אדוארד הלט קר
 | |
| לידה |
28 ביוני 1892 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1982 (בגיל 90) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
טריניטי קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
What Is History? |
| בן או בת זוג |
Betty Abigail Behrens |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אדוארד הלט קר (באנגלית: Edward Hallet Carr; 28 ביוני 1892 - 3 בנובמבר 1982) היה היסטוריון בריטי שהתמחה בהיסטוריה של ברית המועצות, ותאורטיקן ליחסים בינלאומיים שנודע כמתנגד תקיף לזרם האמפיריציזם בהיסטוריוגרפיה. קר עבד גם כעיתונאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד הלט קר נולד בלונדון למשפחה מהמעמד הבינוני, והתחנך בבית הספר "מרצ'נט טיילור", ובטריניטי קולג' שבקיימברידג', שבו סיים לימודי תואר ראשון בלימודים קלאסיים. בשנת 1916 הצטרף קר למשרד החוץ הבריטי ולמשרד הקומונוולת' (בשירות הדיפלומטי). הוא התפטר מעבודה זו בשנת 1936. ב-1919 היה קר חלק מהמשלחת הבריטית לשיחות השלום בפריז והיה מעורב בניסוח חלקים מחוזה ורסאי. בשנות העשרים הוצב קר בסניף משרד החוץ הבריטי אשר עסק בליגת האומות, לפני הישלחו לשגרירות הבריטית בריגה שבלטביה. במהלך שירותו בריגה נשבה קר בקסמיה של הספרות והתרבות הרוסית וכתב מספר עבודות אודות היבטים שונים של החיים ברוסיה.
בשנת 1936 קיבל קר תפקיד של פרופסור לפוליטיקה בינלאומית באוניברסיטת ויילס אברסוטויט. הוא נודע במיוחד בשל תרומתו לתאוריית היחסים הבינלאומיים. עבודתו המפורסמת 'משבר עשרים השנים' פורסמה בשנת 1939. קר שימש מאוחר יותר כעוזר עורך של הטיימס. הוא מילא תפקיד זה בין 1941 ו-1946, פרק זמן שבמהלכו אימץ גישה פרו-סובייטית. הוא לימד פוליטיקה בבייליול קולג' שבאוקספורד מ-1953 עד 1955, אז הפך לעמית בטריניטי קולג' שבקיימברידג'.
בין הספרים שכתב קר: ביוגרפיות של פיודור דוסטויבסקי (1931), קרל מרקס (1934) ומיכאל בקונין (1937) ומחקרים אודות יחסים בינלאומיים. עבודתו מרובת הכרכים "ההיסטוריה של רוסיה הסובייטית" (14 כרכים, 1950 - 1978) נחשבת לפסגת יצירתו. הרקע לכתיבת סדרת ספרים זו נעוץ בהתרשמותו העמוקה של קר ממבצעי הגבורה של העם הסובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה. בשלהי 1944 הוא גמר אומר בדעתו לכתוב היסטוריה שלמה של ברית המועצות מ-1917 עד ההווה, אשר תכלול בחובה את כל ההיבטים של ההיסטוריה החברתית, הפוליטית והכלכלית, זאת על מנת להסביר כיצד עמדה ברית המועצות בפני האתגר של הפלישה הגרמנית לשטחה. על פי השקפתו של קר, ההיסטוריה הסובייטית עברה דרך שלוש תקופות של מלחמות פנים והתגלמה במעבר מלנין לסטלין. קר מפורסם היום גם בשל מחקרו ההיסטוריוגרפי "היסטוריה מהי?".
תרומתו לתאוריה של היחסים הבינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קר תרם להנחת היסודות של מה שנודע כריאליזם קלאסי בתיאורית היחסים הבינלאומיים. דרך מחקרו אודות ההיסטוריה (עבודותיהם של תוקידידס ומקיאבלי והרהורים וחילוקי דעות אפיסטמולוגיים עמוקים עם האידיאליזם, שהייתה תאוריית היחסים הבינלאומיים הדומיננטית בין שתי מלחמות העולם, הוא הגיע לריאליזם. בספרו "משבר עשרים השנים", הגדיר קר שלושה שסעים של הריאליזם האוטופי (אידיאליזם), הנובע מן הריאליזם המקיאבלי. בראש ובראשונה מהווה ההיסטוריה רצף של סיבה ותוצאה, אשר מהלכו יכול להיות מנותח ומובן על ידי מאמץ אינטלקטואלי, אולם אינו (כפי שמאמינים האוטופיסטים) מנוהל בידי "דמיון". שנית, תאוריה אינה (כפי שסבורים האוטופיסטים) יכולה לחולל פרקטיקה, אלא הפרקטיקה היא שמולידה תאוריות. בהתאם למילותיו של מקיאבלי: "יועצים טובים, ברגע שהם מגיעים, נולדים מחוכמתו של הנסיך, ואילו חוכמת הנסיך אינה נולדת מיועצים טובים". שלישית, פוליטיקה אינה (כפי שהאוטופיסטים טוענים) פונקציה של אתיקה, כי אם האתיקה היא פונקציה של פוליטיקה. אנשים נותרים ישרים על ידי אילוצים. מקיאבלי זיהה את חשיבותו של המוסר, אולם סבר כי לא ייתכן כל מוסר יעיל במקום שאין בו סמכות יעילה. מוסריות היא תוצר של כוח (קר, 1939).
הבחנתו של קר בין ריאליזם לאוטופיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השני של הספר 'משבר עשרים השנים', מגדיר קר שש הבחנות בין הריאליזם לאוטופיזם. הראשונה היא שני תיאורים כלליים של האידיאליזם והריאליזם (אוטופיה וריאליזם). האוטופיסטים מאמינים באפשרות התמרתה של החברה על ידי צעד של רצון. הבעיה העיקרית של האוטופיסט היא חוסר המידע שלו ביחס לאילוצים שהמציאות כופה עלינו. אם לא יתייחס האוטופיסט למגבלות האלו בכובד ראש, הוא לא יוכל לאמוד את מצבו העכשווי ומכאן שלא יהיה לאל ידו לנוע ממצבו הנוכחי למחוז חפצו. הנך מתאווה לעולם השרוי בשלום, ברם לא מצויה ברשותך כל תוכנית פעולות בת קיימא אשר תהיה מסוגלת להשכין שלום על פני הארץ. מאידך, מניחים הריאליסטים כי המציאות בה אנו חיים קיימת כתוצאה היסטורית. המציאות החברתית היא תוצר של שרשרת נסיבות ארוכה, אשר תוצאתה נקבעה מראש. לכן, אין היא יכולה להשתנות על ידי מעשה של רצון. הריאליסט המתייחס אל הדברים כפי שהם, מונע מעצמו את אפשרויות שינוי העולם.
ההבחנה השנייה היא בין תאוריה לפרקטיקה. עבור האוטופיסט התאוריה היא המנביעה את התשובה לשאלה "מה עלינו לעשות?". השאלה היא רבת חשיבות על מנת שנוכל להבין את האוטופיה. ברגע שהמטרה מובנית בראש, כל שעלינו לעשות הוא להגיע לשם. לכן, מבלבל האוטופיסט בין מה ש"ישנו" לבין מה ש"ראוי להיות". כשאומר האוטופיסט "אנשים הם שווים" כוונתו היא למעשה "אנשים חייבים להיות שווים". ההבדל הוא מכריע ומבלבל בפוליטיקה עכשווית. עבור הריאליסט נובעת תאוריה מן המציאות, קרי המצב האקטואלי של העניינים. בעוד שהאוטופיסט מנסה לשעתק את המציאות במשולב ובסימוכין מההיסטוריה, הרי שהריאליסט מנסה לעומת זאת לייצר תאוריה הנובעת מן המציאות. לכן, עבור הריאליסט תאוריה המבוססת על שוויון בני האדם היא מוטעית בתכלית או בגדר משאלת לב.
עבור קר יש צורך להבחין בתלות ההדדית המתקיימת בין השניים. רוב רעיונותינו הם תוצאתה של המציאות שעוצבו בצורת מוסדות או יישום חוקים. כל תאוריה נושאת בחובה חלק מהמציאות ולהפך. הבעיות שבפניהן אנו ניצבים במציאות מאלצות אותנו להגות נתיבים חדשים במציאות. על ידי התאוריה (פתרון) אנו מייצרים מציאות משתנה ונהפכים להיות לחלק מן המציאות. ברגע שהמציאות יוצרת בעיות חדשות אנו מציעים תאוריה חדשה על מנת לפתור אותן והדבר ממשיך בדרך זו עוד ועוד. זהו מעגל הקסמים של הסיבתיות.
ההבחנה השלישית היא בין האינטלקטואל הלוקח את האמת מן הספרים, לבין הביורוקרט, הדולה אותה מתוך ניסיונו הממשי. האינטלקטואל מאמין בעליונותה של התאוריה ומכאן מחשיב את עצמו כמדריך האמיתי של איש הפעולה. הביורוקרט כפות לסדר הקיים, אין בידיו כל נוסחה או תאוריה שמנחה אותו, הוא פשוט מנסה להפוך את הסדר הקיים שבתוכו הוא חי וממשיך לקיימו.
ההבחנה הרביעית היא זאת שבין שמאל לימין. השמאל הוא מתקדם במובנו האוטופי בעוד שהימין הוא שמרני במובנו המציאותי.
ההבחנה החמישית היא בין הרדיקלי לקונסרבטיבי (שמאל וימין, על אף שקר מציין כי לא תמיד רדיקלים וקונסרבטיבים מייצגים את הנטיות הפוליטיות הללו). רדיקלים הם אוטופיסטים, אינטלקטואלים ותאורטיקנים, בעוד שהקונסרבטיבים הם ריאליסטים, ביורוקרטים ואנשים מהפרקטיקה.
לבסוף, מופיעה אותה ההבחנה בין אתיקה לפוליטיקה. האוטופיסט מאמין בעליונות האתיקה כקו מנחה לפוליטיקה. הריאליסט סבור כי האתיקה נובעת מיחסי הכוחות כפי שהם. לכן, הפוליטיקה שולטת ברמה. עבור קר, האפשרות להתבונן משתי הזויות יחדיו היא הדרך הראויה לנהוג על פיה.
ביקורת על הריאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קר הוא עקבי בחוסר העקביות שלו. אין הוא מאמין בנחיצותה של ההרמוניה. בכל מקום בו מצויים בני אדם, שם שורה הפוליטיקה. פוליטיקה מביאה עימה ניגודי אינטרסים. רעיונותיו הם הקוטב הנגדי של מה שהנס מורגנטאו כינה "פילוסופיה רציונלית". הפרק שלו אודות הריאליזם פורש בפני הקורא מסה ארוכה בת חמישה דפים על הריאליזם, זרם שקר מוחזק כמייסדו. רוב מומחי היחסים הבינלאומיים פסחו על מסה זו, מאחר שלהודות בקיומה יהפוך את קר לאיש הגות מעמיק יותר בעל עומק תאורטי ניכר.
קר מצביע על טבעה חסר השיניים של המסה הריאלית: אתה מסוגל להפגין רדידות בבניין האוטופי, אולם אינך מסוגל לבנות בעזרתו אידיאל חדש. במסקנה הלוגית שלו, הרלטיביזם בעצמו, ומכאן הניתוח הריאליסטי משרת בעצמו אינטרס.
לעיתים מערפלת האוטופיה את המציאות. במקרה דנן, הניתוח הריאליסטי נוכח במטרה להבהיר אותה. לעיתים מעמעם הריאליזם את יכולתנו להעלות בחזוננו אלטרנטיבות. החשיבה הפוליטית נשענת על שני חלקי המוח, אנו משתמשים בצד זה או אחר לפי ההכרח. הפוליטיקה במהותה היא מאבק בין תומכי הסטטוס קוו לאויביו. הפוליטיקה היא המאבק בין שינוי לסטטוס קוו.
הביקורת על תאוריית הרמוניית האינטרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנו פתרון פשוט לכל עימותי העניינים בחברה, נקודת שיווי משקל (ליברליזם) או סיום העימות (מרקסיזם). ליברליזם מגן על ההרמוניה ההכרחית בין האינדיבידואל לאינטרס הכללי, כלל זה חל על המרקסיזם. העימות הנוכחי הוא בלתי נמנע, אולם תולדתו היא חברה חסרת מעמדות שבה נעלמים ניגודי אינטרסים מיוחדים (מכיוון שאינטרסים של עימותי מעמדות נגוזים). השתקפות התבנית הליברלית בזירה הבינלאומית, הוא "מאזן הכוחות" הידוע. למעשה מקיף כל הרעיון את האינטרסים של הקבוצות המובילות בחברה. דוגמה: האינטרס המשותף לכאורה בשלום במהלכן של השנים שבין המלחמות, מסווה למעשה את האינטרסים של כוחות הסטטוס-קוו.
ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה מהי?/א.ה. קר; מאנגלית: אורי רם; הקדמת הספר: שלמה אבינרי. תל אביב, מודן, 1986
- יחסים בינלאומיים בין שתי מלחמות העולם (1939-1919)/קאר א.ה. (תרגמה לאה זגגי). תל אביב: עם הספר, 1967
- המהפכה הרוסית מלנין עד סטלין 1917-1929/ אדוארד ה. קאר; תרגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר: אלי שאלתיאל). תל אביב: עם עובד, תשמ"ב 1982
- What is history?/by E.H. Carr; edited by R.W. Davies. second edition. Basingstoke, hampshire: Mcmillan, 1986
- From Napoleon to Stalin, and other essays/ by E.H. Carr. London: Macmillan, 1984
- The Comintern and the Spanish Civil War/ by E.H. Carr; edited by Tamara Deutscher. London: Macmillan, 1984
- German-Soviet relations between the two World Wars, 1919-1939/ Edward Hallet Carr. Westport, Conn.: Greenwood Press, 1983
- The twilight of Comintern, 1930-1935/ E.H. Carr. London: Macmillan Press, 1982
- The Romantic exiles: a nineteenth-century portrait gallery/ by Edward Hallet Carr. Cambridge, Mass. : MIT Press, 1981
- The Russian Revolution: from Lenin to Stalin (1917-1929)/ Edward Hallet Carr. London: Macmillan Press, 1979
- Foundations of a planned economy, 1926-1929/ Edward
- Hallet Carr and R.W. Davies. London: Macmillan, 1969-1978
- The October Revolution: before and after/ by E.H. Carr. New York: Vintage Books, 1971
- Socialism in one country, 1924-1926/ Edward Hallet Carr. Harmondsworth, Middlesex: Penguin Books, 1970
- The interregnum, 1923-1924/ Edward Hallet Carr. Harmondsworth, Middlesex: Penguin Books, 1969
- The Bolshevik Revolution, 1917-1923/ by Edward Hallet Carr. Harmondsworth, Middlesex: Penguin Books, 1966
- Dostoevsky, 1821-1881/ Edward Hallet Carr. London: G. Allen and Unwin, 1962
- Michael Bakunin/by E.H. Carr. New York: Vintage Books,, 1961
- The new society/ by Edward Hallet Carr; with a new preface especially written for the Beacon paperback edition. Beacon Hill, Boston: Beacon Press, 1957
- A History of Soviet Russia/ Edward Hallet Carr. London: Macmillan, 1950
- The Soviet impact on the Western world/ Edward Hallet Carr. New York: Macmillan, 1947
- Nationalism and after/ by Edward Hallet Carr. London: Macmillan, 1945
- Grundlagen eines daunerden Friedens/ Edward Hallet Carr; autorisierte Deutche Ubertragung von Elisabeth Rotten. Zurich: Steinberg Verlag, 1943
- Conditions of peace/ by Edward Hallet Carr. New York: Macmillan, 1942
- The future of nations: independence or interindependence?/ E.H. Carr. London: Kegan Paul, Trench, Truber, 1941
- The Future of international government/ E.H. Carr and S. de Madariaga. London: National Peace Council, 1941
- Britain: a study of foreign policy from the Versailles treaty to the outbreak of war/ by E.H. Carr; with a preface by Viscount Halifax. London: Longmans, green, 1939
ספרים שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- /The ABC of communism/N. Bukharin and E. Preobrazhensky; edited with introduction by E.H. Carr.(translated from the russian by Eden and Cedar Paul Harmondsworth, Middlesex: Penguin Books, 1969
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד הלט קר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אדוארד הלט קר (1892-1982), דף שער בספרייה הלאומית
