אגודת הנדל והיידן

אגודת הנדל והיידן (באנגלית: Handel and Haydn Society) היא מקהלה ותזמורת כלים אותנטיים בבוסטון, מסצ'וסטס. האגודה, שנוסדה בשנת 1815, היא בין הוותיקות ביותר בתחום אמנויות הבמה בארצות הברית. היא התפרסמה בעיקר בביצועיה לאורטוריה המשיח של הנדל, שאותה הגישה בביצוע בכורה אמריקאי ב-1818 ומאז 1854 היא מבצעת אותה מדי שנה בשנה.

השנים הראשונות

אגודת הנדל והיידן נוסדה כאגודת אורטוריה בשנת 1815, על ידי קבוצה של סוחרים בוסטוניים, שהשתוקקו להעלות את רמת הביצוע של מוזיקה כוראלית בעיר, שלא היה לה הרבה להציע בתחום המוזיקה, מכל סוג שהוא. שם האגודה משקף את משאלת מייסדיה, להביא לקהל המאזינים בבוסטון את המיטב מן הישן (הנדל) ומן החדש (היידן) בקונצרטים באיכות אמנותית גבוהה ככל האפשר. משנותיה הראשונות קבעה אגודת הנדל והיידן מסורת של חדשנות, שהתבטאה בביצועי בכורה באמריקה של "משיח" מאת הנדל ב-1818, "בריאת העולם" של היידן ב-1819, רקוויאם של ורדי ב-1878, מיסה של איימי ביץ' ב-1892 ועוד מספר רב של יצירות משל הנדל, מוצרט, באך ועוד.

האגודה הייתה גם הראשונה לקדם את לוול מייסון, כשהוציאה לאור את אוסף מזמורי התפילה הראשון שלו ובהמשך, כשבחרה אותו לנשיאה. למוזיקה של מייסון הייתה השפעה רבה מאוד וחלק גדול ממנה עודו מנוגן עד היום. הוא נודע ביותר בחיבור המוזיקה למזמור הפופולרי, "שמחת עולם" (Joy to the World). מייסון מילא תפקיד גם בהפצת החינוך המוזיקלי בארצות הברית.

במהלך המאות ה־19 וה20, העלתה אגודת הנדל והיידן פסטיבלי מוזיקה הן לכבוד ימי השנה שלה עצמה והן לאלה של אירועים רבי-משמעות כמו סיום מלחמת האזרחים האמריקנית. האגודה ארגנה את פסטיבל המוזיקה הגדול הראשון של אמריקה בשנת 1857 ובשנים הבאות הגישה מופעי צדקה למען צבא האיחוד, קורבנות השריפה בשיקגו בשנת 1871 ופליטים יהודים מרוסיה ב-1882. במשך השנים הופיעה אגודת הנדל והיידן לפני אישים כמו הנשיא ג'יימס מונרו, הדוכס הגדול אלקסיס מרוסיה, אדמירל דיואי והמלכה אליזבת השנייה.

ביצוע מיודע היסטורית

באמצע המאה ה-20 החלה אגודת הנדל והיידן להתקדם לקראת אותנטיות ווקאלית ואינסטרומנטלית. ב-1967 התמנה מומחה בעל-שם לביצועי בארוק, תומאס דאן, למנהל האמנותי של האגודה והמיר את מקהלת החובבים הגדולה שלה בקבוצה של כ-30 זמרים מקצועיים. ב-1986 תפס כריסטופר הוגווד את מקומו של תומאס דאן כמנהל אמנותי. הוא הוסיף ביצועים בכלים אותנטיים ויצק התלהבות והשראה חדשה ברמות הגבוהות שהציבה מקהלת האגודה. באוקטובר 1986 הציגה אגודת הנדל והיידן את הקונצרט הראשון בתזמורת של כלים אותנטיים תחת שרביטו של הוגווד ובעונת 1989–1990 בוצעו כל הקונצרטים של האגודה בכלים אותנטיים. האגודה ממשיכה לשמור אמונים לביצוע מיודע היסטורית גם לאחר שכהונתו של הוגווד כמנהל אמנותי הסתיימה באביב 2001.

שנות ה-2000

המנצח הוולשי גרנט לואלין הצטרף לאגודת הנדל והיידן בעונת 2001–2002 כמנהל מוזיקלי. ללואלין לא היה רקע בביצוע אותנטי לפני בואו אל האגודה, אבל ניצוחו הנמרץ והכובש הקנה לו הצלחה רבה בקרב מבקרי מוזיקה ומוזיקאים כאחד. לואלין נודע באישיותו הנעימה וביכולתו להפיק ביצועים יוצאים מן הכלל מנגני האגודה.

בתקופת כהונתו כמנהל מוזיקלי, הוציאה האגודה הקלטות אחדות, שזכו להצלחה מסחרית בלתי מבוטלת. כמו כן זכתה אגודת הנדל והיידן בפרס גראמי הראשון שלה על הקלטה משותפת ב-2003 עם ההרכב הכוראלי "שאנטיקלר" מסן פרנסיסקו של "קינות ודברי הלל" של סר ג'ון טאוורנר.

בשנת 2003 גם יצרה האגודה קשר רב-שנתי עם הבמאי הסיני שן צ'י-ז'נג. קשר זה הניב הפקות בבימוי מלא של "ערביות" (2003) ואורפאו (2006) של מונטוורדי, ששן כראשיתו של מחזור האופרות והערביות הקיימות של מונטוורדי. "אורפאו" מ-2006 הייתה הפקה משותפת עם האופרה האנגלית הלאומית. כמו כן ביים שן לאגודת הנדל והיידן הפקה של דידו ואניאס מאת פרסל בשנת 2005. לואלין סיים את כהונתו בשנת 2006.

ביולי 2007 ערך ההרכב הופעה היסטורית ברויאל אלברט הול בלונדון כחלק מסדרת הפרום של ה־BBC., בביצוע האורטוריה בריאת העולם של היידן, בניצוח סר רוג'ר נורינגטון.

הנהגה אמנותית

עד 1847 היו חובות הניצוח מוטלות על נשיא האגודה, שתרומתו לתפקיד הייתה זעומה. רוב מלאכת הביצוע הוטלה על נגן כלי המקלדת או על הכנר הראשון בתזמורת. עם התעצמות שאיפות האגודה, התחוור בהדרגה לאנשיה, כי היא זקוקה להנהגה מוזיקלית ממוסדת יותר. במהלך השנים, השתנתה הגדרת התפקיד פעמים אחדות, מסתם מנצח למנהל אמנותי ולמנהל מוזיקלי.

ב-26 בספטמבר 2008 הודיעה האגודה על מינוי הארי כריסטופרס למנהל האמנותי הבא שלה, החל בעונת 2009–2010, בחוזה התחלתי של שלוש עונות, עד 2012-2011.^[1] בשנת 2011 חודש החוזה שלו לעוד ארבע שנים, עד עונת 1015–2016, מועד חגיגות המאתיים לייסוד התזמורת.