אדוארד ריץ
לידה |
17 באוקטובר 1802 ברלין, ממלכת פרוסיה ![]() |
---|---|
פטירה |
23 בינואר 1832 (בגיל 29) ברלין, ממלכת פרוסיה ![]() |
מוקד פעילות |
ממלכת פרוסיה ![]() |
שפה מועדפת |
גרמנית ![]() |
כלי נגינה |
כינור ![]() |
![]() ![]() |
אדוארד ריץ (בגרמנית: Eduard Ritz לפעמים Eduard Rietz; 17 באוקטובר 1802 – 22 בינואר 1832) היה כנר ומנצח גרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריץ נולד בברלין ומורו הראשון היה אביו, כריסטיאן ריץ, כנר בתזמורת החצר של ברלין. בהמשך למד אצל רודה. בשנת 1818 סיים את לימודיו, ושנה אחר כך הצטרף לתזמורת החצר של ברלין והיה לקונצרטמייסטר שלה, אך סכסוך עם הקאפלמייסטר של התזמורת, גספרה ספונטיני, הביא לפיטוריו בשנת 1825.[1]
בשנת 1826 ייסד את האגודה הפילהרמונית של ברלין, שהגיעה להישגים נאים אם כי נגניה היו חובבים. ריץ היה הכנר הראשון בביצוע ההיסטורי בשנת 1829 של מתאוס פסיון מאת יוהאן סבסטיאן באך, שפליקס מנדלסון השיב לחיים לאחר שנים רבות של שכחה. אדוארד ריץ ואחיו יוליוס העתיקו את תפקידי המבצעים מן הפרטיטורה של הפסיון לביצוע זה. אדוארד ריץ היה ידידו של מנדלסון. הוא ואחיו הצעיר יוליוס ניגנו רביעיות מיתרים עם מנדלסון עוד בשנת 1820. מנדלסון למד נגינה בכינור אצל אדוארד ריץ והקדיש לו את הקונצ'רטו שלו ברה מינור, את הסונאטה לכינור אופוס 4 ואת השמינייה אופוס 20. אהבתם של ריץ ומנדלסון למוזיקה של באך הביאה אותם לשיתוף פעולה עם קרל פרידריך צלטר באקדמיה לשירה, שם הרבה ריץ לשיר כטנור סולו.[2]
ריץ, שהיה בפתחה של קריירת ניצוח מזהירה, מת בברלין משחפת בגיל 29. לאחר מותו, הקדיש מנדלסון את פרק האנדנטה של החמישייה אופוס 18 שלו לזכר ידידו.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד ריץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלברט מל, "אדוארד ריץ" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ אלברט מל, גרוב
- ^ אלברט מל, גרוב