אדה הגרברג
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 ביולי 1995 (בת 29) מולדה, נורווגיה | |||
| שם מלא | אדה מרטין סטולסמו הגרברג | |||
| גובה | 1.77 מטר | |||
| עמדה | חלוצה | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקנית | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-25 ביולי 2023 | ||||
  | ||||
אדה מרטין סטולסמו הגרברג (בנורווגית: Ada Martine Stolsmo Hegerberg; נולדה ב-10 ביולי 1995) היא כדורגלנית נורווגית המשחקת בעמדת החלוצה באולימפיק ליון שבליגת העל הצרפתית. הגרברג היא הכדורגלנית הראשונה שזכתה בכדור הזהב לנשים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרברג נולדה במולדה שבנורווגיה, ובגיל צעיר עברה משפחתה לעיר סאנדאל, שם החלה לשחק כדורגל נשים בקבוצת הנוער של המועדון המקומי.
ב-18 במאי 2019 כבשה שלושער במדי אולימפיק ליון בגמר ליגת האלופות לנשים, סייעה לקבוצתה לנצח את ברצלונה 4–1 ולהניף את גביע האלופות בפעם הרביעית ברציפות.[1]
קריירת נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011, בגיל 15, זומנה הגרברג לסגל נבחרת נורווגיה הבוגרת, אך המשיכה לשחק בנבחרות הצעירות של נורווגיה עד לשנת 2013.
את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת ערכה ב-11 ביולי 2013, במסגרת אליפות אירופה בכדורגל נשים 2013 במשחק נגד נבחרת איסלנד שנגמר בתוצאה 1–1.[2] את שערה הראשון בנבחרת כבשה ב-22 ביולי 2013 במשחק רבע הגמר בניצחון 3–1 על נבחרת ספרד,[3] ואף שיחקה 90 דקות בגמר הטורניר, בו הפסידה נבחרתה 0–1 לנבחרת גרמניה.[4]
השתתפה במשחקי גביע העולם בכדורגל נשים 2015,[5] וכבשה בטורניר מספר שערים, בהם צמד שערים בניצחון נבחרתה 3–1 על נבחרת חוף השנהב.[6] נבחרת נורווגיה הודחה בשלב שמינית הגמר, אך עקב משחקיה הטובים הייתה מועמדת לתואר השחקנית הצעירה הטובה ביותר בטורניר.[7]
בינואר 2016 זכתה בכדור הזהב הנורווגי לשנת 2015, לאחר 20 שנה שלא זכתה בו אישה.
הייתה בסגל נבחרת נורווגיה במשחקי אליפות אירופה בכדורגל נשים 2017, בה סיימה הנבחרת את הטורניר כבר בשלב הבתים, לאחר שהפסידה את כל שלושת משחקיה ולא כבשה שער זכות.
בקיץ 2017 הודיעה כי לא תחזור לשחק בנבחרת, כמחאה על יחסה המזלזל של התאחדות הכדורגל הנורווגית כלפי כדורגל הנשים בנורווגיה, ולמרות פניות רבות סירבה לחזור לנבחרת לקראת גביע העולם בכדורגל נשים 2019.[8][9]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגביע הנורווגי (1): 2012
- אליפות צרפת (5): 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019
- הגביע הצרפתי (4): 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2018/2019
- ליגת האלופות לנשים (4): 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019
תארים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלכת השערים של ליגת העל הצרפתית (3): 2016, 2017, 2018
- מלכת השערים של ליגת האלופות לנשים (2): 2015/2016, 2017/2018
- השחקנית הטובה ביותר בליגת האלופות לנשים: 2018/2019
- כדור הזהב הנורווגי (3): 2015, 2016, 2018
- כדורגלנית השנה של אופ"א: 2015/2016[10]
- כדור הזהב לנשים: 2018[11]
- הכדורגלנית הטובה ביותר בעולם של פיפ"א (מקום שלישי): 2018[12][13]
- סגנית כדורגלנית השנה של אופ"א: 2017/2018, 2018/2019[14]
- ספורטאי/ת השנה בנורווגיה: 2016[15]
- כדורגלנית השנה של ה-BBC: 2017,[16] 2019[17]
- נבחרת השנה בעולם של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל: 2018[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדה הגרברג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אדה הגרברג, ברשת החברתית אינסטגרם- אדה הגרברג, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- אדה הגרברג, באתר Soccerway
- אדה הגרברג, באתר WorldFootball.net
- אדה הגרברג, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל באתר הרשמי של אולימפיק ליון
- פרופיל באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הנורווגית
- ליאור ברטל, אחרי השערורייה: הכירו את אדה הגרברג, שחקנית הכדורגל הטובה בעולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 בדצמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ליון זכתה בליגת האלופות לנשים, אדה הגרברג כיכבה עם שלושער, באתר וואלה, 18 במאי 2019
- ^ "Graham Hansen og Hegerberg starter for Norge" (בנורווגית). Dagbladet. Norwegian News Agency. 11 ביולי 2013. נבדק ב-23 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lote, Arve (22 ביולי 2013). "Tom Nordlie: - Dette er et "YouTube-selvmål"" (בנורווגית). NRK. נבדק ב-23 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ytterstad, Matias; Vistnes, Oddbjørn (28 ביולי 2013). "Tok til tårene etter at gullet røk" (בנורווגית). Dagbladet. נבדק ב-23 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ uefa.com. "Women's World Cup - Norway – UEFA.com". UEFA.com. נבדק ב-4 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hegerberg's 2 goals lift Norway past Ivory Coast 3-1". נבדק ב-4 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kadeisha Buchanan, Ada Hegerberg, Tang Jiali nominated for Young Player Award". נבדק ב-4 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fight against inequality is Hegerberg's top priority". uk.sports.yahoo.com.
- ^ "Ada Hegerberg takes a step back from international duty: A look at the NFF". VAVEL (באנגלית). 6 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Beaard, Raymond. "Las mejores futbolistas: el Once Mundial - FIFPro World Players' Union". אורכב מ-המקור ב-2017-07-28. נבדק ב-2019-05-20.
- ^ Aarons, Ed (4 בדצמבר 2018). "Ada Hegerberg: first women's Ballon d'Or marred as winner is asked to twerk". The Guardian. נבדק ב-2018-12-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Luka Modric named best male player and Marta best female player at Fifa awards". BBC News/Sport/Football. 2018-09-24. נבדק ב-2018-09-26.
- ^ UEFA.com, The official website for European football, UEFA.com (באנגלית)
- ^ "Pernille Harder wins UEFA Women's Player of the Year award". UEFA.
- ^ Karla Bustamante del Valle (3 בספטמבר 2018). "Nominadas al premio "The best"" (בספרדית). AS.com. נבדק ב-21 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "BBC Women's Footballer of the Year 2017: Ada Hegerberg wins award". BBC Sport. 30 במאי 2017. נבדק ב-30 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ada Hegerberg named BBC Women's Footballer of the Year 2019" (באנגלית בריטית). 2019-05-22. נבדק ב-2019-05-22.
- ^ "IFFHS AWARDS – THE WOMEN WORLD TEAM 2018". IFFHS.de. 1 בדצמבר 2018. נבדק ב-5 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
| זוכות פרס כדור הזהב לנשים | |
|---|---|
|
| מלכת השערים של גביע אופ"א וליגת האלופות לנשים | ||
|---|---|---|
| גביע אופ"א | 2002: אנצ'ה • 2003: יונגברי • 2004: גסטוטנר • 2005: פוהלרס • 2006: וידרסדוטיר • 2007: פליטינג • 2008: דייטל, וידרסדוטיר, פאניקו • 2009: וידרסדוטיר | |
| ליגת האלופות | 2010: בורקי • 2011: גרינגס • 2012: אבילי ולה סומר • 2013: רוס • 2014: ניקוליץ' • 2015: סאסיץ' • 2016: הגרברג • 2017: מידמה וג'קאבפי • 2018: הגרברג • 2019: הארדר • 2020: מידמה, אוגביאגבה ות'ורואלדסדוטיר • 2021: הרמוסו וקירבי • 2022: פוטיאס • 2023: פייור | |
