אברהם בן הגר"א
| לידה |
1765 וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1808 (בגיל 43 בערך) וילנה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
?–1808 |
| צאצאים |
יעקב משה מסלונים |
  | |
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765[1] - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצטיין בילדותו ואביו שכר עבורו מלמד פרטי עד לנישואיו. הוא נישא בגיל 12 לשרה בת נח ליפשיץ (המכונה גם נח מיינדס), מגדולי היחס בקהילת וילנה, שחיבר חיבורים כמו ספר פרפראות לחכמה וספר נפלאות חדשות, הכוללים פשטים וליקוטים על התורה בקבלה וברמזים.
אחרי נישואיו למד אברהם בישיבות בווילנה ומפי אביו הגאון. בזכות הקרבה המיוחדת לאביו, שהיה רוב ימיו סגור ומסוגר בפני הציבור ואף בפני תלמידים, הגיע לדרגות גבוהות בתורת הנגלה והנסתר. רבי אברהם עזר לאביו בענייני הציבור ובקשרים עם חכמי דורו וערך את מכתבי אביו שכתב לגדולי דורו, כמו המגיד מדובנא. הוא השתתף בהנהגת הקלויז של אביו, והיה בקשרי ידידות עם באי בתי מדרשו של אביו ועם גדולי תלמידיו.
רבי אברהם נודע באופיו הנוח לבריות ובנשיאה בעול ענייני הציבור. הוא עמד בראש העסקנים שניהלו את בית החולים "ביקור חולים" של קהילת וילנה, ושימש כגבאי שלו. נודע בידיעותיו ברפואה וטיפל בחולים עניים. הוא בנה את בית המדרש המפורסם בווילנא "שניפישקער". כן היה אחד החתומים על ההודעה על הקמת ישיבת וולוז'ין ב-1804. נפטר בגיל 43 בווילנה.
על מצבת קברו נכתב:
אב בחכמה
בתורה ללחמה
רחשו נעמה
הדורה להקימה
מרבה מלל לאברהם
בבינתו דלה
הלומי מחלה
גר ונקלה
אפילת' כלכלה
ויאר הלילה
נצר מטע
הפליא עשותה
חבורים לוטשותה
סודות כבושותה
יפצץ כפטישותה
דרך אביו החסיד
מורינו אדונינו ורבינו
אדם כי ימות באהל
לפרט השנים
יום כ"ה בכסלו
הלקח לאלוהים
ואיננו כחנוך ואליהו
לאחר מותו, בנו יעקב משה מסלאנים המשיך בעבודת אביו ועסק בעריכת והפצת ספרי הגר"א.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך חשף לפני הקהל רבים מכתבי אביו הגר"א, פירש והפיץ אותם. כך כתב את פירוש באר אברהם לספר אדרת אליהו, פירוש לביאור אגדות וביאורים לפי הגר"א לספר הזוהר. לעיתים בכתבי הגר"א הופיעו דברי בנו אברהם משולבים בדברי אביו. בנוסף הוא חיבר ספר על אביו בשם "ספר סערת אליהו".[2]
הוא התבלט כרב וחוקר ביקורתי חשוב בפני עצמו. ארבע שנים לאחר פטירת אביו, הוציא רבי אברהם בשנת 1802 קובץ מדרשים מתוך כתב יד ובתוכם הספר "מדרש אגדת בראשית", והקדים לקובץ זה הקדמה על הספרות המדרשית. נראה שהקדמה זאת פותחת את המחקר הספרותי של הספרות המדרשית כתחום חדש. הוא המשיך במחקר בתחום ספרות האגדה ומדרשים, תחום שאיש כמעט לא עסק בו לפניו ונחשב מהבקיאים בו בזמנו.
בנוסף הוא חיבר את החיבור הביבליוגרפי המקיף הראשון על ספרות האגדה והמדרשים, בספר "רב פעלים", בו הוא סוקר את המדרשים שנדפסו או נזכרו בספרות (כמו רבים מספריו, גם ספר זה נשאר בכתבי יד והודפס כמעט מאה שנים לאחר מותו, ב-1894).
כן חיבר פירוש למדרש פסיקתא רבתי (שיצא לאור בידי בנו יעקב משה מסלונים בשנת 1831); פירוש על ספר תהילים בשם "באר אברהם" (נדפס בוורשה בשנת 1908); פירוש על מגילת אסתר ושיר השירים בשם "באר אברהם", וספר בשם "תרגם אברהם" על תרגום אונקלוס (קיצור של חיבור זה נדפס בידי נינו אליהו לנדא בירושלים ב-1896).
ספרים נוספים שכתב רבי אברהם הם פירוש לתפילות שמתייחס לברכת יוצר אור בתפילת שחרית של חול ולתפילת העמידה של ימות החול; ופירוש בשם "אבני אליהו" שהוא לקט מדבריו ומדברי הגר"א כנספח אל סידור הגר"א הידוע בכינוי "אשי ישראל".
בנוסף, בשנת 1801 ראה אור ספרו "גבולות ארץ: בהפרידם בני אדם לשבעים אומות..." אשר מהווה למעשה תרגום עברי של חלקים מן ה"היסטוריה של הטבע" של החוקר הצרפתי ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון.[3]
למרות כישרונותיו ומחקריו החשובים, רבי אברהם לא זכה לפרסום רב כשל אביו. רבים מכתביו נשארו בכתב יד בלבד ולא נדפסו מאחר שהוא וצאצאיו עסקו בעיקר בהוצאה לאור של כתבי אביו.
ספריו שלא נדפסו ונותרו רק בכתבי יד:
- ספר שחיבר על מידות ומשקולות בדברי חז"ל ביחסם אל המידות והמשקלות שהיו נהוגים בימיו של אברהם ובימים הקדמונים
- ספר הגהות וחידושים על הירושלמי
- פירוש על תנא דבי אליהו
- ביאור על מדרש רבא
- ספר ביאורי מילים קשות בתלמוד ובמדרשים
- ספר חידושים על שולחן ערוך אורח חיים
- ספר על שמות הערים והמקומות הנמצאים בתלמוד ובמדרשים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שלמה גאטסמאן, "הגאות וביאורים לש"ס לרבי אברהם בן הגר"א", ישורון כרך ד' תשנ"ט
- חננאל מאק, "רבי אברהם בן הגר"א וחקר המדרש", בתוך הגר"א ובית מדרשו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2003.
- I Idelson-Shein, "Their Eyes Shall Behold Strange Things": Abraham Ben Elijah of Vilna Encounters the Spirit of Mr. Buffon," AJS Review, Vol. 36, Issue 2 (2012), pp. 295-322.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אברהם בן הגר"א, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם וילנר באתר "דעת"
- "אברהם בן הגאון אליהו מווילנא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 89–90, באתר היברובוקס
- אלי אשד, כתב הצופן של אברהם וילנר, אתר "רשימות"
- מחיבוריו
- אברהם בן אליהו מווילנא, רב פעלים, ורשה, תרנ"ד/1894, באתר היברובוקס
- הקדמת רבי אברהם לספר מדרש אגדת בראשית עם הערות מאת שלמה באבער
- לקט מכתבי רבי אברהם בן הגר"א, קונטרס חכמת אברהם חלק א, נערך על ידי הרב דוד קמנצקי והרב שלמה גאטעסמאן, הופיע בתוך כתב-עת ישורון כרך ד' תשנ"ח / 1998, באתר היברובוקס
- לקט מכתבי רבי אברהם בן הגר"א, קונטרס חכמת אברהם חלק ב, נערך על ידי הרב דוד קמנצקי והרב שלמה גאטעסמאן, הופיע בתוך כתב-עת ישורון כרך ה' תשנ"ט / 1999, באתר היברובוקס
אברהם בן אליהו (1765-1808), מוילנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במספר מקורות מצוין כי נולד ב-1750, אך כפי הנראה זהו לא התאריך הנכון. במפקד אוכלוסין שנערך בעיר בשנת 1795 גילו מצוין כ-30, ומכך עולה שנולד בסביבות שנת 1765.
- ^ סערת אליהו, ווארשא: דפוס ישראל ברוך אלאפין, תרל"ח - 1877
- ^ I Idelson-Shein, "Their Eyes Shall Behold Strange Things": Abraham Ben Elijah of Vilna Encounters the Spirit of Mr. Buffon," AJS Review, Vol. 36, Issue 2 (2012), pp. 295-322