אדוארד סנודן
לידה |
21 ביוני 1983 (בן 41) אליזבת' סיטי, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Edward Joseph Snowden |
מדינה | רוסיה, ארצות הברית |
מקום מגורים | ז'נבה, ואיפאהו, אליקוט סיטי, וילמינגטון |
השכלה |
|
מעסיק | הסוכנות לביטחון לאומי, הקרן לחופש העיתונות, אוניברסיטת מרילנד, CIA, בוז אלן המילטון, דל |
בן או בת זוג | לינדזי מילס |
פרסים והוקרה |
|
חתימה | |
אדוארד ג'וזף סנודן (באנגלית: Edward Joseph Snowden; נולד ב-21 ביוני 1983) הוא מומחה טכנולוגיה אמריקאי שעבד בסוכנויות המודיעין האמריקאיות: הסוכנות לביטחון לאומי וה-CIA. סנודן התפרסם בעקבות הדלפה מסיבית של מידע סודי בשנת 2013, שחשפה תוכניות מעקב מסווגות של ה-NSA, בהן תוכניות PRISM ו-Muscular[1][2]. לאחר חשיפת המידע, הוגשו נגדו אישומים פליליים בארצות הברית על עבירות חוק הריגול (אנ') וגניבת מידע ממשלתי. סנודן נמלט למוסקבה, שם קיבל מקלט מדיני זמני, ובשנת 2022 קיבל אזרחות רוסית, בצו שחתם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד סנודן נולד באליזבת' סיטי בצפון קרוליינה. אביו שירת כאיש מחשבים במשמר החופים של ארצות הברית, מה שהשפיע עליו רבות[4]. בשנת 2004 התגייס לצבא ארצות הברית במטרה להצטרף לכוחות המיוחדים, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר[5]. לאחר תאונת אימונים שוחרר, ועבד כשומר במתקן סודי באוניברסיטת מרילנד של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), ומשם עבר לעבוד ב-CIA באבטחת מחשבים אישיים ברשת[6]. בשנת 2007 נשלח לשווייץ מטעם ה-CIA במסווה של דיפלומט, שם היה אחראי על אבטחת רשת המחשבים[7]. ב-2009 עזב את הסוכנות והחל לעבוד כקבלן עצמאי ב-NSA, תחילה ביפן ולאחר מכן בהוואי. במאי 2013 עזב את ארצות הברית וחשף את מידע סודי אודות תוכניות המעקב של ה-NSA.
לאחר ההדלפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני שההדלפות פורסמו, סנודן ערק להונג קונג בתקווה לקבל, בסופו של דבר, מקלט מדיני באיסלנד[8][9]. משרד המשפטים האמריקאי התייחס למעורבותו של סנודן בתוכנית "PRISM" כעניין פלילי והודיע כי עליו לעמוד לדין בגין ריגול. במהלך ריאיון לעיתון אמר כי ה-NSA פרצה למחשבים בהונג קונג ובסין מאז 2009, וביצעה כ-61 אלף פריצות למערכות בעולם[10]. בשלב זה הוגש נגדו כתב אישום בארה"ב עבירות ריגול, גנבת רכוש ממשלתי ומסירת מידע ללא הרשאה[11]. באותו חודש נמלט סנודן לרוסיה, בטיסה ישירה מהונג קונג[12]. נשיא רוסיה פוטין הודיע שלא יסגיר אותו ולא ייכנע לאיומים מצד וושינגטון[13].
ב-2 ביולי 2013 שלח סנודן מכתב לאקוודור שבו הוא מודה למדינה שסייעה לו להגיע לרוסיה ועל בחינת בקשת המקלט שהגיש. סנודן כותב שם שהממשל האמריקני לוחץ עליו ורודף אותו. ב-3 ביולי 2013 אולץ מטוסו של נשיא בוליביה, אבו מוראלס, לנחות באוסטריה, בשל חשד שסנודן נמצא בתוכו[14]. גם נשיא ונצואלה הציע לסנודן מקלט מדיני, באירועי יום העצמאות של המדינה[15].
ב-12 ביולי 2013, דווח כי סנודן ביקש מקלט מדיני ברוסיה לאחר שנפגש בנמל התעופה שרמטייבו שבמוסקבה עם נציגי ארגוני זכויות אדם[16], שם האשים את הממשל האמריקאי במניעת מקלט מדיני עבורו. ב-24 ביולי 2013 הונפקו לו מסמכים המאפשרים לו לעזוב את נמל התעופה שרמטייבו ולהיכנס לרוסיה. ב-1 באוגוסט 2013 סנודן קיבל מקלט מדיני זמני ברוסיה[17], לאחר שארה"ב ביטלה את דרכונו. לאחר שנה פג תוקפו, והוא קיבל היתר שהייה לשלוש שנים, שהעניק לו חופש תנועה בתוך רוסיה ואף לצאת לחו"ל עד שלושה חודשים[18]. ב-2017, סנודן קיבל הארכה למקלטו עד 2020[19], ובספטמבר 2022, נשיא רוסיה פוטין העניק לו אזרחות רוסית[3][20].
מידע אודות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסמך שהודלף על ידי אדוארד סנודן ופורסם מתוך מאגר המידע שהוא הבריח, מפרט את שיתוף הפעולה הקרוב בין שירותי הביטחון של ישראל וארצות הברית[21]. המסמך, המוגדר "סודי ביותר", מציין את שיתוף הפעולה בתחומים כמו גישה, יירוט, ניתוח ודיווח, עם דגש על מדינות המטרה בצפון אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, דרום אסיה ורפובליקות ברית המועצות לשעבר. שיתוף הפעולה כולל מידע צבאי, אזרחי, דיפלומטי, מידע על נשק להשמדה המונית ונתונים מוצפנים באיכות גבוהה. המסמך מציין כי מידע שהתקבל במסגרת שיתוף הפעולה מתייחס לנושאים כמו נשק גרעיני באיראן, פיתוח נשק גרעיני בסוריה עבור חזבאללה בלבנון ותנועת הג'יהאד העולמית. שיתוף הפעולה התהדק גם עקב מלחמת האזרחים בסוריה ואי-השקט במדינות המזרח התיכון, וכולל גם ארגוני טרור בחצי האי סיני ודיונים בנושאי טרור קיברנטי.
בנוסף, בראיון עם סנודן באוגוסט 2014, הוא חשף כי הוא היה מזועזע לגלות כי רשויות הביון בישראל קיבלו מידע על אזרחים אמריקאיים, כולל תכתובות מייל ושיחות טלפון של מיליוני ערבים ופלסטינים אמריקאים. לפי סנודן, הפסקת האינטרנט בסוריה ב-2012 נגרמה מטעות שנעשתה על ידי צוות הפריצה המובחר של יחידת מבצעי גישה מותאמת (אנ'), של הסוכנות לביטחון לאומי. הצוות ניסה להתקין תוכנה זדונית בנתב המרכזי בסוריה, כדי לפקח על פעילות האינטרנט, אך הפעולה ניתקה בטעות את האינטרנט מהמדינה כולה למשך מספר ימים. לטענתו, העובדים המבוהלים בסוכנות לביטחון לאומי חששו שאשמתם תתגלה, והעלו הצעה שבמקרה כזה תוטל האשמה על ישראל[22].
בנובמבר 2018, סנודן התראיין לראשונה לעיתונאי ישראלי, דרור גלוברמן, והתייחס לתפקיד ישראל וההיי-טק הישראלי בהפרת זכויות אדם במדינות רבות, תוך כדי ביקורת על חברות ביון ישראליות כמו NSO, שלדבריו מפרות זכויות אדם.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשת סנודן, ההדלפות על מעקבים של סוכנויות הריגול וה-NSA, זכתה לאזכורים רבים בתרבות הפופולרית, עם הופעות במגוון סדרות וסרטים. ב-2014 יצא הסרט הדוקומנטרי "אזרח מספר ארבע" (CitizenFour), שתיעד בזמן אמת את תחילת פרשת סנודן וזכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר. סרט ביוגרפי על סנודן, "המרגל סנודן", יצא לאור בספטמבר 2016 בבימויו של אוליבר סטון, עם ג'וזף גורדון לוויט בתפקיד סנודן. בנוסף, דמותו הופיעה גם בסרט הקומדיה המרגל שזרק אותי (2018), בגילומו של טום סטורטון. עוד הופיעה דמותו בעונה התשיעית של סדרת המתח 24 ובסדרה מבוקש לחקירה מאת ג'ונתן נולאן.
בספטמבר 2019 פרסם סנודן ספר אוטוביוגרפי בשם "Permanent Record", שבו הוא מגולל את פרשת חייו תוך דגש על עבודתו בקהילת המודיעין האמריקנית. הספר תורגם לעברית על ידי עמנואל לוטם, ויצא לאור על ידי "ידיעות ספרים" תחת השם "אדוארד סנודן: האמת".
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"גארדיאן" תיאר את סנודן כמי שתחום הזכות לפרטיות יקר ללבו. על המחשב הנייד שלו יש מדבקות שתומכות בארגונים שעוסקים בחופש באינטרנט, כולל קרן החזית האלקטרונית ו-Tor. לפני פרסומו הייתה לסנודן "טביעת רגל דיגיטלית" קטנה בלבד, ו-24 שעות לאחר מכן עדיין לא התגלו חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו ולא תמונות של משפחתו. סנודן ביטא את תפיסת עולמו בנוגע לזכות לפרטיות ולחשיבותה, באומרו: ”הטענה כי לא אכפת לך מהזכות לפרטיות, כי אין לך מה להסתיר, איננה שונה מאשר לומר כי לא אכפת לך מחופש הביטוי כי אין לך מה להגיד”.
לאחר הדלפת המידע המסווג ביוני 2013, סנודן הסביר כי הוא רצה לחשוף את המעקב המוגזם של הממשל האמריקאי אחרי האזרחים, והביע את התנגדותו לחיות בעולם שבו כל פעולה נתפסת ונרשמת. הוא ציין כי לא רצה לחיות בחברה שמבצעת מעשים כאלה[23].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד סנודן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אדוארד סנודן, ברשת החברתית אינסטגרם
- אדוארד סנודן, ברשת החברתית Goodreads
- אדוארד סנודן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גיבור תרבות תוכנית רדיו המוקדשת כולה לסנודן, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה
- מסמכי סנודן, באתר וואלה, 1 בספטמבר 2013
- איך הפך סנודן משונא מדליפים לאביר הזכות לפרטיות, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014
- הניו יורק טיימס, סנודן: ב-NSA נהגו לשתף תמונות עירום של אזרחים, באתר הארץ, 21 ביולי 2014
- הארץ, בארה"ב חוששים שלחושף הדלפות סנודן יש "חפרפרת" נוספת, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- הארץ, בריטניה וארה"ב ריגלו אחרי תשדורות מוצפנות של כלי טיס צבאיים ישראליים, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
- אירינה אלכסנדר, הניו יורק טיימס, המסע הארוך והמוזר של אדוארד סנודן להוליווד, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016
- עופרה עופר אורן, על ספרו האוטוביוגרפי "האמת", בבלוג "סופרת ספרים", 2 באוקטובר 2019
- רונן ברגמן, "הרעיון שנתניהו או כל ממשלה יכולים בלחיצת כפתור לאתר אנשים שחלו בקורונה ואז לבוא ולרתך להם את הדלתות או להעביר אותם לאזורים מיוחדים, הוא בלתי נסבל", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באפריל 2020
- האזרח מספר 4, סרטון באתר יוטיוב
- המרגל סנודן, באתר IMDb
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Washington Post Began PRISM Story Three Weeks Ago, Heard Guardian's 'Footsteps'
- ^ NSA leaker comes forward, warns of agency's 'existential threat'
- ^ 1 2 רויטרס, פוטין העניק אזרחות רוסית לאדוארד סנודן, באתר ynet, 26 בספטמבר 2022
- ^ אדוארד סנודן, האמת, ידיעות ספרים, ספטמבר 2019, עמ' 50-70
- ^ Edward Snowden: the whistleblower behind the NSA surveillance revelations
- ^ הארץ, סנודן בראיון: הוכשרתי ופעלתי כמרגל, באתר הארץ, 28 במאי 2014
- ^ Who Is Edward Snowden, The Self-Styled NSA Leaker?
- ^ Iceland may not be the haven U.S. leaker hopes - Yahoo! News, archive.is, 2013-06-17
- ^ Edward Snowden: the whistleblower behind the NSA surveillance revelations, the Guardian, 2013-06-11 (באנגלית)
- ^ עומר כביר, חושף פרשת PRISM: "אני לא גיבור ולא בוגד", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2013
- ^ רויטרס, ארה"ב: כתב אישום על עבירות ריגול נגד אדוארד סנודן, באתר הארץ, 22 ביוני 2013
- ^ רויטרס, יממה אחרי בקשת ההסגרה || מדליף ה-NSA נחת במוסקבה, ביקש מקלט מדיני באקוודור, באתר הארץ, 23 ביוני 2013
- ^ פוטין: המדליף הגיע לרוסיה, לא נסגיר אותו, באתר nrg, 25 ביוני 2013
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, המדליף על הטיסה? נשיא בוליביה אולץ לנחות, באתר ynet, 3 ביולי 2013
- ^ נשיא ונצואלה הציע מקלט מדיני למדליף האמריקני אדוארד סנואודן, באתר ynet, 6 ביולי 2013
- ^ אי־פי, אחרי שמונה ימים: מדליף ה-NSA ביקש מקלט מדיני ברוסיה, באתר הארץ, 1 ביולי 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, המדליף האמריקני קיבל מקלט זמני ברוסיה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2013
- ^ Edward Snowden Can Stay in Russia for Three Years, Lawyer Says, NBC News (באנגלית)
- ^ Kramer, Andrew E. (2017-01-18). "Russia Extends Edward Snowden's Asylum". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-08-31.
- ^ דב גיל-הר ורם ברנדס, אחרי 9 שנים: פוטין העניק אזרחות רוסית לסנודן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בספטמבר 2022
- ^ למה אדוארד סנודן עוד לא חשף את פעילויות הריגול האלקטרוני של ישראל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
- ^ The Most Wanted Man in the World
- ^ מתי גולן, חכה עוד קצת, שמעון, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2016