אגם וולטה
 | |
| תצלום לוויין של אגם וולטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 גאנה |
| סוג |
מאגר מים  |
| מידות | |
| שטח | 8,502 קמ"ר |
| נפח | 148 קמ"ק |
| גובה | 85 מטר מעל לפני הים |
| אורך | 550 קילומטר |
| עומק מרבי | 75 מטר |
| עומק ממוצע | 18.8 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | הוולטה הלבן, הוולטה השחור |
| מקור לנהר | וולטה |
| אגן ניקוז | 385,180 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | גאנה |
| אורך קו החוף | 4,800 ק"מ |
| קואורדינטות | 7°24′N 0°12′E / 7.4°N 0.2°E |
|
(למפת גאנה רגילה) | |
  | |
אגם וולטה (באנגלית: Lake Volta) הוא מאגר המים המלאכותי הגדול בעולם מבחינת שטח פניו (surface area). המאגר נמצא בגאנה ואוצר את מימי נהר הוולטה הסכור על ידי סכר אקוסומבו שנבנה ב-1965. שטחו של אגם וולטה 8,502 קמ"ר ומתנקזים אליו מים מאגן ניקוז של 385,180 קמ"ר. עומקו הממוצע 18.8 מטר, אורך חופיו 4,800 ק"מ ונפח מימיו 148 קמ"ק.
עם היווצרות אגם וולטה היה צורך לשכן מחדש 78,000 תושבים ו-200,000 חיות משק השייכות להם.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחו של האגם הוא כ-8,500 קמ"ר[1]. הוא שוכן לאורך קו גריניץ', שש מעלות מצפון לקו המשווה. הנקודה הצפונית ביותר של האגם קרובה לעיירה Yapei (אנ'), והקצה הדרומי ביותר שלו הוא בסכר אקוסומבו (אנ'), 520 ק"מ במורד הזרם. סכר אקוסומבו מעכב הן את נהר הוולטה הלבן והן את נהר הוולטה השחור, שהתכנסו בעבר למקום בו נמצא אמצע המאגר כיום, ויוצרים את נהר וולטה היחיד. נהר הוולטה הנוכחי זורם מהיציאה של תחנת הכוח של הסכר ומברצי המים, אל האוקיינוס האטלנטי בדרום גאנה.
האיים העיקריים בתוך האגם הם האי דודי (אנ'), אי הגמדים וקורפה[2]. הפארק הלאומי דיגייה (אנ') שוכן על חלק מהחוף המערבי של האגם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
האגם נוצר לצורך הפעלת סכר אקוסומבו (אנ'). הוא תוכנן במקור על ידי הגיאולוג אלברט קיטסון (אנ') במהלך התקופה הקולוניאלית הבריטית ב-1915, כדי לנצל את האנרגיה של הנהר להיתוך המינרל בוקסיט, עופרת האלומיניום, שמקורה במקום.[3] לאחר מלחמת העולם השנייה, עם סיום העידן הקולוניאלי, פעל קוואמה נקרומה, נשיא גאנה הראשון, למודרניזציה של הארץ. גאנה התברכה במינרל בוקסיט (עופרת האלומניום) שהפקתו והתכתו מחייבת אנרגיה עצומה. בניית תחנת כוח הידרואלקטרית בנהר וולטה, הייתה הדרך להפיק את האלומיניום ולקדם את כלכלת גאנה באופן משמעותי. ועדת תכנון שהוקמה, הגיעה למסקנה כי על מנת ליצור סכר כה גדול, יהיה צורך בהרחבת דרום נהר וולטה לצורך ייצור אגם מלאכותי. הדבר הצריך להציף אזור גדול שבו עשרות כפרים ויישובים, ולהעביר את התושבים למקומות אחרים. עם זאת, מעבר לתועלת הברורה שבהפקת האלומיניום, האגם שייווצר יגדיל את הזדמנויות הדיג, ובכך יסייע להאכיל את האוכלוסייה באזור. בהמשך התפתח גם תחום התיירות לאגם. מצד שני, נחזו בעיות עם מחלות הקשורות לקיומו של מאגר מים פתוח ענק, כגון התפשטות מלריה ומחלות אחרות.
החברה הבריטית "אלומיניום לימיטד", נותנת החסות התעשייתית הראשית של הפרויקט, פרשה לאחר שגאנה הפכה לעצמאית ב-1957. חברת "קייזר אלומיניום" נכנסה לפרויקט בשלב זה ולאחר משא ומתן ממושך עם מדינת גאנה הצעירה, הובטח מימון לפרויקט, אך זאת ללא התחשבות בתושבי האזור המושפע, כצעד לקיצוץ עלויות. בניית האגם והסכר החלה אפוא לפני שהממשלה החלה לתכנן את היישוב מחדש. בסופו של דבר הוצף אזור שבו היו 740 כפרים, והדבר חייב יישוב מחדש של 78,000 בני אדם.
בסמוך לתחילת העבודה על האגם, הוקמה סוכנות ציבורית, וארגנה בנייה של 52 עיירות חלופיות, שהתיימרו לשמש מודל למודרניזציה ולשיפור פרנסת האוכלוסייה המקומית. בדיעבד התברר, שהיישוב מחדש של התושבים בשנת 1964 היה כאוטי ולא יעיל. ארגון לקוי גרם לבעיות להימשך זמן רב לאחר השלמת הפרויקט וגרם לקשיים משמעותיים לאוכלוסייה המקומית.[4] [5]
בטווח הארוך, היווצרות האגם שיבשה את שיטות הדיג והחקלאות המסורתיות באזור וגרמה לעלייה גדולה בשכיחות המחלות. המודרניזציה בהנהגת הממשלה לא הצליחה, ואנשים נאלצו להסתגל לנסיבות החדשות בעצמם. עם זאת, ייצור המזון האזורי, בעיקר בתחום הדייג, התגבר בעשרות השנים שלאחר בניית סכר אקסומבו, והאגם פתח גם נתיב גדול לניווט לצפון המדינה וסיפק הזדמנויות חדשות לפיתוח התיירות. ההתחממות הגלובלית משפיעה גם על כמות המים בנהר וולטה, מה שהביא לירידת מפלס המים בשנים האחרונות, ולכן להפחתה ביכולת ייצור החשמל.[6]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכר אקוסומבו מייצר 912 MW של חשמל עבור המדינה, ובנוסף מאפשר ייצוא חשמל למדינות הסמוכות טוגו, בנין ומדינות אחרות, ובכך מאפשר לגאנה להרוויח מטבע חוץ. אגם וולטה משמעותי גם לתחבורה, ומספק נתיב מים הן למעבורות והן לכלי שיט. מכיוון שהאגם הענק שוכן באזור טרופי, המים נשארים חמים כל השנה באופן טבעי, ומאפשר לאוכלוסייה עצומה של דגים, כולל דגים גדולים, להתרבות במקום.
האגם מושך גם תיירות, כולל ספינות קרוז לביקור באי דודי, האי הגדול באגם.
ההתפתחויות האחרונות כוללות הקמת מפעל בקנה מידה גדול לקצירת עצים שקועים בבוץ, מהיערות המוצפים מתחת לאגם וולטה. פרויקט זה מאפשר ייצוא של גזעי עצים טרופיים בעלי ערך גבוה מבלי לדרוש כריתה נוספת או הרס של יער קיים. בנוסף להפקת מטבע חוץ עבור האזור והפחתת התלות של המקומיים בדיג כפעילות כלכלית עיקרית, הסרת העצים השקועים גם משפרת את הניווט באגם ומגבירה את הבטיחות לכלי השיט בו.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגם וולטה
- אגם וולטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פי עשרה יותר משטחו של אזור הגליל העליון בישראל
- ^ סיור באי דודי וסביבתו, מפרסומי משרד התיירות של גאנה. (באנגלית)
- ^ להרחבה על המינרל ועל ייצור האלומיניום באפריקה, ראו Aluminium in Africa
- ^ Stephan F. Miescher, Ghana's Akosombo Dam, Volta Lake Fisheries & Climate Change, Daedalus 150, 2021-10-01, עמ' 124–142 doi: 10.1162/daed_a_01876
- ^ Lake Volta | Africa, Map, History, & Facts | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ P. Gyau-Boakye, Environmental Impacts of the Akosombo Dam and Effects of Climate Change on the Lake Levels, Environment, Development and Sustainability 3, 2001-03-01, עמ' 17–29 doi: 10.1023/A:1011402116047
- ^ Harvesting an Underwater Forest Sloan Fellows find a triple-bottom-line business in West Africa., web.archive.org, 2012-03-04
ערך זה הוא קצרמר בנושא ימות ואגמים ובנושא גאוגרפיה של אפריקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.