אדוארד וייץ
 | |||||||||||||||||
| לידה |
16 באפריל 1946 (בן 78) צ'רניהיב, ברה"מ  | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||
| גובה | 1.60 מטר | ||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | הרמת משקולות | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
אדוארד וייץ (נולד ב-16 באפריל 1946), הוא מרים משקולות ישראלי בעבר. אלוף אסיה (בנגקוק 1976) וחמישי במשחקים האולימפיים (מונטריאול 1976).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייץ נולד וגדל בברית המועצות. הוא עלה לישראל בשנת 1975.
באליפות אסיה בהרמת משקולות שנערכה בבנגקוק 1976 זכה וייץ בשתי מדליות זהב בדחיקה ובקרב 2. בהנפה הוא סיים רביעי בשיא ישראלי חדש של 115 ק"ג בתוצאה זהה לזוכה מדליית הארד שמשקלו היה נמוך יותר.[1]
באולימפיאדת מונטריאול (1976) סיים וייץ במקום חמישי בהרמת משקולות בתחרות למשקל עד 60 ק"ג בתוצאה של 262.5 ק"ג (בהנפה - 110.0 ק"ג מקום שמיני ובדחיקה - 152.5 ק"ג מקום שלישי). הישגו באולימפיאדה היה באותה עת ההישג האולימפי הטוב ביותר לו זכה ספורטאי ישראלי.[2] בשל חוסר הפופולריות של ענף הרמת המשקולות נותר ההישג בלתי ידוע יחסית, והיה בצלו של הישגה של האצנית אסתר רוט-שחמורוב, שהגיעה למקום השישי בריצת 100 מטר משוכות באותה אולימפיאדה.[3] לאחר האולימפיאדה שב וייץ לישראל לקורס למורים לחינוך גופני במכון וינגייט והתלונן על התנאים הקשים שלו בישראל. בין השאר בעקבות מפגש עם ויקטור זילברמן בקנדה הודיע שבכוונתו לעבור לקנדה אחרי אליפות העולם בשנת 1977.[4]
בעקבות החלטת הממשלה להצטרף לחרם שהוטל על אולימפיאדת מוסקבה,[5] התדרדר מצבו של וייץ. הוא ניסה לייצג את קנדה, אך הדבר לא הותר לו. הוא השתקע בקנדה ואחרי מספר חודשים חזר לישראל.[6] בשנת 1986 היה מעורב בניסיון שוד, ונמלט לשוודיה. ממשלת שוודיה הסגירה אותו לישראל בשנת 1989, הורשע בשוד מזוין ונדון לחמש שנות מאסר. כשהשתחרר עזב וייץ את הארץ וירד לקנדה.[7]
תארים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1977 הוענק לוייץ פרס דב הוז לספורט.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד וייץ, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אדוארד וייץ, באתר olympedia.org
- ד"ר חיים קאופמן, אדוארד וייץ המשקולן השודד, באתר המכללה האקדמית וינגייט
- אלי דנון, אדוארד וייץ קיבל דירה, מעריב, 26 באוקטובר 1976
- ברוך דגון, בריונים פצעו יד של המשקולן אדוארד וייץ בשבר בקבוק, דבר, 13 בספטמבר 1978
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברוך דגון, שיא אסיה בדחיקה חמק מבין אצבעות המשקולן וייץ, דבר, 9 במאי 1976
- ^ ישראל רוזנבלט, אדוארד ווייץ העניק לישראל את המקום הטוב בכל האולימפיאדות, דבר, 22 ביולי 1976
- ^ ככה מתנהגים אל ספורטאי מצליח?, מעריב, 8 באוגוסט 1976
- ^ אלי דנון, וייץ: אני מתכוון להגר לקנדה, מעריב, 12 באוקטובר 1976
- ^ אדוארד וייץ שעמד לשאת דגל ישראל במוסקבה: נגוזה אגדה, דבר, 23 במאי 1980
- ^ ברוריה ביגמן, טעיתי כאשר החלטתי לעזוב, מעריב, 23 בנובמבר 1980
- ^ איה אורנשטיין, אלי דניון ואלכס פרלסמן, אדוארד וייץ, המשקולן שזכה בהישג הישראלי הטוב ביותר באולימפיאדה, מעריב, 21 בנובמבר 1986
- ^ פרס זב הוז למשקולן אדוארד וייץ, דבר, 19 בינואר 1977
 משלחת ישראל לאולימפיאדת מונטריאול (1976) 
| ||
|---|---|---|
 אתלטיקה
|
אסתר רוט | |
 ג'ודו
|
יונה מלניק | |
 היאבקות
|
רמי מירון | |
 הרמת משקולות
|
אדוארד וייץ | |
_pictogram.svg){kind=small} התעמלות מכשירים
|
דב לופי | |
 כדורגל
|
נבחרת ישראל בכדורגל (אלון בן דור, אהוד בן טובים, חיים בר, יהושע גל, גדעון דמתי, יצחק ויסוקר, רפעת טורק, אבי כהן, אברהם לב, אלי לוונטל, עודד מכנס, מאיר נמני, יוסף סורינוב, ירון עוז, ויקי פרץ, משה שווייצר, יצחק שום) | |
 סיף
|
נילי דרורי | |
 קליעה
|
מיכה קאופמן | |
 שחייה
|
דב ניסמן • עדי פרג | |
 שיט
|
יהודה מעיין • יואל סלע | |