אגוסטה ווסטלנד AW101
 | |||||||||||
| מסוק AW101 מרלין בשירות זרוע האוויר של הצי המלכותי | |||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק תובלה, לוחמה נגד צוללות, חיפוש והצלה | ||||||||||
| יצרן |
לאונרדו  | ||||||||||
| טיסת בכורה | 9 באוקטובר 1987 | ||||||||||
| תקופת שירות | 1999–הווה (כ־25 שנים) | ||||||||||
| צוות | 3–4 | ||||||||||
| משתמש ראשי |
הצי המלכותי הבריטי הצי האיטלקי חיל האוויר המלכותי הדני | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| תרשים | |||||||||||
 | |||||||||||
  | |||||||||||
אגוסטה ווסטלנד AW101 (באנגלית: AgustaWestland AW101; המכונה גם מרלין) הוא מסוק תובלה בינוני, שפותח בשיתוף פעולה בין חברת ווסטלנד הבריטית וחברת אגוסטה האיטלקית, ומיוצר כיום על ידי חברת לאונרדו האיטלקית.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1977 משרד ההגנה הבריטי פרסם דרישה לפיתוח מסוק ללוחמה נגד צוללות שיחליף את צי מסוקי ווסטלנד סי קינג, באותה עת גם הצי האיטלקי הביעה צורך דומה והוחלט על שיתוף פעולה בין שתי המדינות ושתי החברות, ווסטלנד הבריטית ואגוסטה האיטלקית. לטובת הפרויקט שתי החברות הקימו חברה משותפת בשם EH תעשיות (EHI) וביוני 1981 הממשלה הבריטית אישרה תקציב של 20 מיליון ליש"ט לפיתוח. המסוק החדש זכה לשם EHI 01 אך בשלב כלשהו טעות בכתיבת שמו הובילה לביסוס השם "EH101", ובמהלך שנות ה-80 וה-90 מספר מסוקים הורכבו. בשנת 1985 מסוק EH101 דמה הוצג בסלון האווירי בפריז ואב הטיפוס הראשון הוטס לראשונה ב-9 באוקטובר 1987.
בפברואר 1995 הממשלה הבריטית ביצעה את ההזמנה הרשמית הראשונה שלה ל-20 מסוקי EH101 ומספר חודשים לאחר מכן גם איטליה ביצעה הזמנה של 16 מסוקים. בשנת 2000 שתי החברות ווסטלנד ואגוסטה התמזגו, מה שביטל את הצורך לישות הנפרדת EHI והוביל לשינוי שמו של המסוק ב-2007 לכדי AW101. ב-2005 לוקהיד מרטין התאימה את ה-AW101 לשימוש כמסוק מארין 1 תחת השם VH-71 קסטרל, לאחר שנקלטו כבר תשעה מבין 28 המסוקים שהוזמנו ולאחר הוצאה של כ-4.4 מיליארד דולר, בוטל הפרויקט ביוני 2009 והמסוקים הנותרים נמכרו לקנדה. ביוני 2010 חברת בואינג קיבלה את זכויות הייצור בארצות הברית בפרויקט תחת השם "בואינג 101" במטרה להחליף את הHH-60 פייבהוק, פרויקט זה נזנח לאחר מספר חודשים בודדים.
דגמים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HM1 מרלין: דגם המסוק הראשוני בשירות הצי המלכותי, התבסס על דגם 111 שפותח ללוחמה בצוללות וכלל ציוד ניתור וחימוש אוויר-ים.
- HM2 מרלין: דגם משודרג של ה-HM1 שכלל שיפור מערכות הטיסה והניווט.
- HC3 מרלין: דגם המסוק בשירות חיל האוויר המלכותי, התבסס של דגם 411 ושימש כמסוק להובלת לוחמים.
- HC3A מרלין: דגם תובלה שהתבסס על שישה מסוקים מדגם 512 לשעבר מחיל האוויר הנורווגי שעברו הסבה לשימוש חיל האוויר המלכותי.
- HC4/4A מרלין: התאמה של 25 מסוקי HC3 ו-HC3A של חיל האוויר לשירות הצי הבריטי.
- CH-148 פטרל: דגם לוחמה נגד צוללות שהותאם לשירות הצי הקנדי, אך לבסוף בוטל ב-1993 ולא נכנס לשירות.
- CH-149 קורמורנט: דגם חילוץ והצלה ימי המשמש את חיל האוויר המלכותי הקנדי (כ-15 מסוקים).
- SH-101A: דגם לוחמה נגד צוללות (MP) בשירות הצי האיטלקי.
- EH-101A: דגם שליטה ובקרה (AEW) בשירות הצי האיטלקי.
- MH-101A: דגם סיוע ימי (ASH) בשירות הצי האיטלקי.
- HH-101A: דגם חילוץ והצלה מבצעי (CSAR) בשירות חיל האוויר האיטלקי.
- תעשיות כבדות קווסאקי MCH-101: דגם בשירות כוחות ההגנה של יפן (מבוסס על דגם 518) ומשמש את הצי היפני.
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
איטליה
אינדונזיה
אלג'יריה
דנמרק
הממלכה המאוחדת
טורקמניסטן
ערב הסעודית
יפן
פולין
פורטוגל
נורווגיה
ניגריה
קנדה
מאפיינים (מרלין HM1)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צוות: 3-4
- תכולה:
- 30 נוסעים יישובים, או;
- 45 נוסעים עומדים עם ציוד מלא, או;
- מטען פנימי 3,050 ק"ג וחיצוני 5,520 ק"ג, או;
- 16 אלונקות
- אורך: 19.53 מטר
- גובה: 6.62 מטר
- קוטר רוטור ראשי: 18.59 מטרים (61.0 רגל)
- שטח דיסקת הרוטור הראשי: 271.51 מ'²
- משקל ריק: 10,500 קילוגרם (23,100 ליברות)
- משקל המראה מקסימלי: 14,600 קילוגרם (32,200 ליברות)
- הנעה: 3 × טורבו-ציר רולס-רויס RTM322-01 1,566 כוח סוס כל אחד
- מהירות מרבית מותרת: 167 קשר (309 קמ"ש)
- מהירות שיוט: 150 קשר (278 קמ"ש)
- טווח: 833 ק"מ
- סייג רום: 15,010 רגל (4,575 מטר)
- חימוש:
- 4 טורפדוים מסוג סטינגריי, או;
- פצצות עומק סימן 11.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגוסטה ווסטלנד AW101 (באנגלית ובאיטלקית)- מסוקי EH-101 בשירות הצי האיטלקי באתר Key.Aero.
