אברהם בן חנניה יגל
| לידה |
1553 מונסליצ'ה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1623 (בגיל 70 בערך) |
| השקפה דתית |
יהדות |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, קבלה, חינוך דתי, תיקון המידות, פילוסופיה יהודית, רפואה |
| עיסוק |
פילוסוף, רב |
  | |
הרב אברהם בן חנניה יגל - (גליקו) (1553 – 1624) היה רופא, פילוסוף ומקובל יהודי-איטלקי, בעל הספר האוטוביוגרפי-פילוסופי-קבלי "ספר גיא חיזיון".
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה מוֹנטסֶליצֶ'ה (Monselice), מדרום לפדובה, בתחום הטרה פירמה (שטח שלטון הרפובליקה של ונציה בשטח חצי האי האפניני). שם משפחתו היה גָלִיקוֹ והוא לקח לעצמו את השם יגל מתפילת מנחה של שבת[1].
בראשית שנות ה-70 נמלט עם אביו ללוצרה (Luzzara) שליד מנטובה בשל הגירוש הזמני של יהודי וונציה. זמן קצר לאחר מכן מת אביו והוא נשא לאשה את דינה בת בת-שבע פאנו והושע דה סלווטורה דה קולוניה, שהיה בנקאי בעיר. בתקופה זו עסק הרב יגל במסחר והלוואה בריבית ועקב כך הסתכסך עם בני משפחת אלמג'טי. עקב סכסוך זה הוצא כנגדו צו מעצר מאת הדוכס, הוא נמלט מן העיר וכאשר שב אליה נאסר בכלא העירוני במנטובה. בעודו בכלא, ב-1578, החל בכתיבת ספרו הסוקר את חייו עד אותה נקודה "ספר גיא חיזיון", המשלב גם עיונים פילוסופיים.
חיבוריו החשובים הנוספים הם בית יער הלבנון ובאר שבע, שני חיבורים אנציקלופדיים על מדעי הטבע ורפואה, שטרם ראו אור בדפוס ואסופה גדולה של התכתבויות, שנאגדה בקובץ בשם בת רבים.
המידע על חייו לאחר חיבור "ספר גיא חיזיון" מקוטע. בשנת 1585 חי ברוברה שבחבל רג'ו אמיליה ועבד שם כרופא, משנת 1593 הותר לו לטפל גם בחולים נוצרים. כמו כן היה מורה בביתם של בנקאים יהודים עשירים, עמם קשר קשרי פטרון-סופר, למרות שנראה כי לפחות חלקם התייחסו אליו כאל לא יותר ממשרת. בין נותני החסות היו הבנקאים יוסף פאנו, לו הקדיש יגל את ספר הוראת יסודות הדת לילדים "לקח טוב"[2](1595); שרגא סנגויני (Sanguini) מוונציה, לו הקדיש את חיבורו הרפואי "מושיע חוסים" על מגפת הדבר שפקדה את מנטובה ב-1576; משפחת דניאל מודנה מססואולו (Sassuolo) וכן הרב מנחם עזריה מפאנו, שהיה בן למשפחה אמידה וגם מלומד ומקובל, עמו גם התכתב.
לא תמיד קיבל שכר ויחס הולם מן המשפחות שבבתיהן עבד. במכתב שכתב הרב יגל בסוף חייו נתן דין וחשבון על מצבו הכלכלי: "והרי אני כבן שבעים שנה ותשש כוחי ולא אוכל עוד לצאת ולבוא כתמול שלשום. וגם אני היום באפס דמים מפני ריבוי ההוצאות שנסתרגו עברו עלי זה כמה חודשים ולאפס רווח מפני יוקר המזונות במקום הזה, ועצרתי כוח וארבעים שנה אקוט בדברי ריבות אלו", כאשר פנה בדרישות תשלום לרפאל מודנה מססואלו, "השיבני כמצחק בעיני עבדיו"[3].
בניגוד לחיי המעשה, בהם הלך מדחי אל דחי, היה הרב יגל אהוב ומוערך בקרב ההנהגה המשכילה של הקהילה היהודית באיטליה של התקופה. בין האישים עמם התכתב מצוי רבי חנני פינצ'י, שראה את כתבי היד של חיבוריו של הרב יגל לפני פרסומם ועודד אותו, יגל פונה אליו "בשבועת ברית האהבה הקשורה בינינו מני קדם". עם הרב עזריה מפאנו ניהל דיונים אינטלקטואליים והתווכח עמו בנושאי אסטרונומיה ודיאגנוזה רפואית ברוח שניסתה לשלב באופן הרמוני את ספרות הקבלה והמדע בן-הזמן. הדים לוויכוחים מרחיבי-דעת אלה נמצאים בקובץ "בת רבים" ובחיבורו "בית יער הלבנון".
הוא הכיר גם את יהודה סומו ור' עזריה מן האדומים, לפחות בקשר של התכתבות.
חזון האחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניתו האינטלקטואלית הגדולה של הרב יגל, שנבעה מתוך אמונה עזה בצדקתה, הייתה ניסיון למזג את חוכמות החול עם העולם הדתי ובפרט עיצוב התרבות היהודית באמצעות הדגשת הערך הדתי שיש להבנת עולם הטבע, כפי שחשף אותו המדע של המאה ה-16. החוקר דוד רודרמן מסכם את התוכנית במילים: "ניסוח מחודש של המסורת הקבלית בשפת הדיון המדעי של המאה ה-16, ובכך להעלותה (את הקבלה) למעלת צורת הדעת האנושית הגבוהה ביותר... ומתן גושפנקה של לגיטימיות לחוכמת הנסתר כביטוי הנעלה ביותר של יצירתיות אנושית ביהדות."[4].
היהודים, טען, הם אנשי מדע מטבעם עוד מימי שלמה המלך והכלים הקבליים הם כלי הניתוח המושלמים לכל תופעות הטבע, היכולים לבצע פריצות דרך במקום בו נכשלו מדעני ופילוסופי אומות העולם. כלים אלה הם למשל יכולת האינדוקציה ממקרים פרטיים בעולם החומרי אל כללים אלוהיים ומציגים תפיסה מודרנית של המדע לפיה החוק הטבעי הוא אמת אלוהית ואין למדע טעם לשאול מדוע אלא רק לגלות את החוקים. דוגמה לקשר זה מובאת בספר גיא חיזיון:
הלא ידעת כי השלושה עולמות - שכלי שמיימי ויסודי - קשורים אלו באלו ונפעלים אלו מאלו וכל מה שנברא בארץ יש לו שורש מלמעלה אשר סבבה את הדבר ההוא. ועל כן בהביא דעתנו ושכלנו לחקירת שום דבר עלינו לדעת המסבב והסיבה ונדע בנקל המסובב. כמו [=בניגוד למה...] שיעשה הפילוסוף בתחלת פילוסופותו כי ראשונה יחקור בכללים ומהם יבוא אל הפרטים [=דדוקציה]. בעלות חקירתנו השפלה אל הסבה הכוללת הגדולה בעולם השכלי [=אינדוקציה מן הפרטים אל חוק הטבע] לא נוציא משם סבה אחרת רק כי כך עלתה במחשבה לפניו [=האל קבע את החוק]. וכמו שאי אפשר לנו לדעת אותו, כך אי אפשר לדעת דרכיו וכמו שאמר הכתוב: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם[5]
— "ספר גיא חיזיון", מרכז זלמן שזר, 1997 עמ' 114-115
לקראת סוף ימיו של הרב יגל עברה הקבלה תפנית עם השתרשות הקבלה הלוריאנית, ששינתה את אופי העיסוק הקבלי באיטליה מעיון פילוסופי-אינטלקטואלי למעטים לכיוון של חידוש דתי-רוחני של דבקות ותפילה יחד עם התבדלות יהודית מאומות העולם. זאת, בד בבד עם התפתחות המדע של המאה ה-17, שהיה משוכלל יותר.
ספר גיא חיזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר גיא חיזיון
זהו ספר הביכורים של הרב יגל, אותו כתב במשך כשנה בה שהה בכלא של מנטובה.
ספר גיא חיזיון הוא "ספר יחיד במינו בספרות העברית"[6] הוא משלב אוטוביוגרפיה, מסע בעולמות שמימיים, עיבוד לסיפורי פולקלור ואירועים היסטוריים, אלגוריות מספרות הרומנסה הימי ביניימית ועיונים פילוסופיים, מדעיים ותאולוגיים וכל זאת בעברית השואבת ממקורות מקראיים, תלמודיים וקבליים ותוך שליטה בכתבי הרמב"ם ואריסטו אך גם באמנות הסיפור של הרנסאנס האיטלקי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשת חיל, מורה דרך לאיש ואשה איך להתנהג בחייהם יחדיו והוא דרוש על פסוקי אשת חיל במשלי, ויניציא, ה'שס"ו. את הספר הקדיש המחבר לרב חזקיה פואה (בנו של ר' יצחק פואה וגיסו של הרמ"ע מפאנו) ולאשתו רחל, כנראה לרגל נישואיהם.
- בית יער הלבנון, חיבור כולל כל החכמות בד' חלקים, כת"י אוקספורד (הספרייה הבודליינית) 1305-1303 בקטלוג כתבי היד העבריים בספריית בודליאנה
- באר שבע, על ענייני טבע ופילוסופיה מלא מגדים בחכמת הכוכבים והמזלות ותשבורת, כת"י אוקספורד 1306
- בת רבים, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים סרט מס' 6809
- לקח טוב, יסודות הדת לנערים בצורת דו-שיח בין רב ותלמיד, ויניציאה שנ"ה
- מושיע חוסים, דרוש הכולל תרופת הדבר בסוד השלשה עולמות עם סדר פיטום הקטורת כפי מה שתיקן המקובל, ויניציאה, שמ"ז
- ספר גיא חזיון, מרכז זלמן שזר, 2007 עם מבוא ופירושים מאת דוד רודרמן
- ספר גיא חזיון, והוא משל ומליצה וספור חזיוני עם קורות ימי המחבר ונעשה לו הגהות והערות ומראה מקום ומבוא לחקור על אודות הספר ומחברו מאת אברהם ברוך מני, נא אמון (אלכסנדריה), 1880 (חלק ראשון בלבד)
- רשימת הפרסומים של אברהם בן חנניה יגל, בקטלוג הספרייה הלאומית
אודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד רודרמן, מגמות ספרותיות ואמנותיות בחיבורו של אברהם בן חנניה יגל "ספר גיא חזיון", בתוך: תרביץ נז,ב (תשמח) 271-279
- David Ruderman (1988). Kabbalah, Magic, and Science: The Cultural Universe of a Sixteenth-Century Jewish Physician. Harvard University Press. ISBN 978-0674496606.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר חנניא יגל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 29–30, באתר היברובוקס
אברהם בן חנניה יגל (1553-1622), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריק זימר, ידיעות ביוגרפיות על יהודי איטליה מעטו של אברהם גראציאנו, קריית ספר מ"ט (תשל"ד) עמ' 442
- ^ אברהם בן חנניה יגל, ספר לקח טוב, באתר הספריה הלאומית, באתר ישראל, ה'תצ"ח
- ^ דוד רודרמן, מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 16-17
- ^ דוד רודרמן, מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 20
- ^ ישעיהו נ"ה נ"ט
- ^ דוד רודרמן, על כריכת הספר