אדלייד אלסופ רובינאו
.jpg) | |
| לידה |
9 באפריל 1865 מידלטאון, קונטיקט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1929 (בגיל 63) סירקיוז, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
Shattuck-Saint Mary's |
| תחום יצירה |
art pottery |
| זרם באמנות |
תנועת האמנויות והאומנויות, אר נובו |
| הושפעה על ידי |
Taxile Doat, ויליאם מריט צ'ייס |
| בן או בת זוג |
Samuel E. Robineau |
  | |
אדלייד אלסופ רובינאו (באנגלית: Adelaide Alsop Robineau; 1865 – 1929) הייתה ציירת וקדרית אמריקאית, ונחשבת לאחת מבכירי מעצבי הקרמיקה בתקופתה.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדלייד אלסופ נולדה בשנת 1865 במידלטאון, קונטיקט.[3] היא פיתחה עניין מוקדם בציור והן בעיסוק פופולרי באותה עת - ציור על קרמיקה. כצעירה סייעה בפרנסת משפחתה על ידי הוראת רישום בפנימייה בה הייתה בעבר סטודנטית.[4] במהלך חופשת קיץ אחת היא נרשמה לבית הספר של הצייר ויליאם מריט צ'ייס, הניסיון היחיד שלה בהשתלמויות בציור ורישום. בהמשך למדה קרמיקה אצל צ'ארלס בינס באוניברסיטת אלפרד .
בשנת 1899 היא התחתנה עם סמואל רובינאו, מומחה לקרמיקה צרפתי שהיה גם עורך כתב עת מקצועי בנושא. לזוג נולדו שלושה ילדים.
קדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1899 השיקו רוביניו ובעלה את כתב העת "סטודיו לקרמיקה", לקדרים ואמני קרמיקה שהופיע בדפוס עד 1919.[5] תוך מספר שנים הפך סמואל רובינאו לעורך היחיד של המגזין. בערך באותה תקופה עברו בני הזוג לסירקיוז, ניו יורק, שם תוכנן ביתם על ידי האדריכלית קתרין באד. מאוחר יותר בנתה רוביניו סטודיו קרמיקה ליד הבית. היא לימדה ציורי חרס וכלי חרסינה בבית הספר שלה, ומכרה חרסינה מצוירת, צבעי מים וקרמיקה.
רובינאו החלה לייצר ברצינות קרמיקה בסביבות 1901, אז כבר היה לה מוניטין של ציירת חרסינה. היא השתכנעה שציור מעל הזיגוג - טכניקה נפוצה - היא גישה שגויה והחלה להתנסות בטכניקות אחרות. היא עבדה בעיקר בפורצלן, והתנסתה בחימר אמריקאי כדי ליצור חרסינה אמיתית. היא גם התנסתה במגוון רחב של צורות, קישוטים וזיגוגים, תוך שימוש תכוף בזיגוג צבעוני וססגוני. עבודתה הבוגרת מציגה השפעות של אר-נובו ושל אמנות יפנית בשימוש באלמנטים בוטניים ובעלי חיים מסוגננים.[4]
בתקופה בה ציירי חרסינה רבים עבדו עם חומרים וכלים קנויים, היא טיפלה בעצמה בכל שלבי התהליך, החל מעיצוב הכלים וכלה בצביעה. חלק מעבודות שלה היו כה עדינות עד שהשתמשה במחטים כדי להשיג את האפקט הרצוי.
רובינאו לימדה באוניברסיטת סירקיוז (1920–1929) והן באקדמיה לאמנות של אוניברסיטת העם, מוסד שהקים אדוארד גרדנר לואיס במיזורי.
לפני מותה בשנת 1929, היא עיצבה כד המחזיק כעת את אפרם של רובינאו ושל בעלה בסירקיוז, ניו יורק.
עבודותיה נמצאות באוסף של מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, מוזיאון אברסון לאמנות, מכון לאמנויות דטרויט, מוזיאון קרנברוק לאמנות, ומוסדות אחרים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tapp, Barbara S., ed. "Top Treasures of the Century." Art & Antiques special issue, March 2000
- ^ Adelaide Robineau, Syracuse ceramist: In her prime, 'best in the Western world', syracuse, 2006-05-13 (באנגלית)
- ^ "Adelaide Alsop Robineau". Encyclopædia Britannica, 1911.
- ^ 1 2 Shrimpton, Louise (January 1910). "An Art Potter and Her Home". Good Housekeeping. Vol. 50 no. 1. pp. 57–63.
- ^ Adelaide Alsop Robineau, syracusethenandnow.org