אברהם ורנר
 | |
| לידה |
1890 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1978 (בגיל 88 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1978 |
| אב |
שמחה בונם ורנר |
| תפקידים נוספים |
רב |
  | |
הרב אברהם ורנר (תר"נ, 1890 – תשל"ח, 1978) היה רבן של מושבות הגליל העליון, ולאחר מכן כיהן כרבה הראשון של נתניה.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית, שהיה בנו של הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אמו הייתה בתו של הרב יהודה לייב קסטלניץ, בן אחותו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". למד בישיבת תורת חיים. היה מקורב לרידב"ז והוסמך על ידו. הרידב"ז בחר בו כחתן לנכדתו, נחמה פייגה, בת בנו הרב משה בצלאל[1].
לאחר נישואיו התגורר בצפת וסייע לישיבתו של הרידב"ז בעיר. כמו כן ניהל את התלמוד תורה האשכנזי בצפת. בשנת תרפ"ו (1926) התמנה לרבן של המושבות בגליל העליון, ומושבו היה בראש פינה[2]. במשך שש שנים עסק בפיתוח וקידום ענייני הדת והחינוך הדתי במושבות האזור, היה בקשר עם נציגי הברון רוטשילד וכיהן כשליחו של הראי"ה קוק בעניינים שונים[3]. בשנת תרצ"ב (1932) התמנה כרב בלורנס שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית. אחיו, הרב אשר זאב ורנר, כיהן אף הוא כרב בארצות הברית באותה תקופה.
בשנת תרצ"ד (1934) שב לארץ ישראל והתמנה כרבה של נתניה[4], שנוסדה חמש שנים לפני כן. באותה שנה שב גם אחיו, הרב אשר זאב, מארצות הברית והתמנה לרב הקהילה החרדית בטבריה.
הרב ורנר כיהן ברבנות עשרות שנים. הוא הקים את התשתית הרוחנית והדתית בנתניה וייסד בה מוסדות דת שכללו בתי ספר, ישיבה, כולל אברכים ורשת שיעורי תורה.
בתחילת שנות ה-50, לאחר שהוקמה מועצה דתית בנתניה, סירב הרב ורנר להיות כפוף למועצה הדתית. לאחר שכל ניסיונות הרבנות הראשית לשכנע את הרב ורנר לפעול תחת המועצה הדתית נכשלו, הם הודיעו ביוני 1957 שהוא אינו מוסמך לרשום נישואין[5].
בשנת 1960, מונה הרב משה לוין לרב הראשי האשכנזי של נתניה על ידי הרב יצחק נסים[6][7]. הרב ורנר המשיך להופיע בעיתונות כ"רבה של נתניה"[8] במקביל למתן כינוי זה לרב לוין. עם השנים הוכר הרב לוין כרב העיר האשכנזי והרב ורנר הוזכר בעיתונות בלא תואר[9].
בשנת תשל"ג נפטרה אשתו, והיא בגיל 80.
הרב ורנר נבחר ל'יקיר נתניה'[10]. לאחר פטירתו (בשנת תשל"ח), נקרא אחד מהרחובות בעיר על שמו. הובא למנוחות לצד אשתו בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו, שלמה זאב, שימש כעוזרו הקרוב של אביו בענייני הדת בנתניה. נפטר בשנת תשכ"ט
- בתו, שושנה, נישאה לרב אליעזר יהודה ולדנברג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_14510_5.pdf ציץ אליעזר כרך י"א, בהספדו על חותנתו
- ^ חגיגת מילואים לכ' הרב אברהם ורנר, דואר היום, 4 בנובמבר 1926
- ^ מתולה, דואר היום, 28 במאי 1930
- ^ נתניה, דואר היום, 19 באוגוסט 1935
- ^ יהושע ביצור, הרב המורד של נתניה, מעריב, 1 ביולי 1957
- ^ נתניה - מינויים סותרים, מעריב, 15 בספטמבר 1960
- ^ שלמה יהושע, נכשל נסיונה של המועצה הדתית בנתניה להדיח את רב העיר, חרות, 18 בספטמבר 1960
- ^ ר' בנימין לוטמאן ז"ל, הצופה, 27 במאי 1962
- ^ הוכנסו ספרי תורה להיכל "ישיבת ראדין" שבנתניה, הצופה, 20 בדצמבר 1965
- ^ חולקו עיטורים ליקירי נתניה, דבר, 28 במאי 1976