מאפיה קשוח מחד וכאדם רגיש ופגיע מאידך.

יחסים מורכבים מתגלים גם ביחסיו של טוני עם אשתו כרמלה (אידי פאלקו), שלכודה בין הצורך להשלים עם בגידותיו הרבות של טוני לצד עבודתו בארגון הפשע, לבין אורח החיים הראוותני והמעמד החברתי והסוציו-אקונומי הגבוה, הנגזרים מאותה עבודה בדיוק. בני הזוג חווים עליות ומורדות ביחסיהם עם ילדיהם - מדו (ג'יימי-לין סיגלר), בחורה מוצלחת ואינטליגנטית אך מרדנית, ואיי. ג'יי (רוברט אילר) - אשר סובל מחוסר מוטיבציה ומעצלות. ההתמודדות של טוני וכרמלה עם בעיות גיל ההתבגרות של ילדיהם נעשית מורכבת יותר ככל שהידע שלהם לגבי אופי עבודתו של טוני מתבררת ומתבהרת.

צוות השחקנים של הסדרה כולל דמויות נוספות ממשפחתו של טוני - אמו המינפולטיבית והדיכאונית אוליביה "ליביה" סופרנו (ננסי מרצ'נד), אחותו המוחצנת והמלודרמטית ג'ניס (איידה טורטורו), דודו קוראדו "ג'וניור" סופרנו (דומיניק קיינסה), אשר מתמנה לבוס המשפחה לאחר מותו מסרטן ריאות של הבוס הקודם ג'קי אפריל האב (מייקל ריספולי) , במהלך העונה הראשונה. על אף מינויו לבוס בפועל, יחסיו של ג'וניור עם טוני מתדרדרים, בין היתר בשל השפעתו הרבה של טוני בארגון הפשע והסכמתו לאפשר את קידומו של ג'וניור לבוס רק על מנת להרחיק עצמו מעיני רשויות החוק. ההסלמה ביחסיהם מובילה לניסיון חיסול של טוני, לפי הוראתו של ג'וניור ובהסכמה שבשתיקה מצד ליביה סופרנו, אשר יחסיה עם טוני מעורערים לאורכה של הסדרה. דמות חשובה נוספת בחייו של טוני הוא בן דודו טוני בלנדטו, אותו מגלם סטיב בושמי, אשר חוזר לחיק המשפחה לאחר מאסר ממושך בכלא. במהלך העונות, נקרע טוני בין רצונו לחזור למוטב ולעבוד בעבודה "חוקית", לבין נטייתו להסתבך בשל בעיות אלימות וכן בשל רצונו של טוני סופרנו וגורמים אחרים במשפחת הפשע כי יחזור לעסוק "בענייני המשפחה".

דמות חשובה נוספת במשפחה היא כריסטופר מולטסנטי (מייקל אימפריולי), אשר מוצג בסדרה כאחיינו של טוני, על אף העובדה שהוא בן דודה של כרמלה. בסדרה מוצגת מערכת היחסים בין טוני לכריסטופר כיחסי אב ובן. מחד, טוני לוקח את כריסטופר תחת חסותו תוך קידומו במעלה סולם הדרגות בארגון הפשע, אך מנגד, נאלץ להתמודד עם אופיו המרדני של כריסטופר ועם התמכרותו לסמים (בעיקר הרואין) ממנה הוא סובל במהלך הסדרה ואשר משפיעה על תפקודו.

מלבד העיסוק במשפחתו הגרעינית, חלק נכבד מהסדרה סובב סביב המעגל הקרוב לטוני בארגון הפשע דימאו: סילביו דנטה (סטיבן ואן זאנדט), הבעלים ומנהלה של מועדון החשפנות "בדה בינג", אשר משמש גם מקום מפגש לבכירי הארגון. דנטה משמש גם כיועצו האישי של טוני ואחד מאנשי סודו הקרובים ביותר, פולי "וולנטס" גולטיירי (טוני סירקו), קפטן מזדקן בארגון, הנוטה להתפרצויות זעם ולהתנהגות ילדותית, וסלבטור (סאל) "ביג פוסי" בונפנסרו (וינסנט פסטורה), בכיר בארגון, אשר משמש במקביל כבעליו של מוסך מכוניות. לבונפנסרו ופולי חברות רבת שנים עם משפחת סופרנו, עוד מהתקופה בה עבדו עם אביו של טוני, שכיהן גם הוא כראש משפחת הפשע.

דמויות נוספות ובולטות בארגון הן פטסי פריזי (דן גרימלדי) , פיוריו גונטה (פדריקו קסטלוצ'יו), אותו הביא טוני מאיטליה על מנת שישמש כנהגו וכשומר ראשו, ראלף סיפורטו (ג'ו פנטוליאנו), ריצ'י אפריל (דייוויד פרובל), ויטו ספטפורה (ג'וזף ר. גנסקולי), יוג'ין פונטקורבו (רוברט פונארו) , בובי "בקלה" באקליירי (סטיב שיריפה) ועוד. באקליירי משמש כעוזרו של ג'וניור בתחילת הסדרה אך בהמשך נכנס למעגל הקרוב לטוני, במיוחד לאחר נישואיו לאחותו של טוני ג'ניס. סיפורטו הוא אחד מחברי הארגון המרוויחים ביותר, אך אופיו השחצני והתנהגותו החצופה והוולגרית מובילה ליחסים עכורים בינו לבין טוני. אפריל משתחרר מהכלא במהלך העונה השנייה של הסדרה ובמהרה מתחיל להוות איום על מנהיגותו של טוני. ספאטאפורה מתקדם במהרה ונהיה אחד מחברי הארגון המוצלחים ביותר, תוך שהוא מנסה להסתיר את היותו הומוסקסואל משאר חברי הארגון.

מלבד חברי הארגון, ישנן מספר דמויות משנה המקורבות לטוני ולמשפחתו ובהן הרמן "האש" רבקין (ג'רי אדלר) , אדריאנה לה סרווה (דראה דה-מתאו), רוזלי אפריל (שרון אנג'לה) , אנג'י בונפנסיירו (טוני קאלם) וארטי (ג'ון ונטימיליה) ושרמיין בוקו (קתרין נרדוצ'י). הרמן הוא יועץ וחבר ותיק קרוב של טוני. אדריאנה היא חברתו של כריסטופר, איתו היא מנהלת מערכת יחסים מורכבת ואלימה לעיתים; רוזלי היא אלמנתו של ראש המשפחה הקודם ג'קי אפריל האב וחברה קרובה של אשתו של טוני כרמלה; אנג'י היא אשתו של חבר הארגון "ביג פוסי"; ארטי ושרמיין הם חברי ילדות של טוני ומנהלים ביחד מסעדה איטלקית מצליחה בשם "וסוביו". יחסיהם של בני הזוג מתערערים בשל המתח שבין סלידתה של שרמיין מטוני ומאורח חייו אשר משפיע על התנהלותו של ארטי, אשר מצידו שומר חסד נעורים על יחסים לטוני, בהתחשב בהיכרותם ארוכת השנים.

לאורך הסדרה, מתוארת מערכת הקשרים הסבוכה שבין משפחת הפשע של טוני שמקום מושבה בניו ג'רזי לבין משפחת הפשע מניו יורק, בהנהגתו של קרמיין לופרטאצי (טוני ליפ) . אחת מדמויות המפתח במשפחה היא ג'ון "ג'וני סאק" סקראמוני (וינס קורטולה), אשר לו מערכת יחסים עסקית ואישית מורכבת עם טוני. דמויות נוספות במשפחה הן בנו של קרמיין - קרמיין ג'וניור (ריי אברוזו) ופיל לאוטרדו (פרנק וינסנט), אשר לוקח פיקוד על המשפחה לאחר מותו של קרמיין האב וכניסתו לכלא של ג'וני סאק. לאורך הסדרה מנסה טוני לגשר על הצורך בשמירה על יחסים טובים בין המשפחות וההימנעות מגלישה לאלימות, לבין חובתו כלפי משפחתו שלו ושמירה על האינטרסים שלה שלעיתים מתנגשים עם אלה של המשפחה מניו יורק.

הפקה

הרעיון ליצירת הסדרה

יוצר הסדרה דייוויד צ'ייס בתמונה משנת 2015

במקור תוכנן כי סיפור העלילה של הסופרנוס יוצג במסגרת סרט קולנוע, אשר יעסוק "באיש מאפיה והטיפול הפסיכולוגי אותו הוא עובר בשל בעיות עם אמו". לאחר התייעצות עם מנהלו לויד בראון, החליט יוצר הסדרה, דייוויד צ'ייס, להתאים את סיפור המסגרת לסדרת טלוויזיה. בשנת 1995, חתם צ'ייס על חוזה לפיתוח הסדרה עם חברת ההפקות "Brillstein-Grey" והחל בכתיבת פרק פיילוט לסדרה. צ'ייס אמר מאוחר ביותר, בראיון לפיטר בוגדנוביץ', שהאבסורד עליו נשענת עלילת הסדרה הוא שהחברה האמריקנית נעשתה כה אנוכית ומושחתת, עד שפושע אלים זקוק לטיפול נפשי כדי להתגבר על חווית החיים בה.

בתסריט הסדרה, שילב צ'ייס פרטים מחייו האישיים ושאב השראה מחוויות הילדות שלו בניו ג'רזי. צ'ייס ציין כי ניסה "להתייחס לדינמיקה של משפחתו ולהתאימה למאפיינים של משפחה מאפיונרית". לפי צ'ייס, מערכת היחסים המורכבת והבעייתית בין גיבור הסדרה, טוני סופרנו לאמו, ליוויה, מבוססת, באופן חלקי, על הקשר שלו עם אמו נורמה, אשר אותה תיאר צ'ייס כאישה לחוצה, שהשתלטה על כל סיטואציה בה הייתה מעורבת, בה הדגישה את המסכנות שלה ונטייתה לפרצי היסטריה. עוד ציין, כי טיפול פסיכיאטרי שעבר במהלך הכתיבה, סייע לו בעיצוב דמותה של ד"ר ג'ניפר מלפי והדינמיקה הטיפולית שבינה לבין טוני לאורך הסדרה.

בהקשר לטיפול הפסיכיאטרי בו נוטל חלק טוני, הסדרה עוסקת רבות בסוגיות בריאותיות שונות, החל מדיכאון ומחלות שונות, בהן סרטן, התלות בתרופות והעיסוק האינטנסיבי במוות. כבר בפרק הפתיחה של הסדרה ניתן לראות את ביקורו של טוני אצל דוקטור מלפי לאחר שחווה התמוטטות עצבים. צייס ציין כי אמו הייתה היפוכונדרית במידת מה והתעסקה רבות במחלת הסרטן ובחשש ממנה.

צ'ייס ציין פעמים רבות כי כבר מגיל צעיר היה מוקסם מסיפורים אודות המאפיה, לאחר שגדל על סרטי פשע קלאסיים כמו "אויב העם" (1931) וסדרת הפשע "הבלתי משוחדים" (1959-1963). סיפור המסגרת של הסדרה מושפע בצורה מסוימת מקורות משפחות הפשע בויארדו (Boiardo) ודה-קבלקנטה (DeCavalcante), אשר היו ממשפחות הפשע החזקות בניו ג'רזי, בתקופת ילדותו של צ'ייס.

פיילוט לסדרה

בבואו לכתוב את הפיילוט לסדרה, צ'ייס היה מעוניין להתרחק מהכשל שהיה טמון לטענתו בתעשיית הטלוויזיה עד לאותו זמן, לפיו "דמויות בטלוויזיה אומרות בדיוק את מה שהן חושבות כל הזמן". בראיון שנערך עמו אמר כי הדמויות בסופרנוס "יספרו שקרים ויסלפו את העובדות". כן אמר צייס כי כתב את פרק הפיילוט בראייה קולנועית. דוגמה לכך ניתן לראות בסצנה בה טוני מביט מחלון ביתו על משפחת הברווזים שנוחתת בבריכה בחצר ביתו, סצנה אשר אינה מקדמת את עלילת הסדרה, אך מרמזת על השינוי שצפויה הסדרה להוביל בדרך בה מצולמות ומוצגות סדרות דרמה בטלוויזיה.

צ'ייס והמפיק בראד גריי, הציגו את הרעיון לסדרה למספר רשתות טלוויזיה: חברת פוקס גילתה עניין ראשוני, אך לבסוף ויתרה לאחר שנציגי החברה עיינו בתסריט הפרק הראשון וציינו כי "הסדרה אינה אלימה מספיק". רשתות אחרות נמנעו מהפקת הסדרה, בשל טענתם כי הסדרה "אפלה מדי". צ'ייס וגריי הציגו את הרעיון גם לנשיא HBO, כריס אלברכט, אשר זיהה את המקוריות ואת הפוטנציאל הסדרה והחליט לממן את פרק הפיילוט. אלברכט צוטט שאמר:

אמרתי לעצמי, זו סדרה על גבר שמגיע לגיל 40. הוא יורש את העסק מאביו. הוא מנסה להביא אותה לזמנים מודרניים. יש לו את כל האחריות עליה. יש לו אמא שתלטנית שהוא עדיין מנסה להיחלץ ממנה. אף על פי שהוא אוהב את אשתו, הוא מנהל רומן. יש לו שני ילדים בגיל ההתבגרות, והוא מתמודד עם המציאות שלו. יש לו חרדות, הוא מדוכא, הוא מתחיל לראות פסיכיאטרית מפני שהוא מחפש משמעות בחיים שלו. חשבתי: ההבדל היחידי בינו לבין כל בנאדם אחר שאני מכיר זה שהוא בוס מאפיה בניו ג'רזי.

— Peter Biskind , "An American Family". Vanity Fair. April 2007

בשל העובדה כי באותה תקופה מעמדה של רשת HBO היה נמוך יחסית וכי סדרות הדגל של הרשת, דוגמת "המופע של לארי סנדרס", לא הצליחו מבחינה מסחרית, גריי לא היה נלהב מהרעיון להפיק את הסדרה ברשת, שכן רצה "לעשות המון כסף", בדומה לסדרות כמו "ER", שזכתה להצלחה מסחרית רבה, בין היתר בשל שידורה ברשתות שידור רבות. עם זאת, נאלצו גריי וצ'ייס לחתום על חוזה הפקה על HBO כמוצא אחרון. בהתאם לחוזה, קיבלו השניים 100,000 דולר לפרק הפיילוט בנוסף לסכום של 50–60 אלף דולר לפרק, אם הסדרה תעלה לאוויר.

פרק הפיילוט של הסדרה צולם בשנת 1997 ובוים על ידי צ'ייס בעצמו. לאחר סיום הצילומים, הוקרן הפרק למנהלי חברת HBO. המשך ההפקה הוקפאה למשך שנה, במהלכה שקל צ'ייס לבקש מ-HBO לממן את הארכת הפיילוט ב-45 דקות נוספות, על מנת שיוכל להסב את הפרק לסרט באורך מלא, אך צעד זה לא יצא אל הפועל בסופו של דבר. לאחר צילום פרק הפיילוט, היה ספק רב בקרב צוות ההפקה, ובעיקר בקרב הנהלת HBO כי הסדרה תעלה בסופו של דבר לאוויר וזאת בשל העלויות הרבות הכרוכות בכך. בהקשר זה אמר מנכ"ל HBO ג'ף ביווקס כי:

"הפקת הסדרה עתידה הייתה להוות עול כספי משמעותי לרשת, שכן עלות הפקת העונה הראשונה של הסדרה היא 30 מיליון דולר (2.5-2.7 מיליון דולר לכל פרק). באותו זמן הרהרנו רבות, האם אנחנו מוכנים להוציא סכום שכזה על סדרת מאפיה במסגרתה הבוס הולך לפסיכיאטרית ואשר אותו מגלם שחקן יחסית אלמוני שמעולם לא שיחק בתפקיד ראשי. אמרנו לעצמנו, אם הסדרה לא תזכה להצלחה גדולה, לא ברור כיצד הרשת תתאושש"

— Peter Biskind , "An American Family". Vanity Fair. April 2007

בזמן ההמתנה להחלטת הרשת בנוגע לגורל הפיילוט ועתיד הסדרה, החל צ'ייס משא ומתן עם מפיקי הסדרה "תיקים באפילה", לשם חזרתו לסדרה כתסריטאי ומפיק. בדצמבר 1997, כמעט בתום הזמן שבו פקע החוזה של שחקני הפיילוט, אשר מאפשר להם להצטרף לפרויקטים חדשים, החליטה HBO להפיק את הסדרה והזמינה עונה מלאה (12 פרקים נוספים).

בטרם עליית הסדרה לאוויר, הייתה מחלוקת בין צ'ייס לבין מנהלי HBO בנוגע לשמה של הסדרה. בעוד צ'ייס רצה לקרוא לסדרה "הסופרנוס", על שם המשפחה אותה הכיר בתקופת ילדותו בניו ג'רזי, מנהלי הרשת סירבו בשל חששם כי הצופים יחשבו כי מדובר בסדרה העוסקת באופרה. לאחר דחיית מספר שמות חלופיים בהם "איש משפחה" ("Family Man") ו"דם ניו ג'רזי" ("New Jersey Blood"), הוחלט להישאר עם הצעתו של צ'ייס.

פרק הבכורה של הסדרה שודר ב-10 בינואר 1999 ב-HBO וזכה לרייטינג גבוה של 3.5 מיליון צופים. הסופרנוס הייתה לסדרת הדרמה השנייה בהיסטוריה של הרשת (אחרי "אוז"), שאורך כל פרק בה נמשך כשעה.

במהלך העונה הראשונה של הסדרה נתגלעה מחלוקת בין צ'ייס לנשיא HBO אלברכט בנוגע לעלילת הפרק החמישי של העונה "College", במסגרתו מתלווה טוני אל בתו מדו בנסיעה בת מספר ימים לשם ביקורים באוניברסיטאות אליהן שוקלת מדו להצטרף. במהלך הפרק, מזהה טוני אדם בתחנת דלק שהצטרף לתוכנית להגנת עדים לאחר שהלשין על חברי ארגונו של טוני. צ'ייס צילם סצנה, במסגרתה הגיע טוני לביתו של אותו אדם ורוצח אותו. מנגד, אלברכט סירב לשידור הסצנה שכן חשש כי אהדת הצופים לטוני תיפגע אם יגלו כי הוא מעורב ברציחות. צ'ייס, שדרש כי הסצנה תשודר כרגיל, ציין כי דווקא המקרה ההפוך הוא נכון - אמינותו של טוני כבוס במשפחת פשע בעיני הצופים תיפגע אם הוא לא יהרוג את המלשין. בסופו של דבר הושגה פשרה בין השניים, כאשר הוכנסו לעלילה מספר פרטים נוספים - בהם העובדה כי המלשין סחר בסמים וכי שילם לרוצח שכיר שיהרוג את טוני. החלטתו של צ'ייס התבררה כנכונה, לאחר שזכה (במשותף עם תסריטאי נוסף) בפרס אמי על התסריט הטוב ביותר לסדרת דרמה בזכות העבודה על הפרק. לפי דירוגים רבים, נחשב הפרק לאחד מהטובים והאהובים ביותר של הסדרה.

ליהוק

בדומה לדמויות אותן הם מגלמים, שחקנים רבים בסדרה הם ממוצא איטלקי-אמריקאי. בנוסף, רבים מהם שיתפו פעולה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, בטרם הצטרפו לצוות השחקנים של הסדרה. לדוגמה, 27 משחקני הסדרה, כמו לוריין בראקו, טוני סיריקו, מייקל אימפריולי ואחרים, הופיעו בסרטו של מרטין סקורסזה משנת 1990 "החברה הטובים". עם זאת, דרש צ'ייס ללהק שחקנים אלמוניים יחסית מאזור העיר ניו יורק וזאת בהשראתו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה שליהק לסרטו "הסנדק", שחקנים רבים שהיו לא מוכרים לפני עליית הסרט (והטרילוגיה בכלל) לאקרנים.

כחלק מתהליך הליהוק עברו השחקנים תהליך ממושך של אודישנים והקראות של חלקים מהתסריט. מייקל אימפריולי, אשר מגלם בסדרה את אחיינו של טוני, כריסטופר מולטסנטי, ציין שבמהלך האודישנים היה לו קשה להבין מצ'ייס, בעל פני הפוקר, האם מבחן הבמה שלו היה מוצלח או לא, שכן צ'ייס נתן לו הערות רבות ודרש ממנו לחזור על קטע הקריאה שוב ושוב. בשל כך הוא לא האמין כי קיים סיכוי שיזכה בתפקיד, עד לשיחת טלפון מצ'ייס, בה התבשר כי זכה בתפקיד. בעניין זה ציין צ'ייס, כי אחת מהסיבות לבחירה של אימפריולי לתפקיד הייתה הופעתו ב"החברה הטובים".

ג'יימס גנדולפיני, שגילם את דמותו של טוני סופרנו בתמונה משנת 2011

ג'יימס גנדולפיני הוזמן לאודישנים, לאחר שאחראית הליהוק של התוכנית סוזן פיצ'ג'רלד, צפתה בסצנה מסרטו של הבמאי טוני סקוט "רומן על אמת", בו שיחק. גנדולפיני אהב את התסריט, שלטענתו היה מצחיק ושונה מאוד מהתסריטים שקיבל עד לאותו המועד. הוא לא האמין כי יזכה בפועל בתפקיד, בשל העובדה כי מעולם לא שיחק בתפקיד ראשי עד לאותו זמן, אך מנגד חשב כי יוכל לעשות את התפקיד בצורה טובה, שכן היה "בחור בן 35, עצבני ומשוגע", כך לטענתו. בראיון עמו ציין ציי'ס כי הליך האודישנים לא עבר חלק: "את האודישן הראשון, ג'יימס הפסיק באמצע כי חש שאינו טוב מספיק וכי אינו מרוכז. לאודישין השני הוא כלל לא הגיע. באודישן השלישי, אשר התקיים בביתי, ג'יימס הגיע ואחריו היה לי ברור כי הוא האדם המתאים לתפקיד".

צייס הודה במספר מקרים כי אינו יודע מה היה קורה לולא הצטלבה דרכו עם גנדולפיני. בהקשר זה אמר: "ג'ים פשוט יודע מה הוא עושה. זו לא הגזמה להגיד שאם ג'יימס גנדולפיני לא היה מלוהק לתפקיד של טוני, הטלוויזיה שלנו פשוט לא הייתה מה שהיא היום. ללא שחקן שמסוגל להוציא את המלנכוליה של טוני, את הנשמה הגדולה, האבסורד והזעם שבו, אולי תור הזהב הטלוויזיוני של אנטי-גיבורים מעולם לא היה מתרחש".

לוריין בראקו, אשר שיחקה את דמותה של אשת מאפיונר ב"חברה הטובים", לוהקה במקור לשחק את דמותה של כרמלה סופרנו. בסופו של דבר בחרה בראקו לגלם את התפקיד של ג'ניפר מלפי, הפסיכיאטרית של טוני. בראקו ציינה כי לאחר השתתפותה ב"החברה הטובים", מרבית התפקידים שהוצעו לה היו של נשות או פילגשות של מאפיונרים, והיא רצתה תפקיד שונה ומאתגר יותר.

טוני סיריקו, בעל עבר בעולם הפשע, נבחר לשחק את התפקיד של פולי גוטיירי. סירקיו התנה את השתתפותו בסדרה בכך שדמותו לא תהפוך בשום שלב למודיע משטרתי.

צ'ייס הזמין לאודישנים את סטיבן ואן זאנדט, הגיטריסט של להקת "אי סטריט בנד", לאחר שצפה בטלוויזיה בהופעה חיה של הלהקה בטקס היכל התהילה של הרוקנרול בשנת 1997, והתרשם מהנוכחות הבימתית שלו. ואן זאנדט, אשר היה חסר כל ניסיון במשחק, לוהק במקור לתפקיד הראשי של טוני סופרנו, אך חש כי את תפקיד זה צריך לגלם שחקן בעל ניסיון רב יותר. לבסוף, לוהק ואן זנדט לתפקיד של סילביו דנטה, יועצו של טוני, כאשר אשתו בחיים האמיתיים מורין, לוהקה לתפקיד אשתו בסדרה.

חוץ ממספר שחקנים, דוגמת לוריין בראקו אשר הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב"החברה הטובים", זוכת האמי ננסי מרצ'נד, ודומיניק קיינסה, אשר שיחק, בין היתר, בסנדק 2, הורכב צוות השחקנים המקורי של הסדרה ברובו משחקנים אלמוניים. בהמשך הסדרה, הופיעו שחקנים מוכרים רבים, הן בתפקידים מתמשכים דוגמת סטיב בושמי, והן בתפקידים חד פעמיים כמו לורן באקול, בן קינגסלי ואחרים.

צוות הסדרה

יוצר ומפיק הסופרנוס דייוויד צ'ייס, שימש גם כתסריטאי הראשי לאורך כל שש עונות הסדרה. מעורבותו בהליך ההפקה הכולל הייתה רבה. צ'ייס היה ידוע בדרישותיו המחמירות ובירידה הדקדקנית לפרטים הקטנים. בנוסף לכתיבת 2–7 פרקים בעונה, צ'ייס פיקח על הליך עריכת הפרקים כולו וייעץ לבמאי הסדרה באופן שוטף. בראד גריי שימש כמפיק האחראי של הסדרה, אך בניגוד לצ'ייס, אשר חלק עמו את התפקיד, לא הייתה לו כל מעורבות באספקטים היצירתיים של הסדרה. רבים בצוות ההפקה של הסדרה נבחרו לתפקיד באופן אישי על ידי צ'ייס בעצמו, רבים הם קולגות למקצוע של צייס. אחרים נבחרו לאחר הליך ראיונות עם מפיקי הסדרה.

רבים מתסריטאי הסופרנוס, היו בעלי ניסיון קודם בכתיבה לסדרות טלוויזיה בטרם הצטרפו לצוות הסדרה. לדוגמה רובין גרין ובעלה מיטשל בורגס, אשר עבדו בצוות ככותבים ומפיקים החל מהעונה הראשונה ועד החמישית, שיתפו פעולה עם צייס קודם לכן בסדרה "חשיפה לצפון". טרנס וינטר, אשר הצטרף לצוות הכותבים החל מהעונה השנייה ושימש כמפיק בפועל של הסדרה החל מהעונה החמישית, עסק במשך כשנתיים כעורך דין, בטרם החליט לשנות מקצוע ולהשתלב כתסריטאי בתעשיית הטלוויזיה. לאחר סיום הסדרה, יצר וינטר את סדרת הפשע "אימפריית הפשע", אשר שודרה בין השנים 2010–2014 והיה מעורב בפרויקטים שונים בטלוויזיה ובקולנוע, דוגמת "הזאב מוול סטריט".

תסריטאי נוסף של הסדרה, מתיו ויינר, אשר שימש כאחד ממפיקי הסדרה בעונה הרביעית והחמישית, כתב בשנת 2000 טיוטת תסריט לפרק הפיילוט של הסדרה מד מן. התסריט הועבר לצ'ייס שהתרשם מאוד מיכולות הכתיבה של ויינר והציע לו להצטרף לצוות התוכנית. על עבודתו בתוכנית זכה ויינר לשני פרסי אמי (בשנים 2004 ו-2007). חוץ מתסריטאי הסדרה, חלק מצוות השחקנים היה מעורב בהליך הכתיבה. מייקל אימפריולי, אשר גילם את דמותו של כריסטופר מולטיסנטי, היה מעורב בכתיבת חמישה פרקים בין העונה השנייה לחמישית, בעוד טוני קלם, אשר גילמה את דמותה של אנג'י בונפנסיירו כתבה את אחד מן הפרקים בעונה החמישית.

ככלל, 22 תסריטאים שונים לקחו חלק בתהליך הכתיבה של הסדרה, כאשר מתוכם שמונה קיבלו קרדיט על כתיבת פרק שלם בעצמם. מספר הרב ביותר של הפרקים נכתב על ידי צייס בעצמו (30 פרקים), כשאחריו נמצאים טרנס וינטר (25 פרקים), רובין גרין ומיטשל בורגס (22 פרקים), מתיו ויינר (12 פרקים) ופרנק רנזולי (9 פרקים).

בדומה לתסריטאי הסדרה, אף הבמאים השונים שנבחרו לצוות הסופרנוס, דוגמת טים ואן פאטן (20 פרקים), ג'ון פטרסון (13 פרקים), הגיעו לאחר ניסיון קודם בתחום. בנוסף, נטלו חלק בבימוי הפרקים מספר משחקני הסדרה, דוגמת סטיב בושמי (שהופיע במספר פרקים) ופיטר בוגדנוביץ', אשר גילם את דמותו של אליוט קופפרברג, הפסיכיאטר של ג'ניפר מלפי. צ'ייס ביים בעצמו שני פרקים - את פרק הפיילוט ואת פרק סיום הסדרה.

את מלאכת הצילום של הסדרה חלקו בעיקר שניים - הבמאי והצלם הרוסי אליק סחרוב (אשר צילם 38 מפרקי הסדרה), וצלם הקולנוע והבמאי פיל אברהם. הסדרה זכתה לתשבחות, בין היתר בזכות סגנון הצילום, אשר מאפיין בדרך כלל סרטי קולנוע. השימוש בסגנון זה התאפשר בזכות שיתוף הפעולה של צ'ייס עם הצלמים, אשר לשניהם (בעיקר לאברהם) ניסיון רב בצילום סרטים.

מוזיקה

הסדרה זכתה לביקורות משבחות על שימוש אפקטיבי במגוון מוזיקלי רחב, ועל כך שהפכה שירים נידחים ומוכרים פחות ללהיטים. צ'ייס, בשילוב עם המפיק מרטין ברוסטל והעורכת המוזיקלית קתרין דאייק, היה מעורב בבחירת כל אחד מן השירים בסדרה. לפני עליית הסדרה לאוויר, רצה צ'ייס שכל פרק יתחיל עם שיר אחר. בקשה זו נדחתה על ידי HBO, שכתגובה אמרה שזה יכול לבלבל את הצופים, אך אישרה לו לסיים כל תוכנית עם שיר שונה. בחלק מבחירת השירים היה מעורב גם סטיבן ואן זנדט. לרוב, בחירת השירים לתוכנית נעשה רק לאחר סיום ההפקה והעריכה, אך היו מקרים בהם סצינות שונות בוימו על מנת שיתאימו לסגנון המוזיקלי ולשיר שנבחר מבעוד מועד.

שיר הפתיחה של הסדרה, "Woke Up This Morning" , נכתב ובוצע על ידי להקת הרוק הבריטית "Alabama 3". השיר נכתב בהשראת מקרה רצח אמיתי שהתרחש בארצות הברית בשנת 1996, בו אישה דקרה למוות את בעלה שהתעלל בה לאורך 20 שנה. בניגוד לשיר הפתיחה, שהיה קבוע לאורך כל עונות הסדרה, שיר הסיום של הפרקים היה מגוון, והשתנה בכל פרק. שירים רבים חזרו מספר פעמים לאורך פרק מסוים, דוגמת השיר "Living on a Thin Line" של להקת הקינקס, בפרק "אוניברסיטה" (University) בעונה השלישית והשיר "Glad Tidings" של ואן מוריסון, שחזר מספר פעמים בפרק הסיום של העונה החמישית "All Due Respect". חלק מן השירים, חזרו מספר פעמים לאורך העונות, דוגמת שירו של אנדראה בוצ'לי "Con te partirò". על אף העובדה, כי במהלך הסדרה נעשה שימוש מגוון בשירים קיימים, כמעט ולא נעשה כל שימוש במוזיקת ליווי מקורית, בהשוואה לנעשה בסדרות טלוויזיה אחרות.

בסך הכל הופקו 2 אלבומי פסקול, אשר כללו שירים שהופיעו במהלך הסדרה. הראשון, "The Sopranos: Music from the HBO Original Series", יצא בשנת 1999, אשר כלל שירים מ-2 העונות הראשונות, בעוד השני, "The Sopranos - Peppers and Eggs: Music From The HBO Series", אשר יצא בשנת 2001 כלל שירים משלוש העונות הראשונות (אלבום כפול).

סט הצילומים

חזית איטליז הבשר "Satriale's", שהיווה מקום מפגש לדמויות התוכנית

מרבית סצינות החוץ בסדרה צולמו בתחומי ניו ג'רזי, כשחלק גדול מסצינות הפנים, לרבות בבית משפחת סופרנו, המשרד במועדון החשפנות "בדה בינג" וחדר הפסכיאטרית של ג'ניפר מלפי, צולמו באולפני "Silvercup" בניו יורק. איטליז הבשר, מקום המפגש הקבוע של טוני וחברי ארגונו, צולם בתחילה באיטליז אמיתי בעיר אליזבת שבניו ג'רזי (שמו בפרק הפיילוט היה "Centanni's Meat Market". לאחר שהסדרה נקנתה על ידי HBO, שכרו מפיקי הסדרה בניין בעיר קרני שבניו ג'רזי, על מנת שישמש כאתר צילומים לסצינות בתוך ומחוץ לאיטליז הבשר, אשר שמו שונה לאחר פרק הפיילוט ל-"Satriale's Pork Store". לאחר סיום הסדרה, נהרס הבניין.

מועדון החשפנות "בדה בינג" (Bada bing), אשר מנוהל ובבעלות דמותו של סילביו דנטה, יועצו של טוני, הוא למעשה מועדון אמיתי הממוקם בקרבת העיר לודי שבניו ג'רזי בשם "Satin Dolls". כל הסצינות ב"בדה בינג", למעט אלו שנערכו במשרד, צולמו כולם בתחומי המועדון האמיתי. המועדון, פעל באופן שוטף לאורך כל עונות הסדרה, ולשם כך נדרש תיאום עם בעל המועדון, אשר שמח על ההזדמנות שצוות ההפקה יעשה שימוש במועדון במסגרת הסדרה, אך דרש שהצילומים לא יתנגשו עם שעות הפעילות שלו.

סצינות רבות בסדרה צולמו במסעדת "וזוביו" (Vesuvio), אשר מנוהלת ושייכת לדמותו של ארטי בוקו. בפרק הפיילוט צולמו הסצינות במסעדת "Manolo's" אשר באליזבת ניו ג'רזי. לאחר הריסתה של מסעדת "וזוביו" כחלק מעלילת הסדרה, פתח בוקו מסעדה חדשה בשם "Nuovo Vesuvio". החל משלב זה, סצינות החוץ באזור המסעדה צולמו ממסעדה איטלקית בשם "Punta Dura", אשר ממוקמת בלונג איילנד בעיר ניו יורק.

מרבית הצילומים מחוץ לבית משפחת סופרנו צולמו בשטח מגורים פרטי בנורת קולדוול שבניו ג'רזי, בעוד הסצינות בתוך הבית צולמו ברובם באולפן ברובע קווינס שבניו יורק. בית המגורים של הסופרנוס, המשתרע על שטח של יותר משני דונם, נבחר על ידי צ'ייס, לאחר שזה בחן 150 בתים אחרים.

פתיח

פרקי הסדרה נפתחים כולם בפתיח קבוע, המציג את רשימת השחקנים המופיעים בה, וכן בעלי תפקידים בכירים מאחורי הקלעים, על רקע צילום נסיעתו של גיבור הסדרה, טוני, מניו יורק, דרך מנהרת לינקולן, כביש האגרה המהיר ("The Turnpike"), ועד לביתו בניו ג'רזי, תוך כדי מעבר על פני מספר אתרים מוכרים יותר או פחות באזור ניו ג'רזי. לפי צ'ייס, מטרת הפתיח הייתה להראות כי הסופרנוס היא סדרת מאפיה המזוהה עם ניו ג'רזי, בניגוד לסדרות דומות אחרות אשר עלילתן מתרחשת בניו יורק. הפתיח המקורי לסדרה, שהופיע בעונות 1–3, בשנים 1999–2001, כלל צילום של מגדלי התאומים. לאחר פיגועי 11 בספטמבר הפתיח שונה, וצילום מגדלי התאומים הוסר.

בשנת 2010, נבחר פתיח הסדרה לאחד מעשרת קטעי הפתיחה הטובים בכל הזמנים על ידי קוראי מגזין "TV Guide".

השפעה ומורשת הסדרה

ביקורת

מבקרים רבים רואים ב"סופרנוס" כסדרה הטובה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, והיא זכתה לשבחים רבים בשל יכולת המשחק, הכתיבה והבימוי. מבקר הטלוויזיה פיטר בסקינד הגדיר את הסופרנוס כ"יצירת המופת הגדולה ביותר בתרבות הפופולרית", בעוד עורך העיתון "ניו יורקר" דייוויד רמניק רואה בה את "ההישג הגדול ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה". בנוסף, בלטה הסדרה במאפיינים האומנותיים שלה, בפסקול הסדרה המגוון ובסגנון הצילום "הקולנועי". החירות היצירתית של "הסופרנוס" בשילוב עם חוסר הצנזורה שאפיינה את רשת הכבלים HBO, איפשרו לה להציג אלימות בוטה וקיצונית, לצד עיסוק מדוקדק בנושאים רבים ומגוונים כגון דת, מיניות, בעיות משפחתיות, מגדר, התמכרויות, סטריאוטיפים אתניים (בעיקר של אמריקנים ממוצא איטלקי), גזענות ומאבק בין-דורי.

קתרין סטלן, מחברת הספר "אינטליגנציית נעורים", העוסק באיתור ומעקב אחר טרנדים, ציינה כי בהתחלה, הייתה הפתעה מסוימת בהצלחתה הרבה של הסדרה בקרב אוכלוסיות שונות ומגוונות וזאת בשל היותה רוויה אלימות וקשה לעיכול. עם זאת, לטענתה "הסופרנוס" הייתה סדרה שונה מכל דרמה אחרת בטלוויזיה ובשל כך היוותה היא אתגר לצופה, אשר נמשך לבוטות ולמקוריות שלה וכן לשילוב המרתק, לטענתה, שבין חיי המשפחה ועולם הפשע המאורגן, אשר התאימה לרוח התקופה של חזרה לחיי המשפחה.

הסדרה זכתה לאין סוף ביקורות, מאמרים וספרים אשר מנסים לנתח את "תופעת הסופרנוס". בהקשר זה ניתן למנות את ספרו של הפסיכיאטר גלן גאבארד על "הפסיכולוגיה של הסופרנוס", קובץ המאמרים שכתבה רגינה בארסה בנושא "התרבות האיטלקית-אמריקאית בתוכנית הטלוויזיה המדוברת ביותר" וכן ספרם של דייוויד סימון ותמר לאב בשם "אמריקה: הצד הפלילי של החלום האמריקאי". בתגובה למבול הספרים שיצא אודות תוכני הסדרה, טען מבקר הספרות של עיתון "הניו יורק טיימס" כנגד הצפת המידע בנושא וטען כי אין צורך שמבקרי ספרות, היסטוריונים, נאו-מרקסיסטים, פמיניסטיות והוגים פוסט-מודרניים יגישו כל אחד את ניתוחיהם המלומדים לסדרה.

סוגיות בהן עוסקת הסדרה

הסופרנוס עיצבה מחדש את ז'אנר המאפיה שהיה מקובל עד אותו זמן ואופיין בהצגה דרמטית ומוגזמת של דמויות המאפיה אל עבר הצגה ריאליסטית ומתונה יותר של קשיי חיי היום יום של חברי ארגון הפשע. הסדרה מפנה זרקור לדינמיקה של משפחה איטלקית בארצות הברית כשאב המשפחה הוא ראש ארגון פשע. במאמרה "Why I Love Carmela Soprano", שיבחה העיתונאית קריסטין גורטון את התפקיד של כרמלה סופרנו אותה מגלמת אידית פלקו, ביכולתה לקרוא תיגר על התפקידים המגדריים המקובלים בחברה האיטלקית-אמריקאית המסורתית.

נושא מרכזי בו עוסקת הסדרה רבות הוא אקזיסטנציאליזם והעיסוק במשמעות החיים. בספר "סופרנוס ופילוסופיה", מתייחס הפסיכיאטר גלן גאבארד לנושא זה, תוך שהוא מאפיין את "הנפש הקולקטיבית של המאפיה של טוני", אשר לפיו חבריה הם "ילדים אבודים הסובלים מתחושת חוסר משמעות אקזיסטנציאליסטית ומפחדים מגורל אכזר של חיים לא מובחנים, גורל של קיום בינוני במעמד הבינוני המחפשים את תחושת העצמי באמצעות פעילות סוערת, שוברת חוקים ואלימה, התנהגות פושעת ורצח".

לפי גאבארד, ה"סופרנוס" הצליחה בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה ליצור דמיון של ממש בין פסיכותרפיה אמיתית לבין הצגתה בטלוויזיה. זה נכון בעיניו הן ביחס לטוני המטופל, שמצוקותיו הנפשיות מתוארות לפרטים, והן ביחס לג'ניפר המטפלת, שבאורח נדיר על מסך אינה חוצה את הקווים ולא מפרה את הקודים של טיפול נאות. לטענתו, לסדרה הייתה השפעה רבה על נכונותם של אנשים ללכת לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי.

הנחלת סטריאוטיפים

הסדרה זכתה לביקורות מצד ארגונים אמריקאים-איטלקיים, מבקרי טלוויזיה וגורמים נוספים על כך שהיא מנציחה סטריאוטיפים ומציגה בצורה שלילית אוכלוסייה זו. בשנת 2000, סירבו גורמים רשמיים במחוז אסקס שבניו ג'רזי לאפשר למפיקי התוכנית לצלם בתחום המחוז, כמחאה על הדרך השלילת בה מצטיירת אוכלוסיית האיטלקים האמריקאים בסדרה. בשנת 2002, פעלו מארגני תהלוכת "יום קולומבוס" בניו יורק להוצאת צו מניעה נגד הזמנת כוכבי הסדרה לוריין בראקו ודומיניק קיינסה להופיע בתהלוכה, בהתאם לבקשתו של ראש העיר מייקל בלומברג וזאת בטענה כי הם מוציאים את דיבתה של הקהילה רעה. העימות התגלגל גם לערכאות ובית המשפט קבע לבסוף שהאגודה המארגנת זכאית לפסול את השניים. בתגובה החליט בלומברג שלא לצעוד במצעד.

רוזאריו לאקוניס, מרצה לכלכלה וראש המכון למורשת איטליה בארצות הברית, יצא גם הוא בביקורת כנגד הסדרה וציין כי "כאשר אנשים מדברים על איטלקים הם רואים מול עיניהם מאפיה. וזה ממש לא נכון. יש לנו זוכים בפרסי נובל, אמנים גדולים, היסטוריה מפוארת - ומה הציבור שומע עלינו באמריקה? גנגסטרים, סרסורים וזונות. כן, וגם פסטה. וכל זה קורה במדינה שבה יש רגישות רבה לגילויי גזענות כלפי שחורים, יהודים, היספנים. משום מה במקרה שלנו זה הפך ללגיטימי להדביק לאיטלקים סטריאוטיפ של גנגסטרים, בעלי תרבות נחותה ולשון גסה, רמאים. זה לא הוגן". ביקורתו של לאקוניס, שאף דרש להסיר את הסדרה מלוח השידורים, מופנית גם כלפי יוצר הסדרה צ'ייס, אשר מוצאו איטלקי.

צ'ייס ניסה להתמודד עם טענות אלו באחד מפרקי הסדרה, בו כתב מונולוג לג'יימס גנדולפיני, במסגרתו הוא מתלונן על הדימוי המאפיונרי שדבק באיטלקים, תוך שהוא מספר ארוכות למשפחת אודות התרומה הרבה של האיטלקים לעולם התרבותי.

מנגד, קיימת התפיסה לפיה השפעת הסדרה על "הכתמתה" של האוכלוסייה האיטלקית בארצות הברית הייתה שולית בלבד, בשל העובדה כי "הסופרנוס" הציגה פלח קטן ושולי באוכלוסייה האיטלקית ככזאת שמעורבת בחיי הפשע המאורגן, אשר אינו מתיימר לייצג את האוכלוסייה כולה.

פרסים והוקרה

"הסופרנוס" זכתה באינספור פרסים והייתה מועמדת פעמים רבות לזכייה במגוון קטגוריות, לאורך שנות שידורה. הסדרה זכתה ב-21 פרסי אמי, מתוכם פעמיים בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר. כאשר זכייתה הראשונה בפרס בשנת 2004 הייתה הפעם הראשונה בה סדרת כבלים מגיעה למעמד זה וזכייתה השנייה בפרס בשנת 2007 הייתה הפעם הראשונה מאז 1977 שבה סדרת דרמה זוכה בפרס היוקרתי לאחר ירידתה מהמסכים. בנוסף, הייתה מועמדת 21 פעמים לפרס התסריט הטוב ביותר לפרק בסדרת דרמה וזכתה בו שש פעמים, מתוכם זכה צ'ייס בשלושה פרסים.

לאורך שנות שידורה, מלבד בין השנים 2006–2007, זכתה הסדרה בלפחות פרס אמי אחד מדי שנה בקטגוריות השחקנים המצטיינים, כאשר ג'יימס גנדולפיני ואידית פאלקו היו מועמדים 6 פעמים כל אחד, וזכו בו 3 פעמים. ג'ו פנטוליאנו, שגילם את דמותו של ראלף סיפורטו, זכה בפרס שחקן המשנה ב-2003 בעוד מייקל אימפריולי ודריאה דימטאו זכה בפרס על תפקידם ככריסטופר ואדריאנה ב-2004. בנוסף, היו רבים מהשחקנים מועמדים לזכייה בפרסים, ביניהם לוריין בראקו, דומיניק קיינסה ואחרים.

בין השנים 1999–2000, זכתה הסדרה בפרס פיבודי, והפכה לאחת מארבע סדרות בלבד שעשו זאת שנתיים ברציפות, והן: "חשיפה לצפון", "הבית הלבן" ו"שובר שורות". בנוסף, הייתה "הסופרנוס" מועמדת לפרסים בקטגוריות רבות בפרס גלובוס הזהב, ואף זכתה בפרס סדרת הדרמה המצטיינת לשנת 2000.

בשנת 2001, הוקרנו, כמחווה ל"סופרנוס", שתי העונות הראשונות של הסדרה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ביחד עם סרטים שונים אשר השפיעו על הסדרה. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הוקרנה סדרת דרמה אמריקאית במוזיאון.

השפעה על תעשיית הטלוויזיה

ל"סופרנוס" נודעה השפעה רבה על תעשיית הטלוויזיה ועיצובה במהלך שנות ה-2000. מלבד התפקיד המשמעותי שמילאה, ביחד עם הסדרה "סקס והעיר הגדולה", בנסיקתה והצלחתה של רשת הכבלים HBO, הייתה מזוהה "הסופרנוס" עם פיתוח סוגת הדרמה הכוללת פרקים ארוכים של כשעה, סצנות צילום גרפיות המתאימות לעולם הקולנוע ובנייה איטית ומתמשכת של דרמה ללא מוסר השכל מיידי וסוף מפתיע בכל פרק. בהתאם לכך, שינתה הסופרנוס את התפיסה המקובלת עד אותה תקופה כי הקולנוע הוא המדיום היחיד המאפשר לספר סיפור רחב יריעה.

ה"סופרנוס" הייתה הסדרה הראשונה שהביאה את סיפור המאפיה לטלוויזיה, שעד אותו זמן סופר רק בקולנוע, בין היתר בטרילוגיית "הסנדק", "החברה הטובים" ועוד. בהקשר זה, התרחקה "הסופרנוס" מהצגת המאפיונר כדמות הסטראוטיפית כפי שהייתה מקובלת בסרטי הקולנוע בנושא, אלא בחרה להציגו כדמות בשר ודם הנאבק בקשיי השגרה היומיומיים, באיזון בין משפחתו למקום עבודתו ובוידוי שבועי אודות צרותיו על ספת הפסיכיאטרית, וביניהם יחסים מתוחים עם אם ביקורתית, נישואים חסרי תקשורת וילדים מנוכרים.

לקריאה נוספת

• ריצ'רד גרין ופיטר ורנזה, הסופרנוס ופילוסופיה, ידיעות ספרים ו"פן הוצאה לאור" (מאנגלית - מעין זיגדון) 2008.
• דוד גורביץ', ‏הגנגסטר הפוסטמודרני: טראומה, קיטש, חלום, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017, פרק ו': הדילמות של טוני סופרנו - קולנוע, טראומה, פסיכואליזה, משפחה, עמ' 191–272.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הסופרנוס (באנגלית)

• הסופרנוס, ברשת החברתית פייסבוק
• "הסופרנוס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הסופרנוס", באתר AllMovie (באנגלית)
• "הסופרנוס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הסופרנוס", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הסופרנוס", באתר HBO Max (באנגלית)
• "הסופרנוס", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
• "הסופרנוס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• הסופרנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אתר הבית של הסופרנוס(הקישור אינו פעיל, 11 בינואר 2024) (באנגלית)
• ליטל אבזון, ‏חיסול ממוקד, באתר ‏מאקו‏, 9 בינואר 2014
• ג'רמי אגנר, הניו יורק טיימס, אילו מוסכמות ניסית לפרוץ? "את כולן", באתר הארץ, 9 בינואר 2019
• עידו ישעיהו‏, "הסופרנוס" בת 20: הסדרה ששינתה את הטלוויזיה לנצח, באתר וואלה, 10 בינואר 2019
• רון מיברג, ‏עד שהגבר השמן שר, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2019
• מיכאל בוטיר, ‏החספוס של טוני, בעיתון מקור ראשון, 21 בינואר 2019

הערות שוליים

ערך מומלץ

פרסים בהם זכתה הסדרה