אב הריין (האנשה)
Rhenus, הנקרא גם Rhenus Pater – אב הריין – בכתובות עתיקות, הוא שמו של אל נהר קלטי – רומי הנחשב להאנשה של נהר הריין ומקושר לאל המים הרומי נפטון .
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הנהר הלטיני "Rhenus" נובע מ-"Rênos" הקלטי במשמעות של "לרוץ" או "לזרום".
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל שני יובליו, הוואל והלק, כינו הרומאים את הנהר "Rhenus דו-קרני" (Rhenus Bicornis, Virgil) ואף – כאלגוריה לניצחון הרומי על " העמים הברברים " שעל גדות הריין – "Rhenus עם הקרניים השבורות" ("Rhenus Cornibus Fractis" ). רנוס תואר אפוא כשור בעל קרניים וגם כ "אבי כל הנימפות והנהרות" ("Nympharum Pater Amniumque", מרטיאליס). דנוביוס, אל הנהר של הדנובה, תואר גם הוא כבעל קרניים.
תיאורים מוקדמים של אמנות יוונית מראים בדרך כלל את רנוס כיצור כלאיים, שור בעל פלג גוף עליון אנושי, פניו ממוסגרות בשיער גולש ובזקן. מאז המאה ה-1 לפני הספירה, דמות האדם החליפה את גוף החיה בתיאורים, כשרק הקרניים על מצחו הזכירו את צורת השור המקורית. אמנות הלניסטית תיארה את אל הנהר בצורת אדם עם פרוטומן שור, שוכב על קרקעית הנהר, מוקף גלים. לעיתים קרובות הוא נשען על כד שממנו זרמו מים. תכונות נוספות היו קני סוף, אוזני תירס או קרן שפע, רמז לתפקידו כאל פוריות .
טקסים עתיקים הקשורים לרנוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופרים עתיקים וביזנטיים מאוחרים מדווחים כי השבטים הקלטים והגרמנים טבלו ילודים במים הקרים של הריין כדי לבחון באם הם לגיטימיים. כמו כן דווח כי הרומאים, הקלטים והשבטים הגרמאניים הקריבו קורבנות לאלי הנהר שלהם.
סִפרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברנהרד מאייר: "לקסיקון של דת ותרבות קלטית" (מהדורת הכיס של "Kröner", כרך 466). Kröner, Stuttgart 1994, ISBN 3-520-46601-5, p
- ריינר וולקומר: "האב ריין וייצוגיו הרומאים". בתוך: "Bonner Jahrbücher", כרך 194 (1994)
- הלמוט בירקאן: "קלטים – ניסיון לייצוג מקיף של תרבותם", הוצאה לאור של האקדמיה האוסטרית למדעים, וינה 1997, ISBN 3-7001-2609-3
