אדית איירטון
_%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%91%D7%95_-PHG-1021297.png)
אדית צ'פלין איירטון זנגוויל (באנגלית: Edith Chaplin Ayrton Zangwill; 1 באוקטובר 1874-5 במאי 1945) הייתה סופרת יהודייה בריטית וממקימות הליגה היהודית למען זכות בחירה לנשים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איירטון נולדה ביפן ב-1874. אביה היה המדען ויליאם אדוארד איירטון ואמה הייתה הרופאה מתילדה צ'פלין איירטון, אחת הנשים הראשונות בבריטניה שזכו לתואר "דוקטור", שמתה בשנת 1883.[1] אביה התחתן בשנית עם הפיזיקאית הרטה איירטון.[2] אדית והרטה הצטרפו לאיגוד הנשים החברתי וההפוליטי, למרות בריאותה הלקויה של אדית.
בשנת 1904 כתבה איירטון את הרומן הראשון שלה, Barbarous Babe. עוד קודם לכן, אמה החורגת שלחה כמה סיפורים מוקדמים שכתבה לסופר ישראל זנגוויל.[3] השניים הכירו ונישאו ב-26 בנובמבר 1903 בטקס אזרחי.[2] לזוג נולדו שלושה ילדים: ג'ורג' (נולד ב-1906), מרגרט (נולדה ב-1910) ואוליבר לואיס זנגוויל (נולד ב-1913).
ב-1905 התלוותה אדית לבעלה לקונגרס הציוני השביעי שנערך בבזל. שם, הדהים זנגוויל את הקהל לאחר שהודיע מעל במת הנואמים כי עליו להתייעץ עם אדית לפני שיצביע על הצעות ההחלטה, ורק לאחר שהשניים התייעצו הודיע כי הוא מסכים לנטוש את רעיון הציונות הטריטוריאלית שאותו הוביל. הצהרה זו נחשבה לתמיכה פומבית של זנגוויל במאבק למען זכות הבחירה לנשים.[4]
במפקד האוכלוסין של אנגליה בשנת 1911 רשמה אדית את עצמה, את בתה התינוקת ואת שמותיהם של שני משרתים, בצירוף ההערה:
יתר בני הבית לא נרשמו מכיוון שאנו מאמינים כי כל עוד אין לנשים זכויות פוליטיות של אזרחיות, הן אינן צריכות למלא את חובותיהן האזרחיות. מר זנגוויל אינו בבית.
— מפקד האוכלוסין של אנגליה, 1911
איירטון התגוררה במשך שנים רבות באיסט פרסטון במערב סאסקס. היא התאלמנה בשנת 1926 ומתה בלונדון בשנת 1945.[5][6][7]
הליגה היהודית למען זכות בחירה לנשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשנת 1912 הייתה איירטון אחת ממקימות הליגה היהודית למען זכות בחירה לנשים, ארגון שהיה פתוח לגברים ולנשים כאחד. הארגון נאבק למען זכויות פוליטיות ודתיות לנשים, מתוך מחשבה שבקרב הקהילה היהודית יהיו מי שיעדיפו להצטרף לארגון כזה מאשר לארגון ללא שייכות דתית ספציפית. חברים נוספים בארגון היו ישראל זנגוויל - בעלה של איירטון, הנרייטה פרנקלין, יו פרנקלין, ליליאן מונטגיו, גרטרוד גולדה לואי, ולאונרד בנג'מין פרנקלין.
ב-6 בפברואר 1914 הצטרפו חברי הליגה היהודית, לצד ארגונים אחרים למען זכות בחירה לנשים, לארגון "הסופרג'יסטיות המאוחדות". הקבוצה החדשה נוצרה כתגובה ללוחמנות הקיצונית של ה-WSPU. הקבוצה החדשה כללה גם פעילות מיליטנטיות לשעבר וגם גברים, ובין היתר היו חברים בה אמה החורגת של איירטון, בעלה, אמלין פת'יק-לורנס, מוד ארנקליף סננט, אגנס הארבן ובעלה ולואיזה גארט אנדרסון.[9] ב-1918, לאחר אישור "חוק ייצוג הציבור" שהעניק זכות בחירה מוגבלת לנשים, התפרק הארגון.[10]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Barbarous Babe (1904)
- The First Mrs Mollivar (1905)
- Teresa (1909)
- The Rise of a Star (1918)
- The Call (1924), which is similar to her stepmother's life
- The House (1928)
- The Story of the Disarmament Declaration (1932)[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר יוסף קרוק, אחד המוהיקנים האחרונים (למותו של פיליפ הארטוג), באתר דבר, 17 ביולי 1947
- ^ 1 2 Edith Ayrton Zangwill: Feminist Activist and Author – Shalom Sussex (באנגלית בריטית)
- ^ Edith Zangwill, Spartacus Educational
- ^ תחת דגלן של שלש מהפיכות (רוסים, פולנים, יהודים): כרך א / יוסף קרוק / מרדכי חלמיש - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ Edith Ayrton Zangwill (AYR0609), www.jewsfww.uk (באנגלית בריטית)
- ^ Variety, Variety (May 1945), New York, NY: Variety Publishing Company, 1945
- ^ מתה אלמנת זנגוויל, באתר המשקיף, 10 מאי 1945
- ^ Suffrage Campaigning: Jewish League for Women's Suffrage 1912-1918, Women's Library, London School of Economics and Political Science, 2015-11-17, נבדק ב-2025-02-19
- ^ The United Suffragists, Spartacus Educational (באנגלית)
- ^ Crawford, Elizabeth (1999). The Women's Suffrage Movement: A Reference Guide, 1866-1928 (באנגלית). UCL Press. pp. 269–271. ISBN 978-1-84142-031-8.
- ^ Zangwill, Edith Ayrton. The Story of the Disarmament Declaration. נבדק ב-25 בנובמבר 2017 – via Amazon.co.uk.
{{cite book}}: (עזרה)
