אבות דרבי נתן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה |
ספרות חז"ל |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | אבות דרבי נתן |
| הספרייה הלאומית | 990001119350205171 |
  | |
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים[1], וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים. חיבור הספר מיוחס לרבי נתן הבבלי[2].
במסכת 41 פרקים (בנוסחה א' הנפוצה), או 48 פרקים (בנוסחה ב').
מחבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]טעם קריאת שם המסכת אבות דרבי נתן איננה ברורה. רבי שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמיד רש"י, כותב: ”וברייתא זו קורין אבות דרבי נתן ולא ידעתי על מה. ויש לומר שר' נתן סדרהּ, וכך מסורת בידם”.
מהות החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו חיבור מגוון, הכולל עניינים רבים: אמונות ודעות, דרך ארץ, מעשי חכמים ומדרשים. המסכת נחלקת לשניים: מאמרי החכמים עד ראשוני האמוראים (א-כט או לב) ומאמרים מאוחרים יותר.
הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), כתב על אדר"נ פירוש בשם "כיסא רחמים", והרב רחמים נסים יצחק פלאג'י מאיזמיר כתב על אדר"נ פירוש המכיל שלושה חלקים בשם "אבות הראש".
לראשונה נדפסה המסכת יחד עם הדפסת התלמוד בפרנקפורט בשנת ה'ת"ף, יחד עם מסכת עבודה זרה.
במהדורות התלמוד פורסמה המסכת יחד עם המסכתות הקטנות, והיא מודפסת על פי רוב בסוף סדר נזיקין, אחרי מסכת אבות.
שני הנוסחים של אבות דרבי נתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאבות דרבי נתן יש שני נוסחים שונים שמכונים במחקר "נוסח א'"[3] ו"נוסח ב'"[4]. ישנם חילוקי דעות במחקר אם נוסח אחד קדם לאחר, ומה היחס מבחינה כרונולוגית של שני הנוסחים למסכת "פרקי אבות".
אשר למקור לשני הנוסחים, שכטר[5] היה בדעה ששניהם מוצאם מ"אבות דר' נתן" המקורי, גרסה שאבדה. לטענתו, נוסח ב', שאף איננו חף מטעויות והשמטות, מצב ההשתמרות שלו טוב בהרבה בהשוואה לנוסח א', אשר עבר הרבה יותר שינויים של עורכים, ושהכתוב בו ניזוק בגלל פעילותיהם של סופרים ושל מעתיקים. משום כן, הגיוני לשער שהוא התייחס לנוסח ב' כאל הנוסח הקדום יותר וכאל הגרסה העיקרית של היצירה הזאת, דעה שזכתה להתנגדות מצד חוקרים אחרים. פינקלשטין[6] שבמקורו של דבר הגה והכין את המהדורה המעודכנת והמלומדת יותר של היצירה, מחזיק בדעה ששתי הגרסאות מייצגות התפתחות מקבילה של שתי אסכולות שונות. לפי הערכתו החומר הועבר בעל פה, ומוסֶר המשנה (המַשְׁנֶה) הרשה לעצמו חופש במסירת המדרשים.
גולדין[7] הפנה את תשומת הלב להבדל בין הנוסחים א' ו-ב', דהיינו שגרסה א' עוסקת בעיקרה בלימוד התורה, ואילו גרסה ב' ביסודה עומדים מעשי חסד, או "מעשים טובים". על פניו נראה כי נוסח ב' מייצג את הגרסה המקורית של "אבות דר' נתן" ואילו נוסח א' משקף התפתחות מאוחרת יותר. כאשר עוסקים בתאריך של המסכת הזאת, יוצא מכך כי נחוץ להתייחס לכל נוסח כאל יחידה ספרותית נפרדת.
[1] נוסח א' = כלומר כתב יד שחלו בו ידיים
[2] המַשְׁנֶה = במסורת בעל פה יש אנשים מיוחדים שיודעים בעל פה טקסטים שלמים. דבר זה נכון גם באשר למשנה שנקראת "תורה שבעל פה".
מהדורות מדעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסח א' של אבות דרבי נתן נדפס לראשונה כחלק מהתלמוד הבבלי מהדורת יושטיניאן, בשנת ה'ש"י (1550), ומאז נכללת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי.
בשנת ה'תרמ"ז (1887) פרסם שניאור זלמן שכטר מהדורה מדעית של אבות דרבי נתן, בה פרסם את נוסח א' מתוקן על פי כתבי יד, ובמקביל לו פרסם לראשונה את נוסח ב', שלא היה ידוע עד אז.
מנחם קיסטר הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו לבדיקת דרכי העריכה והנוסח של אבות דרבי נתן, והגיע למסקנה כי אמנם אפשר שביסודה המסכת היא תנאית (על כך מרמזת העובדה שלמסכת אין הרחבות לקטעים במסכת אבות שהן תוספות שנוספו בתקופה האמוראית, וכן היעדרם המוחלט של שמות אמוראים), אך נוסחה עבר שינויי נוסח ועריכה מהותיים כה רבים במהלך השנים, עד שקשה ולעיתים בלתי אפשרי לשער מה הייתה צורתו המקורית של החומר. בדיקתו העלתה ששני הנוסחים רחוקים מאוד מן המקור, אם כי יש עדיפות קלה לנוסח ב', באופן כללי.
בעקבות עבודתו הוציא קיסטר מהדורה מחודשת של "אבות דרבי נתן מהדורת ש"ז שכטר" בשנת 1997, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה. מהדורה זו כוללת את צילום עבודתו של שכטר, עם הרחבות וציוני מקורות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם קיסטר, עיונים באבות דר' נתן: נוסח, עריכה ופרשנות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ח.
- אליעזר אריה פינקלשטין, מבוא למסכתות אבות ואבות דרבי נתן, ניו יורק, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשי"א/ 1950.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אבות דרבי נתן בקטלוג הספרייה הלאומית
- ענת רייזל, "אבות דרבי נתן", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 320; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
- "אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 31–34, באתר היברובוקס
- אבות דרבי נתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- משה מילצינר (אנ'), "אבות דרבי נתן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- טקסט המסכת
מדיה וקבצים בנושא אבות דרבי נתן, מהדורת שכטר (וינא, תרמ"ז), כולל שתי הנוסחאות והערות מדעיות בוויקישיתוף- פירושים והגהות
- [יעקב] תם בן גדליהו ן' יחייא, ר' בנימין בן אברהם מוטאל (ע), ד, הגהת אבות דר' נתן, ויניציאה, ב'י'ש'ע', ספר תמת ישרים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- תומת ישרים על אבות דרבי נתן, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אברהם אליעזר סופר, קונטרס לאברהם בן - אבות דרבי נתן, ירושלים תשע"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנחם קיסטר, עיונים באבות דר' נתן: נוסח, עריכה ופרשנות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ח
- ^ ראו באנציקלופדיה אוצר ישראל בקישורים חיצוניים.
- ^ Avot D'Rabbi Natan, www.sefaria.org
- ^ מסכת אבות דרבי נתן, נוסח ב | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
- ^ SCHECHTER,, editio princeps, KAUFMANN, MGWJ [ 36, 1887, עמ' 374–374 doi: 10.1007/bf02211509
- ^ Finkelstein, Mabo, Proceedings of the American Academy for Jewish Research 27, 1958, עמ' 43 doi: 10.2307/3622496
- ^ Judah Goldin, The Two Versions of Abot de Rabbi Nathan, Hebrew Union College Annual, vol. 19, 1945, עמ' 97-120, ISBN 978-90-04-36072-3
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים (בערך 200–400 לספירה) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
מדרשי אגדה קלאסיים: תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה) |
בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד • פרקי רבי יוסי | |
תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים (בערך 600–750 לספירה) |
מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים | |
| המדרש המאוחר: תקופת הגאונים (בערך 750–1050 לספירה) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) | |
| הילקוטים: תקופת הראשונים (בערך 1050–1500 לספירה) |
פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות | |
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |