לדלג לתוכן

אברהרד פון הופקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהרד פון הופקר
Eberhard Alfred Konrad Karl von Hofacker
לידה 25 ביוני 1861
המינגן, ממלכת וירטמברג ממלכת וירטמברגממלכת וירטמברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 1928 (בגיל 66)
טיבינגן, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הפרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18791919 (כ־40 שנה)
דרגה גנרל-לויטננט
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הלנדווהר ה-4
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-5
מפקד דיוויזיית המילואים ה-82
מפקד דיוויזיית המילואים ה-22
מפקד הדיוויזיה ה-26 (וירטמברג ה-1)
מפקד הקורפוס ה-51
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
  • פור לה מריט (26 באפריל 1917)
  • Commander of the Military Order of Merit (Württemberg) (7 בנובמבר 1915)
  • Knight of the Württemberg Military Order of Merit (1 בנובמבר 1914)
  • אביר דרגה ראשונה במסדר כתר הברזל (20 בדצמבר 1917)
  • ennoblement (25 ביוני 1909)
  • Cross of Honour of the Württemberg Order of the Crown (25 בפברואר 1908)
  • Knight Grand Cross of the Order of Friedrich I (16 בנובמבר 1917)
  • צלב הברזל, דרגה ראשונה
  • צלב הברזל, דרגה שנייה
  • Order of Merit
  • אות מסדר הכתר של פרוסיה, דרגה ב
  • קצין במסדר סנט מוריס ולזרוס
  • מסדר אלברט הדוב
  • House Order of Lippe
  • אביר דרגה שנייה במסדר העיט האדום
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהרד אלפרד קונרד קרל פון הופקרגרמנית: Eberhard Alfred Konrad Karl von [1] Hofacker;‏ 25 ביוני 1861 - 19 בינואר 1928) היה קצין צבא וירטמברגי שהיה גנרל-לויטננט במלחמת מלחמת העולם הראשונה והוענק לו עיטור פור לה מריט עם עלי אלון.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופקר נולד ב-25 ביוני 1861, בהמינגן, שהשתייכה לממלכת וירטמברג. ב-29 בספטמבר 1879 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-25 (וירטמברג ה-1 – "המלכה אולגה") בלודוויגסבורג כצוער. ב-10 במאי 1880 הוא מונה לסמל, וב-6 בפברואר 1881 הועלה לדרגת לויטננט. מ-28 במרץ 1886, הוא שירת כשליש הגדוד והיה בתפקיד זה ב-18 בדצמבר 1888 כשקודם לדרגת אובר-לויטננט. מ-21 ביולי 1891 עד 11 בספטמבר 1894, הוא הוצב באקדמיה הצבאית הפרוסית. ולאחר מכן מונה למפקד פלוגה ברגימנט הדרגונים ה-25 והועלה לדרגת ריטמייסטר ב-12 בספטמבר 1894. בשנת 1898, הופקר מונה לשליש הדיוויזיה ה-26 (וירטמברג ה-1). מ-16 בדצמבר 1899 עד 17 באוקטובר 1901 שירת במטה הכללי בברלין עם קידום במאי 1901 לדרגת מיור. הוא שירת כקצין אג"ם של הדיוויזיה ה-21, ומ-27 בינואר 1903 שירת באותו תפקיד בדיוויזיה ה-26, ומ-27 באפריל 1904 מילא תפקיד זה בקורפוס ה-13 (וירטמברג). ב-21 ביוני 1906 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט כעוזר של הקייזר וילהלם השני ומפקד פלוגת משמר הארמון. שנתיים לאחר מכן הוא מונה למפקד רגימנט האולנים ה-20 (וירטמברג ה-2 – "המלך וילהלם הראשון"), וב-7 בספטמבר 1909 הועלה הופקר לדרגת אוברסט. ב-24 ביולי 1910 הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה לראש מטה הקורפוס ה-18 . מינויו האחרון בזמן שלום מ-1 באוקטובר 1912 היה כמפקד חטיבת הפרשים ה-45 בסארלואי. [2]

מלחמת העולם הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה הוא פיקד על חטיבת הפרשים ה-45 [3] אשר עם הגיוס הוצבה תחת פיקוד דיוויזיית הפרשים ה-6 בחזית המערבית. לאחר מכן, הוא קיבל את הפיקוד על דיוויזיית הלנדווהר ה-4 ומ-15 בדצמבר 1915 פיקד על דיוויזיית הפרשים ה-5 בחזית המזרחית בביצות פריפיאט. מ-13 באוגוסט 1916 פיקד על דיוויזיית המילואים ה-82 ובמהלך תקופה זו הועלה לדרגת גנרל-לויטננט (1 בנובמבר). ב-22 בדצמבר 1916 קיבל לזמן קצר את הפיקוד על דיוויזיית המילואים ה-22 לפני שעבר לפקד על הדיוויזיה ה-26 ב-6 בינואר 1917. [4] הוא הוביל דיוויזיה זו בקרב אראס ועל פעולותיו הוענק לו עיטור פור לה מריט ב-26 באפריל 1917.[5]

הוא הועבר עם הדיוויזיה שלו לחזית האיטלקית בספטמבר 1917 כדי לסייע בחיזוק הצבא האוסטרו-הונגרי (כחלק מהקורפוס ה-51, הארמייה ה-14). במהלך קרב קפורטו הוא קיבל את הפיקוד על הקורפוס ה-51 מ-3 בנובמבר [6] כאשר מפקדו הקודם, גנרל-לויטננט אלברט פון ברר, נהרג בפעולה. [7] ב-24 בנובמבר 1917 הוענק לו תוספת עלי אלון לעיטור פור לה מריט.[5]

ב-23 בינואר 1918 הוחזר פיקוד הארמייה ה-14 (כדי להקים ארמייה 17 חדשה בחזית המערבית). הכוחות הגרמנים שנותרו בחזית האיטלקית היו תחת פיקוד הקורפוס ה-51 עד שגם הוא הוחזר בפברואר 1918. הוא פיקד על הקורפוס בחזית המערבית, ולחם עימו בקרב אמיין באוגוסט 1918. [8]

אחרית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוגוסט 1918 פרש הופקר מהצבא. לאחר המלחמה היה הופקר סגן מנהל האקדמיה הצבאית בווירטמברג. הוא פרש משירות פעיל ב-8 במאי 1919, וב-19 בינואר 1928 מת בביתו בטיבינגן.

אברהרד פון הופקר היה נשוי לאלברטינה, רוזנת איקסקל-גילנבאנד. בנם צזאר פון הופקר היה מעורב במזימה ב-20 ביולי להרוג את אדולף היטלר. [9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהרד פון הופקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ב-25 בפברואר 1908, הועלה למעמד האצולה הגרמנית."Biography on The Prussian Machine". אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Biography on The Prussian Machine". אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "German War History". נבדק ב-19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Biography on The Prussian Machine". אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Orden Pour le Mérite". נבדק ב-19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "German War History". נבדק ב-19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Berrer Biography on The Prussian Machine". אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ McCluskey, Alistair (2008). Amiens 1918: The Black Day of the German Army. Osprey Publishing (Campaign Series). ISBN 1-84603-303-9.
  9. ^ Peter Hoffmann, The History of the German resistance, 1933-1945, McGill-Queen's Press, 1996, p. 354