אדוארד סמית'
 | |
| קפטן אדוארד סמית' | |
| לידה |
27 בינואר 1850 הנלי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| נהרג |
15 באפריל 1912 (בגיל 62) צפון האוקיינוס האטלנטי |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום מגורים |
17 Marine Crescent, Waterloo |
| מעסיק |
וייט סטאר ליין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קפטן אדוארד ג'ון סמית (באנגלית: Edward John Smith; 27 בינואר 1850 – 15 באפריל 1912) היה קצין בצי הסוחר הבריטי. הוא פיקד על מספר אוניות של חברת הספנות וייט סטאר ליין. הוא זכור בעיקר כרב החובל של אד"מ טיטניק, ונהרג כשהאונייה טבעה בהפלגת הבכורה שלה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעוריו ותחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמית', בנם של אדוארד וקתרין סמית', נולד בהנליי שבסטוק-און-טרנט, אנגליה. בילדותו למד בבית הספר הבריטי "אטרוריה" (Etruria), ונראה שכבר מגיל צעיר נמשך לים. ב-1867 התקבל לעבודה כנער-סיפון באונייה "סנאטור וובר" (Senator Weber), שהייתה בבעלות חברת הספנות אנדרו גיבסון (Andrew Gibson & Co) מליברפול ובפיקוד אחיו החורג ג'וזף הנקוק (Joseph Hancock). במהלך הפלגותיו הראשונות באונייה זו הגיע סמית' אל הונג קונג, סן פרנסיסקו, קלאו ויוקוהאמה.
בספטמבר 1870 עזב את ה"סנאטור וובר", ולמשך שנים אחדות עבד בכמה אוניות מפרשים, שהפליגו בעיקר לצפון אמריקה. הוא החל בהן את שירותו כמלח כשיר, הוסמך לחובל שני ב-12 באוגוסט 1871 ולחובל ראשון ב-8 באפריל 1873. ב-26 במאי 1875, בגיל 25, הוסמך לרב-חובל. ב-1876 קיבל את הפיקוד הראשון שלו על אוניית מפרשים בשם "ליזי פנל" (Lizzie Fennell) בתפוסה של 1040 טון, ובמהלך השנתיים הבאות הוביל כותנה ומטענים אחרים מנמלי דרום ארצות הברית, כמו סבאנה וגלווסטון, אל בריטניה.
חברת "וייט סטאר"
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1880 הצטרף סמית' לחברת הספנות וייט סטאר ליין (White Star, הכוכב הלבן) כקצין רביעי באוניית קלטיק (Celtic). הוא שירת באוניות הנוסעים של החברה שהפליגו לאוסטרליה ולניו יורק, ועד מהרה קנה לו שם ומעמד. בשנת 1887 קיבל לראשונה פיקוד על אחת מאוניות החברה, אוניית הקיטור "ריפבליק" (SS Republic). שנה לאחר מכן הוסמך סמית' לרב-חובל בכיר והצטרף כלייטננט למילואי הצי המלכותי הבריטי (RNR). משמעות הדבר הייתה, כי בעת מלחמה יכול היה הצי לגייס את סמית' ואת אונייתו.
החל מ-1895 ולמשך תשע שנים היה סמית' רב החובל של אוניית הנוסעים "מג'סטיק" (SS Majestic). עם פרוץ מלחמת הבורים ב-1899 גויסו סמית' וה"מג'סטיק" והובילו חיילים בריטיים אל מושבת הכף. שתי ההפלגות שערכה האונייה לדרום אפריקה עברו ללא תקלות, וב-1903 העניק לו המלך אדוארד את ה-Transport Medal לאות הוקרה על שירותו. סמית' נחשב ל"קפטן בטוח".
ב-1904 נמסר לו הפיקוד על אחת האוניות הגדולות ביותר בעולם באותה תקופה, א/ק בלטיק (SS Baltic) – אוניית הנוסעים החדשה של חברת וייט סטאר ליין. הפלגת הבכורה שלה מליברפול לניו-יורק, שיצאה לדרכה ב-29 ביוני 1904, עברה ללא תקלות. לאחר שלוש שנות שירות ב"בלטיק" עבר סמית' לפקד על אוניית הענק החדשה השנייה שלו, אד"מ "אדריאטיק" (RMS Adriatic). גם הפעם עברה הפלגת הבכורה ללא תקלות.
במהלך פיקודו על "אדריאטיק" קיבל סמית' את מדליית "השירות הארוך" (Long Service Medal) של מילואי הצי המלכותי, ובאותה עת גם הועלה לדרגת קומנדר בחברת וייט סטאר.
הפיקוד על "אולימפיק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמית' קנה לו שם של אחד מרבי החובלים המנוסים ביותר בעולם, ועל כן נקרא לפקד ראשון על האונייה הראשונה בסדרה של אוניות נוסעים אוקייניות מדגם חדש, אד"מ אולימפיק (RMS Olympic). גם הפעם הייתה זו האונייה הגדולה ביותר בעולם באותה עת. הפלגת הבכורה מליברפול לניו-יורק הסתיימה בהצלחה ב-21 ביוני 1911, אך בעודה נרתקת לרציף בנמל ניו-יורק, ארעה לה תאונה קלה שהייתה סימן לבאות. תוך כדי ההתקשרות לרציף 59 - בהנחייתו של אחד מנתבי הנמל - נקלעה אחת מ-12 הגוררות שסייעו לאולימפיק לשטף הזרם שיצר המדחף הימני שלה. הגוררת חגה על עומדה, התנגשה באוניית הענק, ולזמן קצר הייתה לכודה תחת ירכתיה, אך בסופו של דבר הצליחה להשתחרר ולדדות אל הרציף.
ב-20 בספטמבר 1911 ארעה ל"אולימפיק" התאונה הגדולה הראשונה שלה, עת התנגשה באוניית המלחמה הבריטית "הוק" (Hawke) והסבה נזק כבד לחרטומה. כתוצאה מההתנגשות הוצפו שניים ממדוריה האטומים של "אולימפיק" ואחד מגלי המדחף שלה התעקם, אך היא הצליחה לדדות חזרה לנמל סאות'המפטון. בעקבות התחקיר האשים הצי המלכותי את "אולימפיק" באחריות לתאונה, כשהוא טוען כי בשל גודלה העצום יצרה האונייה אפקט שאיבה שמשך את אה"מ "הוק" לכיוון דופנה. סמית' נמצא בזמן התאונה בגשר הפיקוד.
ההתנגשות ב"הוק" הייתה אסון כלכלי לחברת "הכוכב הלבן", והשבתת אוניית הנוסעים הענקית לצורך תיקונים החמירה עוד יותר את המצב. "אולימפיק" שבה אל בלפסט, וכדי לקצר את זמן התיקונים אולצה חברת וולף אנד הרלאנד לעכב את השלמת הבנייה של "טיטניק", כדי להשתמש בציר המדחף שלה עבור "אולימפיק".
האונייה חזרה לים בפברואר 1912, איבדה את אחד מלהבי מדחפיה, וחזרה שוב אל בוני האונייה לשם תיקוני חרום. כדי להחזירה לשירות מיד, נאלצה שוב חברת וולף אנד הרלנד להסיט משאבים מה"טיטניק", ולכן נדחתה הפלגת הבכורה שלה מ-20 במרץ ל-10 באפריל.
ה"טיטניק" ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב-החובל המוערך ביותר בחברת וייט סטאר ניצב שוב בגשר הפיקוד של אוניית הקיטור הגדולה בעולם כאשר אד"מ "טיטניק" עזבה את סאות'המפטון בהפלגת הבכורה שלה. מקורות אחדים מציינים, כי סמית' החליט לפרוש מן הים בסיום הפלגת הבתולים של "טיטניק". ברם, מאמר שהתפרסם ב"מורנינג כרוניקל" ב-9 באפריל 1912 בהאליפקס, נובה סקוטיה, מספר כי קפטן סמית' יישאר בפיקוד ה"טיטניק" "עד שהחברה (וייט סטאר) תשלים את בנייתה של אוניית קיטור גדולה ויפה עוד יותר".
שלושה ימים לאחר צאת ה"טיטניק" לניו-יורק, ב־14 באפריל 1912 בשעה 23:40, התנגשה האונייה בקרחון בצפון האוקיינוס האטלנטי. היא טבעה שעתיים וארבעים דקות לאחר מכן ועימה כ-1500 איש. סמית' סירב להינצל וצלל תהומה עם אונייתו. גופתו לא נמצאה מעולם.
לא ידוע כיצד מת סמית' בליל טביעת האונייה. ניצולים אחדים דיווחו, כי ראו אותו במים, לבוש אפודת הצלה, בעוד אחרים דיווחו כי ראו אותו על גשר הפיקוד כאשר זה הוצף מים. רוברט באלארד (Robert Ballard) טוען בספרו The Discovery of the Titanic, כי קפטן סמית' עלה לגשר וחיכה לגורלו בשעה 2:17 בלילה, שלוש דקות לפני טביעתה הסופית של האונייה, בעודו אומר לנשארים "Be British", דהיינו "היו בריטים" ושמרו על קור הרוח. גם הסרט "טיטניק" מ-1997 אוחז בגרסה זו. הסרט מנקה מאחריות את סמית' בכך שמראה שברגע ההתנגשות לא היה נוכח בגשר הפיקוד ובא לאחר מכן לברר מה קרה. הדבר עומד בסתירה לעדויות רבות שמתעקשות על כך שסמית' היה זה שזילזל בקרחון ולא עשה די כדי להתחמק ממנו וכך נושא באחריות מסוימת לטביעתה של ה"טיטניק".
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בינואר 1887 נישא סמית' לשרה אלינור פנינגטון (נולדה ב-17 ביוני 1861) בטקס שנערך בכנסיית סנט אוסוולד. בתחילה התגוררו השניים בליברפול, שם גם נולדה ב-2 באפריל 1898 בתם, הלן מלוויל סמית'. מאוחר יותר עברה המשפחה לסאות'המפטון.
לאחר טביעת הטיטניק, בה מת סמית', נשארה אלמנתו לגור בסאות'המפטון, אך כעבור זמן מה עברה ללונדון. היא מתה ב-28 באפריל 1931 כשנדרסה על ידי מונית מחוץ לביתה בלונדון.
בתם היחידה של הזוג סמית׳, הלן מלוויל סמית׳, נישאה בשנת 1920 לסידני ראסל-קוק ונולדו להם שני ילדים - סיימון ופרסיליה. אך רצף האסונות לא פסק. הבעל סידני נהרג בתאונת צייד ב-1930. הבן סיימון נהרג ב-1944 בגיל 20 כאשר שירת כטייס בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה ואילו הבת פרסיליה הספיקה להינשא ב-1946 אך נפטרה כשנה לאחר מכן ממחלת הפוליו, בגיל 27, מבלי שהיו לה ילדים. עם מותה לא נותרו צאצאים של קפטן אדוארד סמית׳. הלן מלוויל סמית׳ עצמה נפטרה בשיבה טובה ב-1973.
טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- את דמותו של קפטן אדוארד סמית' בסרט "טיטניק" מ-1997 גילם השחקן ברנרד היל.
- לדברי בתו, הלן מלוויל סמית', אביה אהב סיגרים ועשן סיגרים. הוא לא התיר לאיש להיכנס לחדר עבודתו בעודו מעשן, שכן לא רצה שטבעות העשן ייפגמו.
- גם מילותיו האחרונות נותרו עלומות. אפשר שאמר "היו בריטים, נערי, היו בריטים!", או אולי "כל איש לנפשו!", או – לאחר שהוריד לכאורה תינוק אל סירת ההצלה, סירב לעזוב את האונייה באומרו: "להתראות, נערי, אני מתכוון לטבוע עם האונייה!".
- כמה מניצולי ה"טיטניק" דיווחו כי סמית' ירד לסירת הצלה אך לא ניצל. אחרים סיפרו כי הציל תינוק.
- פסלו ניצב בפארק ביקון, ליצ'פילד, שבאנגליה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על קפטן סמית' באתר Titanic – A Voyage of Discovery
- על קפטן סמית' באתר Titanic-Titanic.com
- אדוארד סמית', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אדוארד סמית', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|