לדלג לתוכן

אדוארד דה בונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד דה בונו
Edward Charles Francis Publius de Bono
לידה 19 במאי 1933
מלטה, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 2021 (בגיל 88)
מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת פרטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.debono.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד צ'ארלס פרנסיס פובליוס דה בונו (19 במאי 1933 – 9 ביוני 2021)[1] היה רופא ופילוסוף מלטזי. כתב ספרים רבים על חשיבה, כולל שישה כובעי חשיבה.[2]

קריירה והגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה בונו סיים תואר הראשון ברפואה באוניברסיטת מלטה. בשנת 1955 זכה במלגת רודס ועבר לקולג' כרייסט צרץ', באוניברסית אוקספורד,[3] שם רכש תואר תואר שני בפסיכולוגיה ופיזיולוגיה. בהמשך, קיבל תואר דוקטור ברפואה מטריניטי קולג', קיימברידג' .

דה בונו היה חבר סגל בפקולטה באוניברסיטת אוקספורד, בקיימברידג' (שם סייע בהקמת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה) לונדון והרווארד.[4] הוא היה פרופסור באוניברסיטת מלטה, אוניברסיטת פרטוריה(אנ'), אוניברסיטת מרכז אנגליה(אנ') (כיום אוניברסיטת העיר ברמינגהם) ואוניברסיטת העיר דבלין(אנ'). דה בונו נשא את הקתדרה של פרופסור דה וינצ'י לחשיבה באוניברסיטה לטכנולוגיה מתקדמת(אנ') בטמפה, אריזונה.[5] ב-2009 היה דה בונו אחד מ-27 השגרירים לשנת היצירתיות והחדשנות האירופית.[6]

בשנת 1969 הקים דה בונו את "הקרן למחקר קוגניטיבי" (Cognitive Research Trust) במטרה לקדם את החינוך לחשיבה יצירתית בבתי ספר. לדבריו, "חשיבה יצירתית היא מיומנות נרכשת, לא כישרון מולד."[7]

דה בונו כתב 85 ספרים שתורגמו ל-46 שפות[4] ולימד את שיטות החשיבה שלו לסוכנויות ממשלתיות, לקוחות ארגוניים, ארגונים ויחידים, באופן פרטי או ציבורי במפגשים קבוצתיים. דה בונו היה משוכנע שהמפתח לקידום האנושות היא שפה טובה יותר. בספרו הקוד הוא מציג רשימה של מילים חדשות, המבוססות על מספרים, כאשר כל צירוף מספרים מייצג רעיון או מצב שימושי, שייצוגו דורש מספר מילים. לדוגמה, קוד דה בונו 6/2 פירושו "הצג לי את נקודת המבט שלי ואני אציג לך את נקודת המבט שלך". קוד כזה עשוי לשמש במצבים שבהם אחד הצדדים בעימות או שניהם אינם עושים מאמץ מספיק כדי להבין את נקודת המבט של השני.[8]

חשיבה מקבילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבה מקבילה הוא מונח שטבע דה בונו.[9][10] החשיבה המקבילה מתוארת כאלטרנטיבה לגישה של דיבייט והגישות של סוקרטס, אפלטון ואריסטו.[11] באופן כללי, חשיבה מקבילה היא פיתוח נוסף של תהליכי החשיבה הרוחבית(אנ'), תוך התמקדות במחקרים.

חשיבה מקבילה מוגדרת כתהליך חשיבה שבו המיקוד מפוצל למספר כיוונים ספציפיים. גישה זו בעת דיונים קבוצתיים קבוצה מונעת את ההשלכות של גישת העימות, הידועה גם בשם הגישה הדיאלקטית, כפי שהיא נהוגה למשל בבתי משפט. בגישה של עימות, המטרה היא להוכיח או להפריך טענות שהעלו הצדדים.

בגישת החשיבה המקבילה, מציגים הצדדים טענות במספר מסלולים מקבילים, רצוי ביותר משני מסלולים. גישה לא דיכוטומית זו מוביל לחקירה של הנושא, שבה כל משתתף יכול לתרום ידע, עובדות, רגשות וכו'. בשיטה חשוב מאוד שהתהליך נעשה בצורה מאורגנת, ושכל משתתף יהיה מעורב ויתרום במקביל. שישה כובעי חשיבה היא דוגמה ליישומה של גישת החשיבה המקבילה.[10]

לטענת מתנגדיו, ניצל דה בונו את תמימותם של אנשים תוך שהוא משתמש בז'רגון פסאודו-מדעי כדי לארוז מחדש את המובן מאליו בצורה מסנוורת.[12]

בספר Frameworks For Thinking מנתח צוות של חוקרים יותר מארבעים גישות פופולריות לפיתוח החשיבה. לגבי אדוארד דה בונו הם מציינים:

[הוא] מתעניין יותר בפיתוח רעיונות מאשר בהוכחת המהימנות או היעילות של הגישה שלו. ישנה עדות מחקרית דלה מאוד שתומכת בכך שאימון בשיטות של Cort [של דה בונו] או בשיטת שישה הכובעים. הערכה מקדמית של CoRT דיווחה על יתרונות משמעותיים לתלמידי חינוך מיוחד... עם זאת, במחקר עדכני יותר על ילדים אבוריג'ינים אוסטרלים, נמצאו עדויות מועטות ליכולת הכללה מלבד בתחום החשיבה היצירתית.[13][14][15]

אפצלור רחים, פרופסור המתמחה בניהול קונפליקטים בארגונים, מתייחס לרעיונות של דה בונו המתוארים בספרו Conflicts: A Better to Resolve Them. הוא מסכם כי "גישתו של דה בונו לחיסול מוחלט של עימותים אינה שונה מהגישות של הקלאסיקאים. גישה זו להתמודדות עם קונפליקט אינה מסתדרת לחלוטין עם החשיבה המודרנית, ולכן אינה מספקת." [16]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה בונו נולד בפלוריאנה, מלטה ב-19 במאי 1933.[17] בבית ספרו הוא נחשב ל"גאון" ודילג על שתי כיתות.[18]. אביו, ג'וזף אדוארד דה בונו, היה פרופסור לרפואה. ג'וזפין, אמו, הייתה עיתונאית ששיחקה תפקיד מוביל בקמפיין למען זכות הבחירה הכללית במלטה (שם זכו לבסוף נשים בזכות הצבעה ב-1947).

בשנת 1971 התחתן דה בונו עם ג'וזפין הול-וויט. נולדו להם שני בנים, קספר וצ'רלי. לאחר מכן התגרשו בני הזוג.[19] בצוואתו, שפורסמה לאחר מותו, הוא כלל שני ילדים נוספים: פרנסיס אדוארד דה בונו, בנה של מגדלנה סקאלי, וג'וליאנה פארס, ביתה של דונה פארס.[18]

דה בונו ביקר באופן קבוע באוסטרליה. בשנת 1995 רכש את ליטל גרין איילנד, אי פרטי בשטח של כ-240 דונם בסמוך לקווינסלנד, והקים עליו ריטריט שאירח סמינרים ארגוניים וצוותי חשיבה של חברות ותאגידים.[20] דה בונו החזיק ארבעה איים פרטיים בסך הכל, כולל אי באיי בהאמה, באירלנד ובלגונת ונציה באיטליה. בראיון משנת 2003 הוא ציין "אני פשוט אוהב איים, זה הכל"... אי הוא "נסיכות משלך, טריטוריה ומרחב פסיכולוגי משלך".[21]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד דה בונו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jeffries, Stuart (10 ביוני 2021). "Edward de Bono obituary". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-15 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Guest post: When anyone can be a money issuer". FT Alphaville. 28 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-30 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Edward de Bono entry on Rhodes Trust database". אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2022. נבדק ב-24 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Bio at Penguin books". אורכב מ-המקור ב-19 ביוני 2013. נבדק ב-18 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "About Edward de Bono". Edward de Bono's Personal Web Site. 5 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2008. נבדק ב-5 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "European Year of Creativity and Innovation 2009 – Europa". אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2009. נבדק ב-14 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Rebecca Wallersteiner, OBITUARIES - Edward de Bono, the BMJ, ‏October 2, 2021
  8. ^ de Bono, Edward (2000). The de Bono Code Book. p. 52.
  9. ^ Edward De Bono, Parallel thinking: from Socratic thinking to de Bono thinking, Viking 1994 מסת"ב 0-670-85126-4
  10. ^ 1 2 David Moseley, Vivienne Baumfield, Julian Elliott, Frameworks for thinking: a handbook for teaching and learning, Cambridge University Press 2005, מסת"ב 0-521-84831-8, page 135
  11. ^ Edward De Bono, Parallel thinking: from Socratic thinking to de Bono thinking, Viking 1994 מסת"ב 0-670-85126-4, page 36–38
  12. ^ Obituaries, Telegraph (2021-06-10). "Edward de Bono, guru of 'lateral thinking' who spread his quirky ideas with a salesman's enthusiasm – obituary". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-10-26.
  13. ^ Moseley, D; Baumfield, V.; Elliott, J.; Higgins, S.; Miller, J.; Newton, D. (2006). "De Bono's lateral and parallel thinking tools". Frameworks for Thinking A Handbook for Teaching and Learning. Cambridge University Press. ISBN 978-0-511-48991-4. OCLC 1229217614.
  14. ^ I. Belski, A. Belski, Berdonosov, Bohuslav Bušov, M. Bartlová, E. Malashevskaya, T. Kassi, Antero Kutvonen, N. Tervonen, Can simple ideation techniques influence idea generation: comparing results from Australia, Czech Republic, Finland and Russian Federation, In A. Oo, A. Patel, T.Hilditch, & S. Chandran (Ed.s), Proceedings of the 26th Annual Conference of the Australasian Association for Engineering Education (pp. 474-873). Geelong, Australia: School of Engineering, Deakin University., 2015
  15. ^ I. Belski, Akram Hourani, A. Valentine, A. Belski, Can Simple Ideation Techniques Enhance Idea Generation, In A. Bainbridge-Smith, Z. T. Qi, & G.S. Gupta (Eds.), Proceedings of the 25th Annual Conference of the Australasian Association for Engineering Education (pp. 1-9). Wellington, New Zealand, 2014
  16. ^ Rahim, M. Afzalur (2011). Managing conflict in organizations (4th ed.). New Brunswick NJ: Transaction. p. 12. ISBN 978-1-4128-4425-3. OCLC 778434697.
  17. ^ "Birthday's today". The Telegraph. 19 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-20 במאי 2011. נבדק ב-16 במאי 2014. Dr Edward de Bono, lateral thinker, 78 {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Thorpe, Vanessa (24 באפריל 2022). "The father of lateral thinking pulls posthumous tricks out of his hat". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2022-12-28. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Jeffries, Stuart (10 ביוני 2021). "Edward de Bono obituary". The Guardian. נבדק ב-10 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Wheeler, Tone (22 ביוני 2021). "Tone on Tuesday: Designing with de Bono". Architecture & Design. נבדק ב-16 בספטמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Neales, Sue (28 בנובמבר 2003). "Kingdom come". Australian Financial Review. נבדק ב-16 בספטמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)