אברהרד השני, דוכס וירטמברג
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1447 וויבלינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1504 (בגיל 57) Burg Lichtenfels, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
כנסיית רוח הקודש |
| בן או בת זוג |
Elisabeth of Brandenburg, Duchess of Württemberg (1467, 1467–17 בפברואר 1504) |
  | |
אברהרד השני, דוכס וירטמברג (בגרמנית: Eberhard II.; 1 בפברואר 1447 – 17 בפברואר 1504) היה אציל גרמני. הוא היה רוזן וירטמברג-שטוטגרט מ-1480 עד 1496 בתור אברהרד השישי, ולאחר מכן דוכס וירטמברג מ-1496 עד יוני 1498 בתור אברהרד השני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהרד נולד ב-1 בפברואר 1447 בלינדנפלס, והיה בנם של אולריך החמישי, רוזן וירטמברג ואליזבת מבוואריה-לנדסהוט. הוא בילה חלק ניכר מנעוריו בחצר הבורגונדית. בשנת 1461 השתתף בהכתרת לואי האחד עשר, מלך צרפת בריימס. בשנת 1462 הוא חזר לווירטמברג. בין השנים 1465 ו- 1467 הוא התחתן עם אליזבת מברנדנבורג, בתו של אלברכט השלישי, הנסיך הבוחר מברנדנבורג.
ירושה ושלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר ב-1477 הסכם משפחתי הבטיח לו את הירושה בווירטמברג-אורך, שבה שלט הרוזן אברהרד החמישי, שכונה "המזוקן", שלא הותיר צאצא לגיטימי. בשנת 1480 הוא ירש את השלטון מאביו הרוזן אולריך החמישי. בשנת 1482 הוא חתם על הסכם מינסינגן עם אברהרד החמישי. חוזה זה איחד את וירטמברג על ידי העברת השלטון מאברהרד השישי לאברהרד החמישי מווירטמברג-אורך. בתמורה הוענקה לאברהרד השישי זכות הירושה לאברהרד החמישי. כך משנת 1482 ועד מותו של אברהרד החמישי, הוא היה ריבון נומינלית, אך למעשה הוא היה חסר אונים. עד מהרה הוא נלחם נגד שלילת הכוח הזו, אבל לא יכול היה לעשות דבר נגד יריבו המבוגר. בשנת 1489 זכות הירושה שלו, בעבר על כל וירטמברג, אף הוגבלה על ידי אברהרד החמישי לווירטמברג-שטוטגרט בלבד. עם זאת, לאחר מותו של אברהרד, שקיבל את התואר הדוכס אברהרד הראשון ב-1495, הוא השיג ריבונות על כל השלטון בווירטמברג כולה כדוכס אברהרד השני.
הדחה, גלות ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אך עד מהרה הוא נקלע לצרות עם האצולה, שהוציאה ממנו את כוחו, ועבדה בשיתוף פעולה הדוק עם המלך ההבסבורגי מקסימיליאן הראשון. אברהרד ברח לאולם ומכיוון שלא מצא תמיכה, הוא קבל את הבוררות של הורב ממקסימיליאן הראשון ב-1498. הוא קיבל פנסיה שנתית של 6,000 גילדן חבל הריין (אנ') בתמורה להדחתו ולגירושו. במקומו שלטה מועצת אחוזות הממלכה בסמכות מלכותית. מצב זה לא השתנה עד שאחיינו אולריך, בנו של אחיו היינריך, הוכרז בטרם עת כמבוגר בשנת 1503 וקיבל את השלטון כדוכס וירטמברג. אברהרד קיבל מקלט על ידי פיליפ. הוא מת בגלות בטירת לינדנפלס בפפאלץ ב-17 בפברואר 1504. הוא נקבר בכנסיית היידלברג.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אברהרד השלישי, רוזן וירטמברג | אנטוניה ויסקונטי | היינריך מאורבה | מארי דה שאטיון, רוזנת בלייני | פרידריך, דוכס בוואריה | מדלאנה ויסקונטי | אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה | יוהנה סופיה מבוואריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אברהרד הרביעי, רוזן וירטמברג | הנרייטה ממפלגארד | היינריך השישה עשר, דוכס בוואריה | מרגרטה מאוסטריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אולריך החמישי, רוזן וירטמברג | אליזבת מבוואריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אברהרד השני, דוכס וירטמברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
