אדמאר פאברי

אדמאר פאברי
Adhémar Fabri
	הפרוטומה של אדמאר פאברי על קיר ארמון האתנה בז'נבה
	הפרוטומה של אדמאר פאברי על קיר ארמון האתנה בז'נבה
לידה	המאה ה-14; לה רוש-סור-פורון, רוזנות ז'נבה, כיום בצרפת
פטירה	8 באוקטובר 1388; אביניון, מדינת האפיפיור, כיום בצרפת
תפקיד	בישוף רומי-קתולי של סן-פול-טרואה-שאטו (10 בנובמבר 1378); בישוף קתולי של ז'נבה (12 ביולי 1385–אוקטובר 1388); בישוף טיטולרי של בית לחם (13 בנובמבר 1363); פריור ;
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית

אדמאר פאברי (בצרפתית:Adhémar Fabri, נפטר ב-1388) היה כומר שכיהן ב-1385-1378 כבישוף של סן-פול-טרואה-שאטו במאה ומ-1385 ועד יום מותו כבישוף ז'נבה. ה-14 כבישוף ז'נבה.

קורות חייו

ילדות וצעירות

אדמאר או אמאר (Aymar) נולד במאה ה-14 בלה רוש-סור-פורון ברוזנות ז'נבה. לפעמים הוא מכונה אדמאר דה לה רוש, בעקבות כתובת בקתדרלת ז'נבה (בלטינית:Adhemarus de Ruppe, episcopus Gebennesis) ^[1] תאריך לידתו אינו ידוע. הוא מוזכר לראשונה בתעודות ב-1353 .היה בן למשפחת הנכבדים פאברי או פאבר מלה-רוש -סור פורון בסבואה עילית ב-1378 מינה אותו האפיפיור אורבנוס השישי כבישוף בית לחם הכבושה וב-1377-1366 ועד יום מותו כיהן כבישוף ז'נבה.

הקריירה הכנסייתית ופוליטית

אדמאר השתייך למסדר המטיפים או הדומיניקנים.ב-1353 הוזכר לראשונה כראש מנזר ("פריור") וכיהן בתפקיד זה עד 1357. ב-1365 ידוע שכיהן בכומר ברומיאי^[2] ב-1363 התמנה על ידי האפיפיור אורבנוס השישי כבישוף של בית לחם בארץ הקודש הכבושה, כשמושבו היה בקלאמסי, מחוז נייבר בבורגונדיה. וב-1377-1366 נודע כסגן הבישוף של ז'נבה. ב-1378 התמנה כבישוף של סן-פול-טרואה-שאטו במחוז דרום של ימינו .בעקבות הסכיזמה הגדולה מינויו התעכב וביולי 1385 בעת מצור ז'נבה היה ליורשו של ז'אן דה מורול כבישוף ז'נבה הוא היה לכומר מוודה של האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי וטשהה בתקופתו בחצר האנטי-אפיפיור באביניון ב-1387 קבע אדמאר פאברי את "חירויות אדמאר פברי" („Franchises d’Adhémar Fabri")

החירויות של אדמאר

מניתוח התעודות יוצא שכבישוף לא ביקר בז'נבה אלא פעם אחת. אולם נכנס להיסטוריה של העיר כשהעניק לתושביה את הזכות לגבות ריבית על ההלוואות, דבר שהיה נחוץ לייצוא סחורות^[3]. בכך הוא התעלם מהכלל הדתי שלפיו הזמן שייך לאלהים ולבני האדם אסור להפיק רווח ממנו.^[3] עם זאת הוא קבע שהריבית תהיה צנועה.^[4] .באותה תקופה זכותם זו של תושבי ז'נבה הייתה ייחודית בכל העולם הנוצרי. ב-1387 פרסם אדמאר אמנה שהכירה בז'נבה כרפובליקה אזרחית. העיר חייבת לו את אמנת החירויות שהתפרסמה ב-23 במאי 1387.^[5] האמנה אושרה ב"בולה" של האפיפיור פליקס החמישי^[5] החירויות המצוינות באמנה הפכו בהמשך לקודקס החירויות של העיר ז'נבה וכל אזרחי העיר ראו לנכון לעיין בה.^[5]

סמל (הרלדיקה)

ה"Armorial genevois" ‏ (1849) מציין שהבישוף השתמש בסמל הרלדי המורכב מכוכב עם שמונה קרניים. אחרי שרכשה את נחלת בניין ( Begnins) בחבל וו (Vaud) ערכה משפחת פברי שינויים בסמל זה. על החותם של הבישוף פברי נכתב: ADEMARII : DEI : GRACIAI : EPI : GEBENNENSISI (של אדמאר, בחסד האל בישוף ז'נבה). באמצע החותם מצוירת דמותו של פטרוס הקדוש, הפטרון של קתדרלת ז'נבה ומתחתיה דמות הבישוף משתחווה ומשני צידיו - מגינים.

הנצחה

על קיר האתנואם של ז'נבה הוצבה פרוטומה של פאברי
רוחוב בז'נבה ורחוב בלה רוש-סור-פורון נושאים את שמו

ביליוגרפיה

C. Lapaire et al., Libertés, franchises, immunités, us et coutumes de la ville de Genève, Ausstellungskat. Genf, 1987, (lat. Text mit franz. Übersetzung)

לקריאה נוספת

Joëlle Kuntz - O scurtă istorie a Elveției

L'histoire suisse en un clin d'oeil תרגום לרומנית על ידי אורליה נסטאסה, RAO, București 2011 עמ' 76-75

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדמאר פאברי בוויקישיתוף

[Historisches Lexikon der Schweiz Louis Binz art.Adhemar https://hls-dhs-dss.ch/de/articles/013118/2004-11-17/ übers.Christopher Neuenschwander]

הערות שוליים

^ Jean Louis Grillet Dictionnaire historique, littéraire et statistique des départements du Mont-Blanc et du Léman, contenant l'histoire ancienne et moderne de la Savoie, et spécialement celle des personnes qui y étant nées ou domiciliées, se sont distinguées par des actions dignes de mémoire, ou par leurs succès dans les lettres, les sciences et les arts Puthod 1807 p.212-214
^ Jean-Daniel Blavignac Armorial genevois. Essai historique sur les armoiries, les sceaux, les milices et les sociétés militaires, les uniformes et les bannières, les médailles et les monnaies de Genève, depuis l'époque la plus ancienne jusqu'à nos jours 1849, pp.245-247
^ ¹ ² J.Kuntz 2011 עמ' 75
^ J.Kuntz 2011 עמ' 76
^ ¹ ² ³ Grillet עמ' 214

[1] Jean Louis Grillet Dictionnaire historique, littéraire et statistique des départements du Mont-Blanc et du Léman, contenant l'histoire ancienne et moderne de la Savoie, et spécialement celle des personnes qui y étant nées ou domiciliées, se sont distinguées par des actions dignes de mémoire, ou par leurs succès dans les lettres, les sciences et les arts Puthod 1807 p.212-214

[2] Jean-Daniel Blavignac Armorial genevois. Essai historique sur les armoiries, les sceaux, les milices et les sociétés militaires, les uniformes et les bannières, les médailles et les monnaies de Genève, depuis l'époque la plus ancienne jusqu'à nos jours 1849, pp.245-247

[קו-3] ¹ ² J.Kuntz 2011 עמ' 75

[4] J.Kuntz 2011 עמ' 76

[גרי-5] ¹ ² ³ Grillet עמ' 214

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]