אברהם יעקב הכהן
הרב אברהם יעקב הכהן (תרכ"ט, 1869 - כ"ז בכסלו תש"א, 1940) היה רב ומו"ץ בווילנה, ממלא מקום אביו הרב שלמה הכהן.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווילנה, בן למשפחת רבנים ידועה. אביו, הרב שלמה הכהן, היה רב ומו"צ ראשי בעיר ומחבר הספרים חשק שלמה ושו"ת בנין שלמה. למד תורה אצל אביו. לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ו (1906), מילא את מקומו ברבנות. היה חבר ב"ועד הרבנים" בווילנה. כמו כן שימש כגבאי הצדקה של קופת הצדקה המרכזית בווילנה. בביתו הופקדו פקדונות הצדקה וכן משכורותיהם של רבני העיר ומו"ציה.
בשנת 1923 חתם עם עשרות רבנים נוספים מפולין ומליטא על "קול קורא" להצטרפות להסתדרות 'המזרחי'[1].
לרב הכהן היו שלושה בנים ובת. באמצע שנות ה-30 שיגר אליו החזון איש מכתב מארץ ישראל ובו הציע כשידוך לבנו, שלמה, שהיה תלמידו הקרוב של החזון איש, את בתו של מקורבו יעקב הלפרין. הרב הכהן נעתר להצעה, ובשנת תרצ"ו (1936) ביקר בארץ ישראל עם אשתו זלאטה כדי להשתתף בחתונה. בנו נשאר בארץ ישראל והוא שב לווילנה עם רעייתו. לפני שובו קרע קריעה בבגדו וישב על הארץ לאות אבלות על שנאלץ לעזוב את הארץ.
בשנת 1940, לאחר שנכנסו הסובייטים לווילנה, נודע להם כי בביתו מצויים סכומי כסף גדולים והם הגיעו לביתו ודרשו ממנו לגלות את מקום המסתור[דרוש מקור]. לאחר שסירב, נלקח לכלא ועונה. במהלך מאסרו לקה בדלקת ריאות ובשיתוק, ואז שוחרר. כעבור זמן נפטר.
לאחר פטירתו מילא את מקומו חתנו הרב מיכל כ"ץ.
