אגא חאן הרביעי
_(cropped).jpg) | |||||
| אגא חאן 2014 | |||||
| לידה |
13 בדצמבר 1936 ז'נבה, שווייץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2025 (בגיל 88) ליסבון, פורטוגל | ||||
| שם מלא | שאה כרים אל-חוסייני | ||||
| שם לידה |
شاه كريم الحُسيني  | ||||
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, פורטוגל | ||||
| השכלה |
| ||||
| דת | אסלאם איסמעילי-ניזארי | ||||
| בן או בת זוג |
Princess Salimah Aga Khan (1969–1995) Gabriele Renate Homey (30 במאי 1998–2011) | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
שאה כרים אל-חוסייני (בפרסית: شاه كريم الحسيني; 13 בדצמבר 1936 – 4 בפברואר 2025), הידוע בציבור הרחב בתואר אגא חאן הרביעי, היה האימאם ה-49 של זרם הניזאריים באסלאם השיעי-איסמעילי. אגא חאן החזיק בתואר זה מאז 11 ביולי 1957, עת החליף את סבו, סר הסולטן מוחמד שאה אגא חאן השלישי (אנ').
אגא חאן הרביעי היה בעל אזרחות בריטית ופורטוגלית, ובנוסף לכהונתו הדתית היה איל עסקים, בעיקר בעסקי סוסי מרוץ.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאה כרים אל חוסייני הוא בנם הבכור של הנסיך עלי חאן (אנ') (1911–1960), ושל אשתו הראשונה, הנסיכה "טאג' א-דוואלה אגא חאן", ששמה קודם לנישואיה היה ג'ואן יארדה-בולר (אנ') (1908–1997). הוא נולד בז'נבה, שווייץ, ב-13 בדצמבר 1936 ואחיו אמין אגא חאן (אנ') נולד פחות משנה לאחר מכן.[1]
בשנת 1949 הוריו התגרשו וזמן קצר לאחר מכן האב התחתן עם השחקנית ריטה הייוורת' – עמה נולדה לו בת, הנסיכה יסמין אגא חאן (אנ') שהיא אחות למחצה של אגא חאן הרביעי.[2]
לאגה חאן הרביעי היה גם אח למחצה, פטריק בנימין גינֶס (אנ') (1931–1965), מנישואיה הראשונים של אמו.[3]
לרגל עבודת אביו, שאה כרים בילה את ילדותו בניירובי, קניה, שם זכה להשכלתו היסודית ובהמשך למד בפנימיית Institut Le Rosey בשווייץ, עד לקבלת תעודת הבגרות.[1] הוא רצה ללמד מדעים והתקבל ללימודים גבוהים ב-MIT, אך סבו – סולטאן מוחמד שאה, האגא חאן השלישי, הטיל וטו על ההחלטה וכרים למד באוניברסיטת הרווארד, והתמחה בהיסטוריה האסלאמית.[1]
סבו קבע טרם מותו שדווקא הוא יהיה אגא חאן הרביעי (IV) והוא קיבל על עצמו את התפקיד, אך סיים את לימודיו באוניברסיטה, בשנת 1959, עם תואר ראשון בהיסטוריה (בהצטיינות יתרה).[4]
קבלת תפקיד האימאם הניזארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מות סבו אגא חאן השלישי, הפך הנסיך כרים בהיותו בן 20, לאימאם ה-49 של הזרם הניזארי ובעל תואר האגא חאן הרביעי. בכך היה משום דילוג על הדור שלפניו – אביו, הנסיך עלי אגא חאן, ודודו, סדראדין אגא חאן, שאחד מהם היה המיועד, לכאורה, לירושה. בצוואתו הסביר סב את הרציונל לבחירת נכדו ליורשו: ”לאור השינויים היסודיים בעולם... כולל גילויי מדע האטום, אני משוכנע שהאינטרס של קהילת הניזאריים האיסמעילים, הוא שמי שיירש אותי יהיה בחור צעיר, שנולד, צמח, והתפתח בשנים האחרונות, ובאמצע העידן החדש, ויביא למשרה, השקפה חדשה על החיים”.[5]
טקסי הכתרת האימאם החדש, התקיימו במספר מקומות בעולם, במהלך השנים 1957 ו-1958.[6] במהלך תקופה זו הדגיש האגא חאן בפני חסידיו כי בכוונתו להמשיך את העבודה שסבו נקט בבניית מוסדות מודרניים לשיפור איכות חייהם של כל בני הזרם הניזארי וכן את החשיבות של טיפוח יחסים חיוביים עם הדתות והעדות השונות.[7]
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972, נשיא אוגנדה אידי אמין, גירש מארצו את התושבים ממוצא אסייתי, על אף שחלק ממשפחותיהם חיו באוגנדה מעל 100 שנה וביניהם רבים מבני הזרם הניזארי.[8] אגא חאן התקשר לחברו – ראש ממשלת קנדה, פייר טרודו וממשלתו הסכימה לאפשר לאלפי ניזאריים להגר לקנדה.[9]
.jpg)
אגא חאן הרביעי התערב במקרים מסוג זה, גם לגבי ניזאריים שנעקרו באותה תקופה מטנזניה, קניה ובורמה ופעל ליישב אותם במדינות אחרות. רובם מצאו בתים חדשים באסיה, אירופה וצפון אמריקה.[10] על רוב בעיות ההגירה וה"יישוב מחדש" התגברו העקורים, בשל הרקע הקהילתי והחינוכי שלהם בשילוב מאמצי המדינות המארחות ועידוד ותמיכת המערך שבשליטת האגא חאן.
הוא ראה בכך את תפקידו וחובתו כאימאם, להבין את צורכי התקופה, בהקשר של מיקומם הגאוגרפי של חסידיו. הוא הרחיב על תפיסה זו בנאום בגרמניה ב-2006, ואמר: ”תפקידו ואחריותו של האימאם, אם כן, הוא גם לפרש את האמונה לקהילה, וגם לעשות כל שביכולתו כדי לשפר את האיכות והביטחון של חיי היומיום שלהם.”[11] בנאום ב-2007 הדגיש האגא חאן את מחויבותו לא רק לאיסמעילים, אלא גם לשכניהם: ”האחריות הרוחנית שלי לפירוש האמונה מלווה בעיסוק חזק בנושאים הקשורים לאיכות החיים והרווחה. מחויבות זו חלה לא רק על קהילת האיסמעיליה אלא גם על אלה שאִתם הם חולקים את חייהם - מקומית, לאומית ובינלאומית.”[12]
.jpg)
אגא חאן היה אחד מכמה חותמים על מסמך שהוכן בסיום ועידה אסלאמית בעמאן, אשר מספק בסיס רחב להגדרת כל הזרמים של האסלאם כחלק מהאומה המוסלמית הרחבה.[13]
שנת "יובל הכסף" של האגא חאן על כיסאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי לחגוג את "יובל הכסף" לציון 25 שנות כהונה כאגא חאן (השנה שבין ה-11 ביולי 1982 ל-11 ביולי 1983), השיק אגא חאן פרויקטים חדשים של פיתוח חברתי וכלכלי,[14] ובכללם:
- הקמת אוניברסיטת אגא חאן (Aga Khan University), בעלות של 450 מיליון דולר, עם הפקולטה למדעי הבריאות ובית החולים להוראה שבסיסה בקראצ'י שבפקיסטן.[15]
- הרחבת בתי ספר לבנות ומרכזים רפואיים במחוז הונזה (או') שבפקיסטן.[16]
- הקמת תוכנית התמיכה הכפרית של אגא חאן בגוג'ראט שבהודו.[17]
- הרחבה של בתי חולים עירוניים ומרכזי בריאות ראשוניים קיימים בטנזניה וקניה.[18]
שנת "יובל הזהב" של האגא חאן על כיסאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-11 ביולי 2007 עד 13 בדצמבר 2008 ציינו הניזאריים את "יובל הזהב" – חמישים שנה לעלייתו של שאה כרים אגא חאן על כס האימאם. מנהיגי הזרם הניזארי מכל רחבי העולם התאספו במעונו של אגא חאן כדי לחלוק לו כבוד. אגא חאן ערך ביקורים רשמיים במדינות שונות ובתוך כך, הניח את היסודות ליוזמות ותוכניות עתידיות. במהלך ביקורו ביוסטון שבארצות הברית, הוא הכריז על הקמת מרכז איסמעילי בעיר.[19] בנוסף, אגא חאן ארגן בקניה מפגשי ספורט של קבוצות ניזאריות מרחבי העולם.[20]
שנת "יובל היהלום" של האגא חאן על כיסאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלאת 60 שנה לכהונתו של אגא חאן, הוגדרה השנה שבין 11 ביולי 2017 עד 11 ביולי 2018 כשנת "יובל היהלום". במשך השנה אגא חאן ביקר במדינות שבהן פועלים המוסדות ההומניטריים שלו, כדי להשיק תוכניות חדשות, המסייעות לביעור העוני ולהגדלת הגישה לחינוך ודיור.[21] ב-8 במרץ 2018, המלכה אליזבת השנייה אירחה את אגא חאן בטירת וינדזור לארוחת ערב לציון היובל שלו. בסיום השנה לאחר הסכם היסטורי עם הרפובליקה הפורטוגלית נקבע שמקום המושב, הדיוואן של האימאם – האימאמאת (الامامة) יהיה בארמון הנריקה דה מנדונזה (Henrique de Mendonça Palace), הממוקם ברחוב Rua Marquês de Fronteira בליסבון.[22]
פעילויות עסקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוצי סוסים גזעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגא חאן הרביעי היה בעל עסקים שונים הקשורים לסוסים טהורי גזע:
- הוא הבעלים והמפעיל של מרוצי הסוסים, בית הגידול הגדול ביותר בצרפת, בית המכירות הפומביות של סוסים בצרפת.[23]
- בעלים של חוות Arqana, Gilltown Stud ליד קילקולן (Kilcullen) באירלנד.[23]
- אגא חאן היה הבעלים הראשי של Shergar, סוס המירוץ האירי, שנחטף מחוות הרבעה באירלנד, על ידי רעולי פנים ב-1983 והחזרתו הותנתה בתשלום כופר. אגא חאן ושאר הבעלים המשותפים, סירבו לשלם כופר, והסוס לא הוחזר.[24]
מיזמים עסקיים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגא חאן הרביעי היה מעורב במיזמים עסקיים, בתחומים כמו תקשורת, ומלונות יוקרה. בשנת 1959 הוא הקים את חברת התקשורת הקנייתית Nation Media Group,[25] שמחזיקה בין היתר ב־Daily Nation ו-Sunday Nation.[26]
- בשנות ה-90, לאגא חאן הייתה קבוצה של מלונות יוקרה איטלקיים, בשם Ciga.[27] בהמשך, הוא הפך להיות בעל המניות הגדול ביותר, ברשת מלונות Serena.[28]
פעילויות פילנתרופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת הפיתוח של אגא חאן – AKDN
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגא חאן הוא הקים את רשת הפיתוח של אגא חאן (אנ') – AKDN המרכזת את הפעילות של למעלה מ-200 סוכנויות, ארגונים ומוסדות ומעסיקה כ-80,000 עובדים בשכר, במדינות מתפתחות.[29] AKDN ממומן בחלקו על ידי חסידיו ובחלקו על ידי שותפיו התורמים: ממשלות רבות וארגונים בין-לאומיים. AKDN פועלת בתחומי הבריאות, החינוך, התרבות, פיתוח הכפר, בניית מוסדות וקידום פיתוח כלכלי, במדינות המדינות המתפתחות. הדגש הוא שיפור תנאי החיים ומתן הזדמנויות לעניים, ללא קשר לאמונתם, מוצאם או מינם.[30] להלן מספר דוגמאות:
- אוניברסיטת אגא חאן (Aga Khan University): הוקמה בפקיסטן וכיום פועלת גם בבריטניה, קניה, טנזניה ואוגדנה.[31]
- אוניברסיטת מרכז אסיה (University of Central Asia): אוניברסיטת מחקר חילונית ללא מטרות רווח במרכז אסיה. נוסדה בשנת 2000 באמצעות שותפות בין ממשלות טג'יקיסטן, קירגיזסטן וקזחסטן לבין AKDN.[32]
- סוכנות אגא חאן למיקרו מימון (AKAM – Aga Khan Agency for Microfinance): פועלת למתן הלוואות ומימון פרויקטים פרטיים וקהילתיים בארצות אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. הסוכנות פועלת בשיתוף פעולה עם מדינות וגופים, כמו: קרן ביל ומלינדה גייטס, בנק ההשקעות האירופי והבנק העולמי.[33]
קידום האדריכלות והאדריכלות האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1977, ייסד אגא חאן את פרס אגא חאן לאדריכלות, למצוינות באדריכלות, הכוללת עיצוב עכשווי, שיקולים חברתיים, היסטוריים וסביבתיים. זהו פרס האדריכלות הגדול בעולם, סכום הפרסים מגיע למיליון דולר והוא מוענק מדי שלוש שנים.[34]
בשנת 1979, תרם אגא חאן לאוניברסיטת הרווארד ול-MIT והם ייסדו את תוכניות Aga Khan לארכיטקטורה אסלאמית (AKPIA). במסגרת התוכניות נלמדים קורסים אקדמיים לתואר שני ונערכים כנסים ללימוד אדריכלות אסלאמית ואורבניזם.[35][36]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו, נמנע אגא חאן מלהופיע במסיבות של החברה הגבוהה וכמעט ולא הופיע במדורי רכילות. ככל הידוע, קודם לנישואיו הראשונים הוא היה בקשר עם אישה אחת – אנושקה פון מקס (גר').[37]
נישואיו הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969, הוא התחתן עם שרה פרנסיס קרוקר פול (אנ'), דוגמנית לשעבר, בריטית, גרושה, שעם נישואיה קיבלה את התואר בגום (אנ') ושמה הפך לסלימה אגא חאן. הנישואין נערכו בשני טקסים, האחד אזרחי והשני דתי.[38] לזוג נולדו בת אחת, זהרה אגא חאן (אנ') (נולדה ב-1970) ושני בנים, רחים אגא חאן (אנ') (יליד 1971) וחוסיין אגא חאן (אנ') (יליד 1974). 11 שנים מאוחר יותר, ב-1995 הם התגרשו.
נישואיו השניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 במאי 1998, האגא חאן התחתן בפעם השנייה, עם גבריאל רנטה תיסן (אנ'), שאף היא קיבלה את התואר "בגום" ושמה הפך לאינארה אגא חאן. היא צעירה בעשרים ושבע שנים מאגא חאן וקודם לכן הייתה נשואה והתגרשה מהנסיך קרל אמיך מליינינגן. ב-7 במרץ 2000, כשנתיים לאחר החתונה, נולד בנם המשותף עלי מוחמד אגא חאן (אנ').[39] בספטמבר 2011, הם התגרשו ובשל חילוקי הדעות ביניהם, הסדר הגירושין נדון בבתי משפט בצרפת, והסתיים רק במרץ 2014.[40]
הונו האישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009, פורבס דיווח כי רכושו הפרטי של אגא חאן היה מיליארד דולר.[41] בשנת 2013, ווניטי פייר העריך את הונו בהרבה מעל מיליארד דולר.[42] הוא מתואר כאחד מחמישה עשר בני המלוכה העשירים בעולם, (אם כי בניגוד להם, הוא אינו עומד בראש טריטוריה גאוגרפית.[43]) בבעלותו מאות סוסי מרוץ, חוות הרבעת סוסים יקרי ערך, מועדון יכטות אקסקלוסיבי בסרדיניה, האי בֶּל (אנ') באיי בהאמה,[44] ברשותו שני מטוסי גדולים, יכטה גדולה, וכמה אחוזות ברחבי העולם.
מקום מגוריו העיקרי אחוזת אייגלמון (אנ') בצרפת, מצפון לפריז.[45]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגא חאן נפטר בליסבון שבפורטוגל ב-4 בפברואר 2025. בן 88 היה במותו.[46]
תארים, אותות, מסדרים והערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים, חאן אגא זכה במספר אותות הצטיינות, תוארי כבוד ופרסים.
התארים "הנסיך" ו"הנסיכה" משמשים את האגא חאנים וילדיהם מתוקף התייחסותם אל פתח עלי שאה קאג'אר. התואר הוכר רשמית על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1938.[47]
התואר "הוד מעלתו" הוענק לאגא חאן על ידי המלכה אליזבת השנייה ב-1957, לאחר מות סבו – אגא חאן השלישי.[48]
קודם לכן, בשנת 1959, הוענק לו התואר "הוד מלכותו" על ידי מוחמד רזא פהלווי, השאה של איראן,[49] אך הוא אינו משתמש בתואר זה.[50]
אותות כבוד וחברות במסדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגא חאן קיבל כ-30 אותו כבוד וחברות במסדרים, במדינות (לפי סדר א"ב): אוגנדה, איטליה, איראן, בחריין, בריטניה, הודו, וולטה עילית, זנזיבר, חוף השנהב, טג'יקיסטן, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מרוקו, סנגל, ספרד, פורטוגל, פקיסטן, צרפת, קומורוס, קנדה, קניה.[48][51]
תארים של כבוד מאוניברסיטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגא חאן קיבל מעל 15 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות, כמו: בקנדה,[52][53] בפקיסטן[54]בארצות הברית,[55] בפורטוגל[56] ובבריטניה[57]
אותות הערכה וכבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגא חאן הרביעי קיבל כ-50 אותות הערכה וכבוד, ממדינות, ערים, מסדרים ומוסדות שונים.[48]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגא חאן הרביעי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 His Highness the Aga Khan, The Ismaili
- ^ H.Hudson, A doughter born to Rita Hayworth, San Pedro News Pilot, Volume 22, Number 255,, 28 December 1949
- ^ Patrick Benjamin Guinness, Family Search
- ^ , Khan of Harvard, LIFE, 3 נובמבר 1958, עמ' 78-75
- ^ , Aly Khān's Son, 20, New Aga Khan, The New York Times, 13 יולי 1957, עמ' 1
- ^ Nimira Dewji, Moment in Time: Mawlana Hazar Imam’s Takht Nashini was held in Bombay on March 11, 1958, Nimira's Blog, מרץ 1958
- ^ Biography of His Highness the Aga Khan, AKDN
- ^ "1972: Asians given 90 days to leave Uganda". BBC. 7 באוגוסט 1972. נבדק ב-3 פברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Geddes, John (27 באוקטובר 2010). "A holy man with an eye for connections". Maclean's. נבדק ב-3 פברואר 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Ismaili Communities – South Asia | The Institute of Ismaili Studies". The Institute of Ismaili Studies. נבדק ב-4 פברואר 2024.
- ^ Upon receiving the "Tolerance" award at the Tutzing Evangelical Academy, AKDN, 2006
- ^ Graduation ceremony at the Institut d'Etudes Politiques de Paris (Sciences Po), AKDN, 15 יוני 2007
- ^ SUMMARY, ammanmessage
- ^ Cowell, Alan (14 אוקטובר 1982). "Aga Khan's Silver Jubilee: Bridging Two Worlds". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-4 פברואר 2024.
- ^ Naila Nadeem, Ranish Deedar Ali Khawaja, Madiha Beg, Muhammad Naeem, Zain Majid, Undergraduate radiology education in private and public teaching hospitals in Karachi, Pakistan: teaching duties, methodologies, and rewards, Pub Med, מרץ 2013
- ^ Craig, Tim (22 יולי 2015). "High up on a Pakistani mountain, a success story for moderate Islam". Washington Post. נבדק ב-4 פברואר 2024.
- ^ "Aga Khan Rural Support Programme | Land Portal | Securing Land Rights Through Open Data". landportal.org. 30 בינואר 2017. נבדק ב-4 פברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nimira Dewji, From the Archives: Mawlana Hazar Imam’s Jubilee Initiatives, Nimira's Blog
- ^ "A number of International Programmes were launched as part of the commemoration of Mawlana Hazar Imam's Golden Jubilee". the.Ismaili. נבדק ב-4 פברואר 2024.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Golden Jubilee Games". the.ismaili. 20 ביוני 2008. נבדק ב-4 פברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Diamond Jubilee, the.ismaili, 4 פברואר 2024
- ^ "Mawlana Hazar Imam designates the Seat of the Ismaili Imamat". the.ismaili. 11 ביולי 2018. נבדק ב-4 פברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 Aga Han Studs
- ^ , 30 years on: What happened to Shergar?, RTE, 8 פברואר 2013
- ^ history - NMG, NMG
- ^ John Veage, From Africa to Editor, theleader.com, 13 מרץ 2017
- ^ .C.I.G.A, cotahotels
- ^ Wafula, Paul (24 נובמבר 2011). "Serena adds Tanzanian link to its hotels chain". Nation. ארכיון מ-14 בדצמבר 2011. נבדק ב-3 פברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Aga Khan Development Network |". akdn.org. נבדק ב-3 פברואר 2024.
- ^ "The Aga Khan Foundation - About Us". Aga Khan Foundation USA (באנגלית). נבדק ב-3 פברואר 2024.
- ^ Aga Khan University, the.akdn
- ^ University of Central Asia opens its first campus as part of broad commitment to fostering social and economic development, AKDN, 18 אוקטובר 2016
- ^ Aga Khan Agency for Microfinance, AKDN
- ^ , Design for Diversity: The Aga Khan Award for Architecture, architects.org, מאי 2018
- ^ Aga Khan Program for Islamic Architecture | Architecture, architecture.mit.edu
- ^ Harvard AKPIA, agakhan.fas.harvard.edu (באנגלית)
- ^ Akbar Khoja, Karim Aga Khan’s Women – Part 1: Annouchka von Meks, insideismailism, 8 אוקטובר 2014
- ^ https://markhollingsworth.co.uk/wp-content/uploads/2011/03/aga.pdf נצפה: 1 פברואר 2024
- ^ Princess Inaara, Mediate.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Aga Khan divorces German princess after dispute, Yahoo News, 2014-03-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ D. Pendleton, C. Vorasasun, C. von Zeppelin, T. Serafin, The Top 15 Wealthiest Royals, FORBES, 22 אוגוסט 2008
- ^ JAMES REGINATO, The Aga Khan’s Earthly Kingdom, Vanity Fair, פברואר 2013
- ^ Tatiana Serafin, The World's Richest Royals, פורבס, 7/7/2010
- ^ Jackson, Candace (29 ביולי 2011). "My Own Private Island". The Wall Street Journal. ארכיון מ-7 בינואר 2015. נבדק ב-28 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Aiglemont, heritage.ismaili.net (באנגלית)
- ^ Iwan Stone, The Aga Khan dies aged 88, Mail Online, 2025-02-04
- ^ , Titles, Decorations, Honorary Degrees and Awards, AKD, 2008
- ^ 1 2 3 Azeem Maherali, Part I – Worldwide Honours For Prince Karim Aga Khan Underline Impact of Ismaili Imamat’s Contribution to Humanity, Simerg - Insights from Around the World, 13 דצמבר 2009 (באנגלית)
- ^ "Aga Khan Development Network – About us: Awards and Honours". אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2009. נבדק ב-1 פברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Aga Khan Development Network – About us: His Highness the Aga Khan". אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2010. נבדק ב-1 פברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ , Aga Khan, C.C, Order of Canada, 6 יוני 2005
- ^ Thandi Fletcher, Event: UBC and SFU award honorary degrees to His Highness the Aga Khan, UBC News, 2018-10-17 (באנגלית)
- ^ His Highness the Aga Khan receives UCalgary honorary degree at special ceremony, UCalgary, 2018-10-19 (באנגלית)
- ^ Honorary Doctorate of Laws from the University of Sindh, Aga Khan Development Network (באנגלית)
- ^ Ogden Memorial Lecture | Brown University, ogden.brown (באנגלית)
- ^ Honoris Causa Doctorate of His Highness Shah Karim al-Hussaini, Prince Aga Khan - 20 July, Universidade NOVA de Lisboa, 2017-07-03 (באנגלית)
- ^ Eight hundred year-old Cambridge University awards Mawlana Hazar Imam an honorary degree, The.Ismaili, 2009-06-13 (באנגלית)