אדמה ללא לחם
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| בימוי |
לואיס בוניואל  |
|---|---|
| הופק בידי |
לואיס בוניואל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| תסריט |
לואיס בוניואל, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| עריכה |
לואיס בוניואל |
| שחקנים ראשיים |
Abel Jacquin בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוזיקה |
דריוס מיו |
| צילום |
Eli Lotar |
| מדינה |
ספרד, צרפת |
| הקרנת בכורה |
1933 |
| משך הקרנה |
30 דק' |
| סוגה |
פסאודו-דוקומנטרי, סרט קצר, סרט אילם, סרט תיעודי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אדמה ללא לחם (באנגלית: Land Without Bread) הוא סרט פסאודו דוקומנטרי ספרדי בן 27 דקות בשפה הצרפתית משנת 1933, בבימויו של לואיס בוניואל ובהפקה משותפת של בונואל ורמון אסין. הקריינות לסרט נכתבה על ידי בונואל ופייר יוניק, עם צילום של אלי לוטר.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתמקד בתושבי מחוז לאס הורדס בספרד, באזור ההררי סביב העיירה לה אלברקה, ובעוני המחפיר של יושביה, שהיו כה נחשלים ומבודדים עד שאפילו דרך הכנת לחם לא הייתה ידועה להם. מקור הפרנסה העיקרי עבורם היה קליטת ילדים יתומים, עבורם קיבלו קיצבה ממשלתית.
הסרט מתמקד בעוני ועליבות חייהם של תושבי המחוז המבודד, החסרים דרכי קיום מינימליים. חלקם אף לוקים במומים שונים ומחלות קשות, כתוצאה מתזונה לקויה ומחוסר בתרופות ובטיפול רפואי זמין.
המחוז היה מנותק מהציליויזציה עד שנת 1922, שנה שבה נסלל כביש גישה למחוז.
בונואל, שעשה את הסרט לאחר שקרא את המחקר האתנוגרפי Las Jurdes: étude de géographie humaine (1927) מאת Maurice Legendre נקט בגישה סוריאליסטית לרעיון המשלחת האנתרופולוגית.
התוצאה הייתה סרט מסע שבו התיאורים הקיצוניים והמוגזמים לעיתים של הקריינות בסרט, המתארת את העליבות האנושית המחפירה שבמחוז הנשכח מתנגשים בצורה השטוחה, האדישה ואף חסרת העניין של הקריינות בסרט.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבל ז'קין (קול)
- אלכסנדר אוניל (קול, גרסה מדובבת)
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרהם גרין העניק לסרט ביקורת נייטרלית, בכותבו ל"לילה ויום" בשנת 1937, ותיאר אותו כ"תמונה כנה ונוראה, [...] נקייה מתעמולה". גרין טען שיש לסרט השפעה חזקה ביותר על הצופה, "מספיק כדי לזעזע את השאננות או הרחמים העצמיים של כל אחד".[1]
עיקר הביקורת על הסרט הינה שהוא מתיימר להיות סרט תיעודי, אולם הנו פסאודו דקומנטרי, כלומר: הוא מתיימר להיות תיעודי, אולם הוא מומחז ומבוים מן הקצה עד הקצה. בנוסף, הביקורת מתמקדת באכזריות הרבה כלפי בעלי חיים שמיוחסת לבוניואל, שעינה ושחט מספר חיות לצורך צילום הסרט. בשל סיבה זו אף נאסרה הפצת הסרט בספרד על ידי הממשלה הספרדית בשל "השמצת השם הטוב של העם הספרדי".[2]
בתקופה המודרנית, לעומת זאת, קבלת הפנים הביקורתית ל"ארץ ללא לחם " הייתה בעיקר חיובית. בשנת 2002 העניק מגזין Slant לסרט ציון 4 מתוך 4 כוכבים, וכתב: "לאס הורדס הופך לקריאה מפחידה לאחוז בנשק, הוא טקסט פתוח נהדר המתנגד לקריאה פשוטה ומטיל ספק במושג הקידמה של האנושות."[3] ג'פרי רואף כינה אותו "סרט מהפכני".[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אדמה ללא לחם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אדמה ללא לחם", באתר AllMovie (באנגלית)
"אדמה ללא לחם", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אדמה ללא לחם", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Las Hurdes at AllMovie (באנגלית)
- Las Hurdes at the TCM Movie Database (באנגלית)
- הסרט לצפייה ישירה באתר יוטיוב https://youtu.be/qO86FO1bs6g?si=qKeg6xSqF-BoTkIj
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Greene, Graham (18 November 1937). "Land Without Bread/Personality Parade". Night and Day. (reprinted in: Taylor, John Russell, ed. (1980). The Pleasure Dome. Oxford University Press. p. 179. ISBN 0192812866.)
- ^ Disturbance in Luis Buñuel’s “Land Without Bread”, The Cinephile Fix, 2019-12-11 (באנגלית)
- ^ Gonzalez, Ed. "Land Without Bread". Slant Magazine
- ^ Ruoff, Jeffrey. An Ethnographic Surrealist Film: Luis Buñuel's Land Without Bread. Visual Anthropology Review 14, no. 1 (Spring/Summer 1998), pp. 45-57.