אדוארד ארטמייב

אדוארד ארטמייב
לידה	30 בנובמבר 1937; נובוסיבירסק, ברה"מ
פטירה	29 בדצמבר 2022 (בגיל 85); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית העלמין וגנקובסקויה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה לאמנות מקהלה על שם ויקטור פופוב
סוגה	מוזיקה אלקטרונית, פסקול סרטים
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	כלי מקלדת
חברת תקליטים	מיוזיאה
צאצאים	ארטמי ארטמייב
פרסים והוקרה	אמן העם של הפדרציה הרוסית (1999); עיטור אלכסנדר נבסקי (16 ביולי 2018); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (16 באוגוסט 2013); פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1985); פרס שירות הביטחון הפדרלי הרוסי; מסכת הזהב; פרס ניקה; פרס הפדרציה הרוסית; גיבור העמל של הפדרציה הרוסית; פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית; פרס נשר הזהב ;
	פרופיל ב-IMDb

אדוארד ניקולייביץ' ארטמייב (ברוסית: Эдуард Николаевич Артемьев;‏ 30 בנובמבר 1937 – 29 בדצמבר 2022) היה מלחין סובייטי ורוסי. בשנת 1999 הוענק לו תואר אמן העם של הפדרציה הרוסית ובשנת 2022 תואר גיבור העמל של הפדרציה הרוסית. בנוסף זכה ארבעה פעמים בפרס הפדרציה הרוסית (1993,1995,1999,2017).

ארטמייב ידוע כמחבר המוזיקה לסרטים של אנדריי טרקובסקי, ניקיטה מיכאלקוב ואנדריי קונצ'לובסקי.

ביוגרפיה

אדוארד ארטמייב נולד ב-30 בנובמבר 1937 בנובוסיבירסק. בגיל שבע נשלח למוסקבה, לדודו.

את השכלתו המוזיקלית הראשונית קיבל בבית הספר למקהלה במוסקבה. בשנת 1960 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה.

פרסום רחב בא לארטמייב בעבודתו בקולנוע. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-200 סרטים עלילתיים, סרטי תעודה וסרטי אנימציה. ביניהם שלושה סרטים של אנדריי טרקובסקי: סולאריס (1972), מראה (1975), סטאלקר (1979), סרטים של ניקיטה מיכאלקוב, אנדריי קונצ'לובסקי ואחרים^[1].